אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ' פלוני

פלונית נ' פלוני

תאריך פרסום : 16/11/2022 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
60256-11-20
22/08/2022
בפני השופטת:
אפרת שהם דליות

- נגד -
תובעת:
פלונית
עו"ד מירן שלג
נתבע:
פלוני
עו"ד איילת קריספל
פסק דין
 

 

האם להתיר מעבר שלושה מילדי הצדדים עם אמם מהעיר XXX לעיר XXX . בכך עוסק פסק דין

זה.

 

תמצית העובדות הרלוונטיות

 

  1. התובעת והנתבע (להלן: "הצדדים" וכן "האם" ו-"האב" בהתאמה) הינם בני זוג לשעבר, מתגוררים בXXX, הורים לחמישה ילדים – א' בן 18.5, ל' בת 16.5, ט' בת 13, ש' בן 8.5 ר' בן 4.5, במועד זה.

     

  2. יחסי הצדדים על שרטון. גובש הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 11.5.20 בבית הדין הרבני ובאותו היום אף התגרשו.

     

  3. בסעיף 6 להסכם הגירושין נקבע הסדר של אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות לפיה הילדים ישהו במחיצת האב בכל יום ג' ו- ה כולל לינה, כל סופ"ש שני מיום שישי ועד מוצ"ש, מחצית חגים.

    בסעיף 7 ה' להסכם הצדדים הצהירו והסכימו כי ימשיכו להתגורר בXXX עד הגעת כלל הקטינים לבגרות.

     

  4. ביום 24.11.20 האם הגישה תובענה להעתקת מקום מגורים של הקטינים ט' ש' ו- ר' (להלן: "הקטינים") מXXX לXXX (מרחק של כ- 170 ק"מ) לאור רצונה להינשא לבן זוגה, מר XXX, גרוש ואב לארבעה המתגורר ב XXX (להלן: "בן הזוג"). ילדיו של בן הזוג שוהים עמו על פי הסדר של משמורת משותפת וחלוקה שוויונית.

    ביום 1.3.21 האם ובן הזוג נישאו.

    ביום 20.6.21 נישא אף האב לגב' XXX. בשלהי שנת 2021 הם התגרשו.

    כעולה מהודעת האב בתיק הקשור הוא עתיד להינשא ביום 24.8.22 לגב' XXX.

  5. בהחלטתי מיום 24.11.20 הוריתי על הגשת תסקיר מטעם עו"ס סדרי דין.

    בהודעת העו"ס מיום 16.12.20 נמסר כי על רקע הכרות של האם עם לשכת הרווחה בXXX שם עבדה בעבר, התסקיר יוגש על ידי המחלקה לשירותים חברתיים בXXX. תסקיר כאמור הוגש ביום 15.3.21 בצדו המלצה להתיר המעבר.

     

  6. בהחלטתי בדיון מיום 6.4.21 ומנימוקי ההחלטה, מונה ד"ר דניאל גוטליב כמומחה מטעם בית המשפט לתן המלצתו בשאלת העתקת מקום מגורי הקטינים. ביום 5.9.21 הוגשה חוות הדעת בצידה המלצה שלא להתיר המעבר.

     

  7. דיון לצורך שמיעת הראיות נדחה מספר פעמים על רקע אילוצי מי מהצדדים. התקיימו שני דיונים בהם נחקרו הצדדים עצמם וכן עדים מטעמם. כמו כן נחקר מומחה בית המשפט ועו"ס סדרי דין.

     

  8. בתם דיון ראשון בו נשמעו ראיות, הוגשה בקשה מטעם האם להגשת תסקיר משלים בעניינה של הקטינה ט' ולשמיעתה על ידי בית המשפט. בהחלטתי מיום 8.12.21 שנתנה לאחר תגובת המשיב מצאתי להורות על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינה מטעם הלשכה לסיוע משפטי . ביום 4.1.22 הוגש דו"ח חסוי בעניינה של הקטינה מטעם האפוט' לדין. אך יצוין כי לדעת האפוטרופוס טובת הקטינה מחייבת השהיית המעבר עד שתעלה לכיתה ט' ותשתלב בפנימייה.

     

  9. להשלמת התמונה יצוין כי בין הצדדים תלוי ועומד הליך נוסף, במסגרתו האם עתרה לתן לקטין ש' טיפול רפואי ורגשי ללא הסכמת האב (תלה"מ 17043-02-22). תביעה זו עודנה מתבררת ובמסגרתה נדרשתי למתן החלטות שונות גם וביחס לזמני השהות עם הקטינים המשליכות גם על עניינינו כאן כפי שיפורט בהמשך.

     

  10. בהליך זה הצדדים סיכמו זה מכבר טיעוניהם בכתב. האם ויתרה על זכותה להגשת סיכומי תשובה.

    יש אפוא להכריע בתובענה.

