אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' פלוני ואח'

פלוני נ' פלוני ואח'

תאריך פרסום : 24/01/2018 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
9311-17
23/01/2018
בפני השופטת:
י' וילנר

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד ישראל ברזילי
המשיבים:
1. פלוני
2. חברת הגיחון בע"מ
3. איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

                                          

 

  1. בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו (כב' סגנית הנשיא י' שבח, השופט ש' שוחט והשופט י' אטדגי) בע"א 44792-11-16 שניתן ביום 30.10.2017. במסגרת פסק דין זה התקבל חלקית ערעורו של המבקש ונדחה ערעורם שכנגד של המשיבות על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב - יפו (כב' השופט הבכיר י' בשן) בת"א 20193-11-12 מיום 13.10.2016 לפיו התקבלה תביעתו של המבקש ונקבע כי הוא עבר תאונת עבודה ובהתאם נפסקו לו פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. המבקש, יליד שנת 1962, תושב רמאללה, נפגע בתאונת עבודה שארעה ביום 14.5.2007, שעה שנדחף מצינור כבד משקל אל דופן תעלת חפירה בה עמד (להלן: התאונה). המשיבה 1 היתה מעסיקתו של המבקש בעת התאונה, המשיבה 2 היתה היזם והמשיבה 3 היא מבטחתה של המשיבה 2. בית משפט השלום קבע כי המשיבות 1 ו- 2 הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי המבקש בכך שהנהיגו שיטת עבודה מסוכנת בעטיה נגרמה התאונה.

 

           לגבי שיעור נכותו של המבקש, בית משפט השלום מינה כמומחה רפואי בתחום האורתופדי, את ד"ר חנן טאובר (להלן: המומחה). בחוות דעתו ציין המומחה כי בבדיקתו את המבקש נמצא חוסר יישור סופי של ירך שמאל, וכן הגבלה בסיבוב הפנימי. בצילום שנערך אותרו סימני ארתריזיס מדיאלית של מפרק הירך. בגין כך העריך המומחה כי למבקש נותרה נכות בשיעור של 10%, וכי הנכות תחמיר ובחלוף 10 שנים תעמוד היא בשיעור של 20%, ו- 10 שנים לאחר מכן הנכות תעלה כדי שיעור של 30%. עוד העריך המומחה כי נכותו הזמנית של המבקש בחצי השנה הראשונה לאחר התאונה היתה בשיעור של 20%. המומחה אף השיב לשאלות הבהרה ונחקר בבית המשפט. בית משפט השלום אימץ את חוות דעתו של המומחה שהייתה מהימנה עליו. אשר לגובה הפיצוי - בית משפט השלום דן בהרחבה בשאלת הפסדי השתכרותו של המבקש שהיה עובד כפיים. בית המשפט קיבל את עמדת המבקש כי הסכום הממוצע של 2,600 ש"ח העולה מתלושי השכר שלו קודם לתאונה אינו משקף את השכר שהשתלם לו בפועל מאת המשיבה 1, וזאת בעיקר לאור ניהול רישום מפורט שערך המבקש בנוגע להכנסותיו, לפיו עמד השכר החודשי הממוצע על סך של 4,200 ש"ח. בית משפט השלום העריך את הכנסתו השנתית של המבקש על בסיס יומי בסכום של 50,000 ש"ח (שהם כ- 4,200 ש"ח לחודש). עוד נקבע כי אין בראיות בסיס לחישוב אריתמטי של הפסדי המבקש בעבר, ובשים לב לנתוני ההכנסה השנתיים ולנכות הרפואית המהווה מדד לסדר גודל הגריעה מכושר העבודה, הוערכו הפסדי השתכרות המבקש בעבר בסכום גלובאלי של 60,000 ₪. לגבי הפסדי ההשתכרות לעתיד נקבע כי בשים לב להחמרה הצפויה במצבו של המבקש ובאי הבהירות בנוגע לתוחלת חיי העבודה שהייתה צפויה לו אלמלא התאונה, הוערכו ההפסדים בסכום גלובאלי של 80,000 ש"ח. עוד העריך בית משפט השלום את הפיצוי בגין העזרה שניתנה למבקש סמוך לאחר התאונה והוצאות הנסיעה בסך של 5,000 ש"ח, ואת הנזק שאינו ממוני בסך של 80,000 ₪. סך הכל הוערכו נזקי המבקש בסכום כולל של 225,000 ש"ח, ולאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח הלאומי הועמד הפיצוי המגיע למבקש בסך של 198,155 ש"ח. עוד נפסק לזכות המבקש שכר טרחת עורך דין בסך של 40,000 ש"ח, וכן הוצאות.

 

  1. המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי והמשיבות הגישו ערעור שכנגד. ערעור המבקש נסב על מיעוט הסכומים אשר נפסקו כפיצוי. הערעור שכנגד צומצם בתום הדיון בערעור רק לשאלת אי הטלת אשם תורם על המבקש.

 

           בפסק דינו, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור באופן חלקי ודחה את הערעור שכנגד. בכל הנוגע לערעור המבקש לגבי מיעוט הפיצוי, נקבע כי בשים לב למגבלות האורתופדיות של המבקש וההחמרה הצפויה במצבו כפי המצוין בחוות דעתו של המומחה, וכן בשים לב לקביעת בית משפט השלום בדבר ההכנסה החודשית הממוצעת של המבקש בסך של 4,200 ₪, יש להוסיף לפיצוי שנקבע סכום נוסף של 45,000 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% ומס ערך מוסף.

 

           על פסק דין זה הוגשה הבקשה דנן.

 

הבקשה דנן

 

  1. המבקש סבור כי אף לאחר תוספת הפיצוי עליה הורה בית המשפט המחוזי, הסכום הכולל שנפסק מקפח אותו באופן המצדיק התערבות בית משפט זה. בשאלת בסיס השכר סבור המבקש כי עלה בידו להוכיח שכושר שכרו במועד מתן פסק הדין עמד על סך של 8,000 ש"ח. עוד נטען כי שיעור הנכות התפקודית והגריעה מהשכר עולים בהרבה על שיעור הנכות הרפואית. לבסוף נטען כי בית משפט השלום לא פסק ריבית על הפסד ההשתכרות בעבר; לא נפסק הפסד פנסיה, וכן לא נפסק פיצוי בגין עזרת הזולת וניידות לעתיד. המבקש מלין גם על כך שבית המשפט המחוזי לא פסק לזכותו שכר-טרחה בערעורו, ואף לא הורה על השבת אגרת הערעור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