אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' מדינת ישראל

פלוני נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 10/05/2018 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
3147-18
09/05/2018
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
העורר:
פלוני
עו"ד גד זילברשלג
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד סיון רוסו
החלטה
 

 

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור) שקיבל את בקשת המשיבה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו ודחה את בקשתו לשחררו לחלופת מעצר.

 

תמצית העובדות והליכים קודמים

 

  1. על פי כתב האישום שהוגש נגד העורר ביום 29.1.2018 ואוחז שלושה אישומים, בתקופה שמיום 6.2.2017 ועד ליום 9.1.2018 הקימו העורר ונאשמים נוספים בכתב האישום שלוש מעבדות לגידול סם מסוג קנביס והפעילו אותן באופן שוטף במטרה להפיק סם לצרכי הפצה או מסחר. על פי הנטען, העורר ונאשמים 3-1 קשרו קשר להקים רשת מעבדות לגידול צמח הקנביס. לשם כך שכרו העורר ונאשמים נוספים שלושה מבנים בערים רמת גן, קריית גת וראש העין והסבו אותם – לאחר שרכשו את כל הציוד הדרוש לכך – למעבדות לגידול קנביס (להלן: המעבדות) שבהן גידלו את שתילי הקנביס שרכשו. בנוסף, לפי הנטען העורר ונאשמים נוספים הקימו במעבדות מעקף לכבל החשמל וצרכו חשמל שלא כדין. על פי כתב האישום, העורר והנאשמים הנוספים חילקו ביניהם במידה זו או אחרת את המטלות השוטפות הכרוכות בגידול הסם, כמו גם בהפצתו ובמכירתו כשעלה בידם לעשות כן. כך, על פי האישום הראשון, שעניינו במעבדה שהוקמה ברמת גן (להלן: מעבדת רמת גן), היה העורר שותף לגידולם של כ-400 ק"ג קנביס ולמכירתה של כמות לא ידועה מתוכם. לפי האישום השני, במעבדה שהוקמה בקריית גת גידלו העורר ונאשמים נוספים כ-230 ק"ג קנביס למטרות סחר והפצה שלא הסתייעו עקב מעצרם (להלן: מעבדת קריית גת). לבסוף, עניינו של האישום השלישי במעבדה שהוקמה בראש העין שבה גודלו כ-13 ק"ג קנביס למטרות סחר והפצה (להלן: מעבדת ראש העין). בסיכומם של דברים מייחס כתב האישום לעורר מעורבות בגידולם של כ-647 ק"ג קנביס בשווי של בין 44,000 לבין 47,000 ש"ח לק"ג.

 

           בגין כל אלה יוחסו לעורר עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); נטילת חשמל, לפי סעיף 400 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; וסחר בסם, לפי סעיף 13 לפקודה בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטה מיום 14.3.2018 קבע בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' בכור) כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעורר בכתב האישום "ללא כל חולשה או כרסום". בית המשפט עמד בהחלטתו בהרחבה על מערך הראיות התומך במסקנה זו. צוין, בין היתר, כי העורר נצפה מגיע למעבדה ברמת גן יחד עם נאשמים נוספים בכתב האישום; כי הנאשם 5 בכתב האישום נתפס במעבדת רמת גן, כאשר בינו לבין העורר קיימת היכרות וקשר טלפוני – שהוכחשו על ידי העורר; וכי העורר היה מצוי בקשר עם הנאשמים 1, 3 ו-5 בכתב האישום, באופן המבסס קשר עסקי ביניהם, כאשר תוכן השיחות – שהתקיימו בתדירות גבוהה – מתייחס בין היתר לסכומי כסף בשווי עשרות אלפי ש"ח. עוד הוסף, כי מכשירי טלפון סלולריים שנתפסו ברשות המשיב אוכנו פעמים רבות באזורים הסמוכים למעבדות הסמים. אשר לגרסתו של העורר, צוין כי האחרון (ואף הנאשמים האחרים בכתב האישום) שתק ברובן המכריע של חקירותיו, וכי כאשר מסר גרסה בדבר מספר פרטים – התגלתה גרסתו כשקרית. בהחלטתו, דחה בית המשפט את טענות העורר שלפיהן נוכח עבודתו במשרה מלאה עד ליום 8.12.2017 נבצרה ממנו האפשרות לקחת חלק בעבירות המיוחסות לו; וכי ניתן לייחס לו לכל היותר תקופת מעורבות של חודש בעבירות המיוחסות בכתב האישום. בעניין זה נקבע כי העורר היה נייד בעבודתו וכי יכול היה לבצע את העבירות במהלך זמנו החופשי ביום העבודה; וכי משיחות הטלפון בין העורר לבין הנאשמים הנוספים בכתב האישום עולה כי מעורבותו בקשר החלה מספר חודשים קודם למעצרו.