     

    תמצית טענות האם

     

  11. האם מבקשת להעתיק את מגוריהם של ט', ש' ו-ר'. הבן א' והבת ל' לומדים במסגרות חינוכיות של פנימייה ויוצאים הביתה רק בסופ"ש.

     

  12. האם והילדים חיו במשך שנים בפחד ואימה, באלימות כלכלית ומילולית, אובססיביות ודפוסי התנהגות נוקשים וכוחניים. ביום 1.10.19 עברו להתגורר בדירה נפרדת, חשו הקלה משמעותית, חיים בתחושת שלווה, ביטחון וחירות.

     

  13. בן זוגה של האם, הוא אדם טוב לב, אמין וישר, תומך בה ובקטינים. הקשר בינו ובין הקטינים טוב ומיטיב, כך גם בינה ובין ילדיו ובין ילדיה וילדיו.

     

  14. חרף חלוף הזמן האב לא השלים עם הגירושין, אינו מרפה, מנסה בכל דרך לכפות עליה להישאר אתו, מאיים שיינתק קשר עם הקטינים ולא ייתן לה מנוח, מאשים את כולם בחורבן הנורא.

     

  15. האב מערב את הקטינים בסכסוך שבין הצדדים ומשתף אותם בתחושותיו הקשות. הם חסרי אונים, כאובים ומבולבלים. פוגע בהם, נוהג כלפיהם בתוקפנות, במניפולציות רגשיות, ברשלנות ובהזנחה. התנהלותו גורמת להם נזק רגשי קשה ובלתי הפיך, מעיק ומכביד עליהם מאוד. מסית ומנכר אותם כלפי האם.

     

  16. מאז ניתן תוקף של פס"ד להסכם בין הצדדים, האב עושה שינויים באופן גורף ובאופן חד צדדי בזמני השהות על פי צרכיו, פנייותו הרגשית וזמנו האישי. בחודש 08/20 ולמשך כחודש ימים ניתק כל קשר ולא פגש בקטינים. בחודשים 10-11/20 פגש בקטינים פעמים בודדות בלבד ולרוב ללא לינה בטענה ש"אינו פנוי רגשית". מאז הדיון האחרון לא מקיים את זמני השהות.

     

  17. האב אינו מסוגל להיות עם הקטינים באמצע השבוע, אינו פנוי מבחינת עבודתו וסדר יומו. בסופ"ש אינו עובד, מדובר בעונג שבת של תפילות ושמירת שבת, זמן איכות אמתי עם הקטינים בו יכולים לשהות עם האב ולהיות מוגנים עם אחיהם הגדולים.

     

  18. האם מבינה את חשיבות הקשר בין האב והקטינים, מציעה שהקטינים ישהו אצל האב בסופ"ש אחת לשבועיים החל מיום חמישי ועד מוצ"ש, או סופי שבוע רצופים, חגים וחופשות מעבר לנהוג, היא תישא בנטל ההסעות הלוך וחזור.

     

  19. האם היא זו שבפועל מטפלת בקטינים, תומכת בהם כלכלית, רגשית ופיזית, דואגת להם ונותנת להם מענה בכל רגע נתון. בכוונתה לא לעבוד משך שישה חודשים עם המעבר על מנת להיות פנויה לקטינים ולצרכיהם.

     

  20. האם בנתה תכנית מעבר מפורטת, לרבות מיקום מסגרות חינוך בקרבת המגורים, התחייבות לשאת בנטל ההסעות וזמינות לקטינים, בפרט לקטין ש' הזקוק לטיפולים רגשיים.

     

     

    תמצית טענות האב

     

  21. האב שימש מאז ומתמיד כדמות הורית משמעותית, חיובית ונוכחת בחיי הקטינים. הוא אב מיטיב ונורמטיבי, גידל וטיפל בקטינים במסירות והם קשורים אליו בעבותות ונהנים במחיצתו.

     

  22. האם טענה כי זקוקה ל"פסק זמן", עזבה את דירת המגורים המשותפת, דרשה שיערכו הסכם גירושין, הצהירה שרק לאחר מכן תשקול חזרה לחיים משותפים ופנייה להליך טיפולי. לאחר אישור ההסכם הסתבר כי מנהלת מערכת יחסים אחרת, הוליכה אותו שולל, יצרה מצג שווא, תכננה היטב את המהלך.

     

  23. התנהלותה גרמה לו טלטלה נפשית ומשבר רגשי חריף, חש כי אינו פנוי רגשית לקטינים אשר נקלעו לטראומה וחוו חרדות.

     

  24. האם החלה לעלות טענותיה כנגד האב אך לאחר שהחליטה להעתיק את מגוריה תוך שהיא מציגה אותו באור שלילי ו"דמוני", מגישה נגדו תלונות סרק ועלילות שווא זדוניות, ומפגינה יחס מחפיר, מזלזל ומנכר כלפיו. האם רותמת את הקטינים למאבק באב ומחבלת בסמכותו ההורית. האם מאשימה את האב באלימות פיזית כלפי הקטינים לאורך הנישואין, בפועל הסכימה להסדר של אחריות הורית משותפת וזמני שהות רחבים.

