ע"פ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
|
2333-17
02/12/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. המשנה לנשיאה ח' מלצר
2. ע' ברון
3. י' אלרון
|
| - נגד - |
המערער:
פלוני
עו"ד אלעד בלעיש
עו"ד דאהר ואסים
|
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד עידית פרג'ון
|
| פסק דין |
השופט י' אלרון:
- ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא ב' ארבל והשופטים ש' אטרש וי' אברהם) בתפ"ח 18347-07-15 מיום 31.1.2017, בגדרו הורשע המערער בעבירה של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין), והושת עליו עונש מאסר עולם.
- על פי עובדות כתב האישום, המערער והמנוחה ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך כעשרים שנה. השניים התגוררו תחילה במרכז הארץ, יחד עם בנם המשותף, יליד שנת 2006 (להלן: הקטין), ובשנת 2009 עברו להתגורר במושב בצפון הארץ (להלן: המושב), שבו בנו בהמשך את ביתם (להלן: הבית).
לאחר המעבר למושב התקשה המערער לשמר את העסק שניהל באזור המרכז בשל המרחק הגיאוגרפי בינו לבין מקום מגוריו, והחל לצבור חובות כספיים. בעטיים של חובות אלה נאלץ המערער למכור את העסק, ונותר מחוסר עבודה. המערער ביקש מהמנוחה למכור את הבית ולשוב להתגורר באזור המרכז, ולאחר שסירבה לכך, ביקש לקבל את חלקו בשוויו של רכושם המשותף, על מנת שיוכל לעבור להתגורר באזור המרכז ולשלם את חובותיו הכספיים.
במהלך שלוש השנים שקדמו להגשת כתב האישום חלה הידרדרות ביחסים בין המערער לבין המנוחה, על רקע מחלוקת שנתגלעה ביניהם בנוגע לחלוקת רכושם המשותף. לאורך תקופה זו המשיכו השניים להתגורר בחדרים נפרדים בביתם שבמושב.
בכתב האישום מתואר כי במהלך התקופה האמורה השמיע המערער, במספר הזדמנויות, איומים על חייה של המנוחה בפני קרובי משפחתה, ונטען כי בהמשך, במועד שאינו ידוע במדויק, גמלה בלבו החלטה להמיתהּ.
ביום 15.6.2015 חזר המערער אל הבית שבמושב לאחר ששהה בתל-אביב במשך כחודש וחצי. למחרת, בסמוך לשעה 6:00 בבוקר, ישב המערער בפינת האוכל שבבית ושתה קפה, כשברשותו סכין שבה הצטייד מבעוד מועד (להלן: הסכין). בסמוך לשעה 06:45, בעת שהבחין המערער במנוחה יוצאת מהחדר שאותו חלקה עם הקטין, גמר בדעתו להוציא את החלטתו האמורה אל הפועל. המערער קם לעבר המנוחה, דקר אותה מספר דקירות באמצעות הסכין בצווארה, חתך אותה בגבה ופצע אותה בכפות ידיה, והכל לנגד עיניו של הקטין.
כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמו למנוחה ארבעה פצעי דקירה בצוואר ובבסיסו, מלפנים ומאחור, חתכים בעורקי וורידי הצוואר הראשיים משני הצדדים, חתך בווריד התת-בריחי השמאלי, קטיעה מלאה של קנה הנשימה, פצעי חתך בגב העליון ופצעי חתך בכפות הידיים. המנוחה נפטרה כתוצאה מפצעי הדקירה בצווארה, אשר גרמו לאיבוד דם נרחב ולקטיעה של קנה הנשימה, שמנעה כניסת אוויר לריאותיה.
ההליך בבית המשפט המחוזי וגרסאות המערער
- במסגרת ההליך מסר המערער מספר גרסאות אשר נבדלות בפרטיהן. גרסתו הראשונה נלמדת משיחתו עם מוקדנית המשטרה (ת/13, תמלול שיחת המערער עם מוקד 100 מיום 16.6.2015), אשר נערכה מיד לאחר שעזב את זירת האירוע, ובה סיפר המערער כי המנוחה הסבה נזק לעצמה באמצעות זכוכית או סכין שאחזה בידה.