 

  1. עוד באותו היום, לאחר שהעורר הסכים לקיומה של עילת מעצר, הורה בית המשפט על הכנת תסקיר מעצר בעניינו. בתסקיר שירות המבחן מיום 27.3.2018 צוין, בין היתר, כי לעורר עבר פלילי הכולל עבירה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 שבגינה הושת עליו עונש קנס. לדברי שירות המבחן, בלטו אצל העורר עמדות מקלות ראש באשר להתנהגות שולית, במיוחד נוכח מצוקות רגשיות ולחצים כלכליים שעמם התמודד. על כך הוסף, כי להערכת שירות המבחן, במצבים שבהם העורר ממוקד בצרכיו עשוי הוא לפעול באופן מניפולטיבי "תוך כדי דפוסי הסתרה מול סביבתו הקרובה". נוכח האמור, התרשם שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות התנהגות שולית מצדו של העורר. עם זאת, שירות המבחן ציין כי המעצר מהווה גורם מרתיע עבור העורר, וכי החלופה שהציע העורר הכוללת שהות בבית הוריו בפיקוח מפקחים עשויה לתת מענה מתאים להפחתה בסיכון להמשך התנהגות שולית מצד העורר.

 

  1. בהחלטה נוספת מיום 12.4.2018 הורה בית המשפט על מעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו ודחה את בקשתו להשתחרר לחלופת מעצר. בית המשפט ציין כי שירות המבחן אמנם המליץ על חלופת מעצר בעניינו של העורר, אך כי בתסקיר צוין גם שקיים חשש להישנות התנהגות שולית מצדו; וכי העורר שתק בחקירתו באופן המחזק את המסוכנות בעניינו. עוד הוסף, כי לעורר מיוחסות עבירות הקשורות לשלוש מעבדות שייצרו סמים בהיקף רחב. משכך, נקבע כי חרף המלצת שירות המבחן, לא מתקיים בענייננו החריג המאפשר שחרורו של נאשם בעבירות ייצור והפצת סמים.

 

טענות הצדדים

 

  1. מכאן הערר שלפניי, המופנה הן כלפי הקביעה שלפיה קיימת תשתית ראייתית לכאורית נגד העורר, הן כלפי ההחלטה שלא להורות על חלופת מעצר בעניין העורר. אשר לקיומן של ראיות לכאורה, העורר שב ומדגיש כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עבד במשרה מלאה ולפיכך לא הייתה לו האפשרות להקדיש זמן לתפעול מעבדות כפי שמיוחס לו; וכי לכל היותר יש בראיות כדי להצביע על מעורבותו לפרק זמן של שלושה שבועות בלבד – תקופה קצרה במידה ניכרת מכפי המיוחס. בפרט נטען כי חרף העובדה שמיוחסות לעורר עבירות החל מימים 4.9.2017, 9.2.2017 ו-15.8.2017, הרי שהמשיבה הציגה ראיות הקושרות את העורר למעבדות רק החל מחודש אוקטובר 2017. לעניין זה הוסיף העורר כי אף המשיבה עצמה, בדיון שהתקיים ביום 22.2.2018 בבית המשפט קמא, הביעה כוונה לתקן את כתב האישום כך שתקופת המעורבות של העורר במעבדת קריית גת תיוחס לו רק מחודש אוקטובר 2017, חלף האישום הנוכחי המייחס לעורר מעורבות מחודש פברואר 2017. עוד נטען כי האזנות הסתר שמהן מבקשת המשיבה ללמוד על הקשר בינו לבין נאשמים נוספים ועל מעורבותו במנגנון ייצור והפקת הסמים אינן תומכות בעמדת המשיבה משום שניתן להסביר שיחות אלו על רקע קשרי חברות בין העורר לבין נאשמים אחרים בכתב האישום; ומשום שאין בשיחות אזכור לעבירות המיוחסות לעורר. לדברי העורר, בנוגע למעבדה בראש העין קיימים רק איכונים של מכשירים סלולריים, שאינם יכולים ללמד על הימצאותו במעבדה, בפרט מאחר שהוא מתגורר באזור סמוך למעבדה. נוכח האמור, סבור העורר כי שגה בית המשפט בקביעתו כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו, וכי הראיות הקיימות יכולות להצביע לכל היותר על אירועים נקודתיים בלבד הקושרים את העורר למעבדות, שלא די בהם כדי לבסס את המיוחס בכתב האישום. לחלופין, טען העורר כי יש לקבוע שעוצמת הראיות היא חלשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