     

  25. האב הוא איש נעים הליכות, מעולם לא נהג באלימות מכל סוג, בוודאי שלא כנגד ילדיו. צלח את המשבר שחווה, מצוי בקשר זוגי חדש, מרוכז כל כולו בילדיו וברווחתם, מקפיד לקיים את זמני השהות ואף מעבר לכך.

     

  26. האב מתנגד להעתקת מקום מגורי הקטינים, המהלך מנוגד לטובתם, משמעותו ניתוק מאביהם, מסביבתם, מחבריהם ומהמסגרת החינוכית. מדובר בנסיעות ארוכות ומתישות, נוגד בתכלית את טובתם. הקטינים חוששים מכך, הילדים הבוגרים מפצירים בו "להילחם" בכדי למנוע זאת, מרביתם אינם רואים בעין יפה את הקשר בין האם לבן זוגה, חשים חוסר נוחות מהשהייה עם ילדיו.

     

  27. אף שהילדים א' ו- ל' שוהים בפנימיות, הם נפגשים עם הצדדים במהלך השבוע ושוהים בביתם מדי סופ"ש, בחגים ובחופשות.

     

  28. האם שמה לנגד עיניה את טובתה האישית ואת רצונה לפתוח "דף חדש" בחייה בכל מחיר תוך הקרבת טובת ילדיה. בעיניה "כל הכלים כשרים" לרבות השחרת פני האב והצגתו באור שלילי. הצהרתה כי תעבור בכל מקרה מטילה צל כבד על מסוגלותה ההורית.

     

  29. האב מוכן לשמש הורה משמורן, יש בידיו את הכישורים לכך, מועסק כXXX במשרה נוחה ובשעות גמישות, מורגל בטיפול בקטינים ובביצוע כל המטלות הכרוכות בכך, מסוגל לספק את מלוא צרכי הקטינים, הקשר הרגשי בינו ובין הקטינים אף התחזק והתעצם.

     

  30. האב דוחה את הצעת האם להסיע אליו את הקטינים אחת לשבועיים בלבד, תדירות מועטה, אינה עולה עם טובתם, עלולה להסב להם נזק רגשי עצום.

     

    תסקיר עו"ס לסדרי דין

     

  31. תסקיר העו"ס נסמך על מפגשים עם ההורים, ביקור בבית האם בנוכחות בן זוגה, ביקור בית בבית האב, פגישה עם כל אחד מילדי המשפחה בנפרד, עיון בדוחות תפקודיים מהמסגרות , שיחות טלפון עם גורמי טיפול הקשורים בקטינים.

     

    ביחס לאב ציינה כי הוא אב אוהב ודואג לילדיו. מתקשה לקבל את הגירושין, שיתף את הילדים בכאבו וביקש מהם לשכנע את האם לחזור אליו, התמוטט רגשית, לא לקח את הילדים לזמני שהות, היה צריך להחזיר לו את כוחותיו. האב הביע מולה כאב רב על המצב המשפחתי, לא מפריד בין כאבו לכאב ילדיו. טוען כי יש ניכור הורי מצד האם וכי היא אומרת לילדים דברים קשים עליו. לטענתו אם האם תעבור לXXX, הילדים צריכים לעבור ולהתגורר אצלו, יצטרך לצמצם בתעסוקה שלו. לדעתו ילד צריך אמא, אינו מוחק את האם, מציע שהיא ובן זוגה יעברו לXXX או יחיו בשני בתים.

     

    באשר לאם ציינה כי היא אם אוהבת ומחויבת לילדיה. האם מתארת מערכת יחסים מורכבת בין הצדדים לאורך השנים. בעקבות אירוע קיצוני של התפרצות אלימה כנגד הבן א' הרגישה שהיא חייבת להציל את כולם ולעשות מעשה. מרגישה שהגירושין הכניסו שקט בריא לחיי הילדים, עושה מאמצים לשקם את עצמה ואת ילדיה. מנסה לעשות הפרדה בין החוויה הזוגית שעברה לרצונה לקשר מיטיב בין האב לילדיו, דואגת לקיומם של זמני שהות עמו. זמני השהות ממילא לא התקיימו באופן סדיר, האב אינו מסוגל לטפל לבדו בילדים ואינו מסוגל לספק את צרכיהם, המרחק יעשה טוב לזמני שהות. התנגדות האב מונעת גם מנקמנות. מבינה כי נטל הנסיעות יוטל עליה, זה מחיר שהיא תשלם.

     

    לגבי הבן א', כבן 17 במועד עריכת התסקיר וכיום בגיר צוין, כי גירושי הצדדים לא הכניסו אותו לקשיים נוכח לימודיו בפנימייה, המשיך להתרכז בחייו החברתיים והלימודיים. נמצא בדילמה גדולה בין הרצון לתמוך באמו ורצונותיה ובין הכאב שנגרם לאביו בעקבות הגירושין. בעבר האב היה מערב אותו בתכני הכאב ולבקשתו הפחית את מעורבותו. יכול להבין את שני הצדדים. עם זאת יש לו טענות כלפי האב "על הטעויות שעשה...וחוסר ההקשבה שלו" וכלפי האם שיכלה לעשות יותר לשמור על הנישואין, אינו שופט אותה ושמח בשבילה. לא רצה להביע עמדה בסוגיית העתקת מקום המגורים, לא ישפיע על חייו.

     

    הקטינה ל' לומדת ב XXX, חוזרת לבית ההורים בסופ"ש אחת לשבועיים. התקשתה להסתגל לגירושין, לא אהבה לשהות בביתם של שני ההורים. יש לה קשר טוב עם האם, עם האב זה משתנה. בהתחלה לא אהבה את בן הזוג של האם, עכשיו חושבת שהוא "סבבה", "הבנתי שמנסה לעשות רק טוב". משתפת כי לא אוהבת את ילדיו. נמצאת בדילמה, לא רוצה למנוע מהאם זוגיות, אך לא רוצה לעבור עיר. מתכננת להמשיך ללמוד בXXX, המעבר פחות ישפיע עליה. לא רואה כאופציה לעבור ולהתגורר עם האב, כל עוד אין בביתו דמות נשית. לא חושבת שהקשר עם האב יפגע בעקבות מעבר מXXX, חוששת שהקשרים עם חברות יפגעו. לא חושבת שהמעבר כ"כ גרוע לאחים הקטנים, מציינת שלקטין ר' טוב בשני בתים.

     

    באשר לקטינה ט' ציינה העו"ס כי הגירושין לא השפיעו על מצבה החברתי והלימודי. בהתחלה לא קיבלה את הגירושין, כיום מבינה שהוריה לא מתאימים. זמני השהות אצל ההורים טובים כמו שהם, לנה אצל האב בימי חמישי, בימי שלישי אחת לשלושה שבועות ובכל סופ"ש שני. מעדיפה לבקש דברים מהאם, פחות סומכת על האב. חושבת שבן הזוג של האם "אחלה", לא מבינה למה האם צריכה לעבור עיר ולא הוא. איננה מתכננת לעבור ולהתגורר בXXX, תעבור להתגורר עם האב, לא רוצה להתנתק מחברותיה ותנועת הנוער שהיא מאוד אוהבת, מגדלת את עצמה ולא זקוקה להוריה.

     

    הקטין ש' מתמודד עם קשיים, עובר שינויים בלמידה, עם חברים, בכיתה ועם המורה, מתבטא בפריצת גבולות, אי קבלת מרות, קשיים רגשיים והתפרצויות זעם לא מווסתות. לדבריו לא מרוצה שההורים מתגוררים בשני בתים, רוצה שהאם תישאר להתגורר בXXX כדי שלא יהיה רחוק מהאב. לדברי הקטין האב עצוב הרבה ואומר לו כל הזמן "להתפלל להתפלל, להגיד פסוקים".

     

    הקטין ר' עוד לא בן שלוש במועד עריכת התסקיר, מדווח מהמסגרת החינוכית על מצב רוח יציב ושמח, לא ניכרת מצוקה. מתקשה להיפרד מהאב בבקרים, מהאם נפרד יפה. נצפה קשר חם בינו ובין בן זוגה של האם.

     

    להתרשמות העו"ס אף הגירושין, הטלטלות הרבות וחוסר היציבות, הדיווח אודות כל הילדים, מלבד הקטין ש' המתמודד עם קשיים רגשיים, הינו של תפקוד מיטיב. האם הנה הדמות המשמעותית והיציבה בחייהם הפיזיים והרגשיים של הילדים, לצד עידוד הקשר עם האב. רוב הימים הילדים שוהים אצל האם, היציבות בזמני השהות בימי שלישי התחילה רק בחודשים האחרונים. האב לא יוכל לתת לילדים את השקט שהם צריכים על מנת להתמודד עם השינויים הרבים בחייהם.

     

    המלצתה של העו"ס היא לאפשר את מעבר הקטינים עם האם לXXX. הקטין ר' קשור מאוד לאם ומרגיש בטוח גם בקשר עם בן זוגה. טובת הקטינים לא לפצלם על אף צרכיהם השונים. האם תסיע את הקטינים לזמני שהות עם האב כל יום חמישי ללינה, כאשר אחת לשבועיים יישארו לכל סוף השבוע. בנוסף, האם תסיע את הקטינים למפגש עם האב בכל יום שלישי בXXX ללא לינה. בנוסף יש לאפשר זמני שהות מורחבים אצל האב בחופשת הקיץ, חגים ומועדים. העו"ס ממליצה על השתתפות האב בטיפול והדרכה הורית ושילובו של הקטין ש' בטיפול רגשי במקביל למעבר המגורים.

     

    חוות דעת מומחה

     

  32. חוות הדעת נסמכת בעיקרה על ראיון קליני שערך המומחה עם ההורים ומפגש עם חלק מהקטינים.

    ביחס לאם צוין כי על אף הביקורת הקשה שלה ביחס לאב, היא הצליחה להפגין אמפתיה אליו ולמצבו ונראה כי לא רצתה לפגוע בו. נותנת את הדעת שהסדרי השהות יצומצמו באופן משמעותי. לא לוקחת בחשבון את ההשפעה של הנסיעות הרבות על הילדים. לדבריה האב הסכים לשהות הקטינים עמו שלושה מתוך ארבעה סופי שבוע, אך חזר בו מהסכמתו. דחתה את ההצעה שתגור מחצית מהשבוע בXXX ומחצית בXXX, סבורה שניתן להעביר את הקטינים לXXX ולקיים זמני שהות סבירים עם האב.

    המומחה נפגש עם בן זוגה של האם. התרשם כי מדובר באדם נורמטיבי. סבור שהנזק שיגרם לקטינים מהנסיעות בין שתי הערים פחות מהנזק שיגרם אם הוא והאם יצטרכו להתגורר בבתים שונים. אינו מסוגל לשקול את האפשרות שיעבור להתגורר בXXX.

     

    ביחס לאב ציין המומחה כי הוא מוצף ומציף. נטה להציג את דבריו בצורה מאוד קיצונית ומופרזת. ביקורתי ביחס לאם, סבור שאין היא מקבלת החלטות באופן שקול, ענייני ועצמאי. ציין מעט דברים טובים ביחס לאם כאם, נשאב להטחת ביקורת. אינו מסוגל לראות את חלקו בקשיים שנוצרו בנישואים. אינו מסוגל להבין כי קיימת אפשרות שבית המשפט לא יקבל עמדתו. נראה כי לא השלים עם הפרידה מהאם, אין הוא מסוגל לראות ולהבין את מצוקותיה, סבור שפעל ללא לאות וללא רבב.

     

    להתרשמות המומחה המאבק בין הצדדים יצרי ועוין, שני הצדדים מבוצרים בעמדתם, לא מוכנים ולא מסוגלים לבחון מציאת פתרון או פשרה, לא מבינים כי עצם המאבק פוגע בטובתם של הילדים, לא נותנים דעתם לנזקים הנגרמים לילדים. האב שלל אפשרות מעבר סמוך לקטינים ככל ומעברם יאושר, האם הצהירה כי תישאר בXXX ככל ותביעתה לא תתקבל, אך לא הסבירה איך יקרה מעשית.

     

    לדעת המומחה יש לבחון שני פרמטרים - האחד, המרחק בין XXX לבין XXX וההשפעה של הנסיעות על הילדים והשני, היכולת של ההורים לראות את טובתם של הילדים.

     

    המדובר במרחק לא מבוטל ובשעות העומס הנסיעה יכולה להתארך באופן משמעותי. בהכרח הזמן של הילדים עם ההורה האחר יצומצם באופן משמעותי. האם נוטה למזער את המרחק ואת משמעותו עבור הקטינים, סבורה כי תוכל לעשות נסיעות רבות לדרום ללא בעיה, בונה תכנית לפיה הקטינים ישהו עם האב באמצע השבוע אך מתעלמת משעות הנסיעה הרבות שהביקור ידרוש, כך גם יוצא כי הזמן שתשהה עם הקטינה ל' הינו מזערי נוכח העובדה שהקטינה לא תוכל "לקפוץ הביתה" לבקר ותאלץ לחלק בין שני הוריה את השבתות החופשיות שלה.

     

    האב מצדו נוטה להפריז במרחק, מחד סבור כי הילדים זקוקים לו ומאידך לא רואה את עצמו נוסע מרחקים על מנת לשהות עמם ככל ויותר מעברם לXXX.

     

    לעניין יכולתם של הצדדים לראות את טובת ילדיהם סבור המומחה כי שניהם חסרים במידה מסוימת בעניין זה, שניהם מפעילים לחצים קשים על הקטינים. כך למשל האם הפעילה לחץ על הקטינה ט' לעבור לXXX לתקופת ניסיון של חודש וחצי, אך בפני המומחה ולא בנוכחות האם הקטינה הייתה נחושה בעניין חוסר רצונה במעבר.

     

    כך גם למד המומחה כי האב הקריא לבן א' את התסקיר תוך שמבקר אותו על דברים שאמר במסגרתו, הדבר גרם לבן א' לסרב להיפגש עם המומחה. לדעת המומחה גישתו של האב לחוצה ומלחיצה, הוא אובססיבי, חסר יכולת לקבל גבולות ולהבין כי ככל שהוא לוחץ, הוא מחליש את עמדתו.

     

    ביחס לקטין ש' מציין המומחה כי התקבל דיווח מבית הספר שמצבו מחריף ומתדרדר. כל אחד מהצדדים הביא את הדיווח כתמיכה בעמדתו תחת להבין ולשקף את הנזק שנגרם לקטין מהתנהלותם, להסיק מסקנות נדרשות ולבחון מחדש את דרכיו ועמדותיו.

     

    התרשמותו של המומחה הינה כי שני הצדדים מתקשים לראות את הקשיים של הקטינים וכי טובתם של הקטינים תפסה מקום משני ביחס לשיקולים אחרים אישיים שלהם. כך האם בחרה להינשא לאדם המתגור ב XXX בטרם הסדירה את המעבר עם הקטינים, כך גם האב לא רואה כל רבב במעשיו, איך הוא תורם למתח הקיים ואיך הוא יכול לנהוג באופן אחר.

     

    לעמדת המומחה הצדדים שניהם נוקטים גישה עיקשת ובלתי מתפשרת, אינם מצליחים לבחון את צרכי הקטינים וטובתם, האם מתעלמת מרצונה של הקטינה ט' ומוכנה להפריד בין האחים, האב מנהל מאבק עיקש שלא לטובת הקטינים ולא מוכן לפשרה. יחד עם זאת האם היא זו המציגה עמדה שקטה, רגועה, עניינית ונינוחה יותר מזו של האב המציג גישה נוקשה, אובססיבית ולעיתים חסרת שליטה עצמית.

     

    מסוגלותה של האם עולה על זו של האב במספר מונים. היא הרבה יותר רגישה, רגועה, רואה יותר את צרכי הקטינים ומוכנה להקדיש עצמה לטיפול היומיומי בהם. מעורבותו של האב, כפי שהוא אף הדגיש בפני המומחה, הינה יותר בפעילויות כגון טיולים.

     

    יש לקחת בחשבון את דעתם של הקטינים: הילדים א' ו- ל' מתנגדים למעבר. הם אומנם שוהים במסגרת פנימייה אך היא מצויה בעיר מגורי האב ובמרוחק מXXX. בהכרח זמני השהייה שלהם עם האם יופחתו. כך גם הפרדתם מהקטינים האחרים לא תהיה לטובתם. הקטינה ט' שהינה נערה מתבגרת דעתנית ונבונה אינה רוצה להעתיק את מגוריה מXXX. להתרשמותו של המומחה הקטינים ש ו- ר' לא רוצים לעבור לXXX וממילא הם לא יכולים להיות בעלי דעה רצינית בעניין שכזה, כל שכן לאור מכבש הלחצים שהפעילה עליהם האם.

     

    המומחה הציג בחוות דעתו מספר חלופות בסדר העדיפות שלהן:

    • האם והקטינים יישארו להתגורר בXXX, כך הם לא ינותקו מסביבתם הטבעית, מהקשר השוטף עם האב ובין האחים, לא ידרשו לנסיעות ארוכות.

    • האם תעתיק את מגוריה לXXX והקטינים יישארו להתגורר בXXX. חלופה זו תחייב את הקטינים לנסיעות ארוכות ותקשה על הקטינים וסדר יומם. כך גם יש לקחת בחשבון את חזקת הגיל הרך, מחד לא יהיה זה נכון להפריד בין האחים ומאידך ספק אם האב יוכל לתת מענה לצרכיו של הקטין ר' ככל ויהיה באחריותו משך כל השבוע. בחלופה זו מציין המומחה את האפשרות כי האם היא זו שתחלק את זמנה בין שתי הערים.

    • הקטינים ש ו- ר' יעברו להתגורר עם האם בXXX ואילו הילדים א', ל' וט' יישארו להתגורר עם האב בXXX. כך שני הקטינים יגדלו בעיקר עם האם והקטינה ט' תישאר בXXX כרצונה. חלופה זו תיצור הפרדה שלילית בין האחים ובעיות לוגיסטיות קשות, כל שכן נוכח מערכת היחסים שבין הצדדים.

    • הקטינים ט', ש' ור' יעברו להתגורר בXXX, א' ו- ל' יישארו בXXX. חלופה זו, מעבר להפרדת האחים והבעיות הלוגיסטיות, תכפה על ט' מעבר בניגוד לרצונה המפורש, הענייני והבוגר. חלופה זו אף תפגע בקשר בין האב לקטינים.

       

      צוין כי לאחר התלבטויות ומתוך בחינת טובת הקטינים, ממליץ המומחה שלא להעביר את הקטינים להתגורר בXXX, לא להפריד ביניהם ולא לגרום לשינוי בשגרה שלהם. ככל והאם תבחר להעתיק את מגוריה לXXX, יהיה צורך לבחון מחדש את זמני השהות.

       

      דיון והכרעה

      המסגרת הנורמטיבית

       

  33. הרשות לקבוע את מקום מגוריו של הקטין נתונה להורי הקטין וזאת מכוח סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית") הקובע כדלקמן: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח – יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".

     

  34. בכל הנוגע לקביעת מקום מגורים במצב בו הורי הקטין גרים בנפרד זו מזה נדרשת הסכמת ההורים, כאשר הסכם זה טעון אישור בית המשפט לאחר שבית המשפט נכח שמדובר בהסכם שהוא לטובת הקטין וזאת בהתאם לסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית.

    עם זאת, כאשר הורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם בנושא האמור, אזי מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית יש לבית המשפט הסמכות להכריע בסוגיה זו כפי שיראה לו כאשר אמת המידה המרכזית העומדת לנגד עיניו הנה טובת הילד.

     

  35. עיקרון טובת הקטין כעיקרון מוביל ומנחה תביעות להעתקת מקום מגורים נקבע במספר רב של פסקי דין. ואולם טובת הילד" אינו מושג ערטילאי אשר טוב ומתאים בכל סיטואציה, "טובת הילד" הוא פרי של איזונים בין אינטרסים שונים של כל אחד מההורים ושל הילד. הילד אינו עומד בחלל ריק, קיימים גם להוריו זכויות (ראו: דיני משפחה בישראל, פרופ' שיפמן, 221-217).

    עוד נקבע בפסיקה כי גם לרווחתו של ההורה המשמורן יש משקל והשפעה על רווחתו של הקטין עצמו (השוו: עמ"ש (נצ') 9963-06-11 פלונית נ' אלמוני (מצוי במאגרים המשפטיים [פורסם בנבו] ; 10.8.11), פסקה 5 לפסק הדין).

     

  36. בבוחנו את טובת הילד במסגרת תובענה להעתקת מקום מגורים, יתחשב בית המשפט בין היתר בדעת הילדים, באיכות הקשר בין הילדים לבין כל אחד משני ההורים, ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירה על קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו אם תאושר העתקת מקום המגורים ונכונות ההורה "המשמורן" לקיים קשר זה, במסוגלות של הילדים להיקלט במקום החדש, זיקתם למקום המגורים הנוכחי וכו'.

     

  37. השאלה אינה אם הקטינים כשלעצמם צריכים את המעבר והאם המעבר ייטיב עימם, השאלה גם אינה האם המעבר מוצדק. השאלה היא, מה טובתם של הקטינים במצב שנוצר ובמתח שבין האינטרסים הנוגדים של ההורים (ע"מ (מחוזי באר שבע) 119/08 פלוני נ' פלונית)

     

  38. הפסיקה מתמקדת למעשה בשני שיקולים מרכזיים: האחד, יכולתו של הקטין לעשות את המעבר; והשני, האם המעבר יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני. (ראה רמ"ש 63553-08-21 הנ"ל, סעיפים 7-6 וההפניות הנזכרות שם.)

     

  39. בבחינת טובתו של קטין נעזר בית המשפט בדעתם של גורמים מקצועיים (תסקירי סעד, חוות דעת מומחה) המהווים אמצעי מרכזי, חשוב ומשמעותי במסכת הראיות שיובאו בפני בית המשפט. לבית המשפט נתון שיקול הדעת האם לאמץ את חוות הדעת במלואן, חלק מהן, או אף לסטות מהן במקרים המצדיקים זאת. ראה ע"מ (מחוזי חיפה) 384/06 ו' א' נ. ו' (ז') מ' (28.03.2007, פורסם בנבו); רמ"ש (מחוזי ת"א) 63553-08-21 ע' א' א' (קטינה) נ. א' א' (4.10.2021, פורסם בנבו).

     

    מן הכלל אל הפרט

     

  40. לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, כמו גם מסכת הראיות אשר הונחה לפניי הן בהליך זה והן בהליכים הנוספים בעניינם של הצדדים, בשים לב לטובת הקטינים במצב שנוצר ובשים לב למבחנים שנקבעו בפסיקה, מצאתי להתיר את המעבר של הקטינים ט', ש' ו- ר' כמבוקש אך זאת רק בתם שנת הלימודים הקרובה (1.7.2023).

     

    ואלה נימוקיי.

     

  41. כטיבן של תובענות בעניין זה ההכרעה בסוגיה מורכבת וקשה. מדובר במשפחה המונה הורים וחמישה ילדים בגילים שונים, כאשר יש להתחשב בשיקולים שונים של כל קטין על פי צרכיו וגילו. אף אם ניתן להבין לליבו של כל אחד מהצדדים - רצונה של האם להמשיך בחייה ולחיות עם בן זוגה הנוכחי ורצונו של האב במגורי הקטינים בסמוך אליו - ועל אף שחפצים הם שניהם בטובת ילדיהם, הנסיבות שנוצרו מקשות במציאת פתרון שיהיה מוסכם על כולם ומיטיב עימם.

     

  42. ודוק, נקודת המוצא לדיוננו מחייבת להידרש תחילה להסכמות קודמות בין הצדדים. יש לבחון הוראות הדין והפסיקה גם ופריזמה של הוראות הסכם הגירושין ולקבוע אם חרף הסכמות הצדדים יש מקום להתערבות שיפוטית ושינוי אותן הסכמות בשל שינוי נסיבות.

    כאמור הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ביום 11.5.20. בהסכם נקבע, בין היתר, הסדר של אחריות הורית משותפת לקטינים תוך חלוקת זמני שהות רחבה לפיה האב יפגוש בקטינים בכל יום ג' ו' ה כולל לינה, כל סופ"ש שני מיום שישי מהמסגרת החינוכית ועד שעה לאחר צאת השבת. חלוקה שוויונית בחופשות ובחגים (ס' 6). המשך מגורים בעיר XXX עד הגיע אחרון הקטינים לגיל בגרות (ס' 7).

     

  43. ואולם בנסיבות שלפניי לא מצאתי כי יש בהוראות האמורות בהסכם הגירושין כדי להוביל לדחיית עתירת האם על הסף.

    בסיפא סעיף 7 להסכם נקבע כי מקום בו תתעורר מחלוקת בסוגית מגורי הקטינים יוכל כל צד לפנות בתביעה מתאימה לבית המשפט. מניסוח הסעיף כפשוטו ניתן ללמוד, ולא נטען אחרת, כי הצדדים צפו אפשרות של מעבר ובתוך כך ובהעדר הסכמה הגשת תביעה לצורך ברור המחלוקת.

    כמו כן, מסכת הראיות מלמדת כי בכל הקשור לחלוקת זמני שהות האב אינו ממלא אחר ההסדר ככתבו וכלשונו .

    זמני השהות של האב עם הקטינים לא היו יציבים מאז נפרדו דרכי הצדדים.

    כמפורט בתסקיר ובחוות הדעת , האב התקשה להתמודד עם החלטתה של האם להיפרד, לעבור לדירה אחרת ולערוך הסכם גירושין, שיתף את הקטינים בכאבו ובתחושותיו הקשות ואף ביקש מהם להתפלל למענו ולשכנע את האם שתחזור אליו. האב שיתף כי "הוא התמוטט רגשית" וכדבריו "העולם שלי חרב...הייתי זומבי, רדום". כפועל יוצא ממצבו זה, מודה האב כי בתקופה שלאחר הפרידה כמעט ולא לא לקח את הקטינים אליו לזמני שהות "כיוון שהיה צריך להחזיר אליו את כוחותיו". כך גם שיתף האב כי הטיפול בקטין ר' "לא תמיד קל" ולכן ככל והאם שהתה בעיר בסופי השבוע הוא היה מחזיר את הקטין לביתה לאחר סעודת ערב שבת.

     

    בהמשך, נטען על ידי האם ולא נסתר , כי זמני השהות בימי שלישי לא התקיימו באופן סדיר. הקטינים התראו עם האב ככלל בימי חמישי ובכל סופ"ש שני, תוך שהאם "נלחמת" על הגעתם של הקטינים לזמני שהות, גם בימים שבחר האב שלא לעשות כן.

     

    בחודשים האחרונים מתקיימים זמני שהות מצומצמים מאוד בין האב והבנים וכלל לא מתקיימים זמני שהות של הבנות בבית האב זאת לאחר שהאב השכיר את החדרים בקומה השנייה בביתו למספר גברים זרים.

     

  44. בדיווח העו"ס מיום 15.6.22 אשר הוגש בתיק הקשור (תלה"מ 17043-02-22) הובהר כי בתאריך 31.5.22 התקיימה פגישה משותפת עם שני ההורים סגנית מנהל אגף הרווחה ומנהלת מרכז הורים וילדים בה אישר האב דבר השכרת החדרים וטען כי מתכוון לעשות הפרדה בין הקומה הראשונה לשנייה. באותה שיחה אמר כי הוא "זקוק לזמן לעצמו, לזמן ריפוי, ליצור קשרים זוגיים ולפניות רגשית, ועד אז לא מוכן ללינת הבנים הקטינים בביתו בימי שלישי וחמישי, אך "ייקח לביקור עד השעה 18:00", סופי שבוע ימשכו כרגיל. עוד עלה מהדיווח כי הבנות ל' וט' לא מגיעות לבית האב מאז מתגוררים בביתו גברים זרים והן פוגשות בו בזמנן החופשי.

     

    העו"ס התייחסה בדיווח לשיחת טלפון שקיימה עם מנהל המוסד החינוכי בו לומדות הבנות ולפיה "הבנות מרגישות איום ונורא, הן פוחדות, חשות בסכנה, לא בטוחות, לקחו להן את החדר, ישנות בסלון, הגברים יורדים לסלון ולמטבח, הרגשה קשה". נוכח הרגשתן זו נכתב בדיווח, כי המנהל ביקש את הקטינות שלא ללכת כלל לבית האב.

     

    לאחר שהתקיים ביקור בית בביתו של האב, במהלכו חזר על בקשתו ל"זמן ריפוי" והתחזקות רגשית הומלץ לצמצם זמני השהות של האב עם הבנים בימים שלישי וחמישי עד השעה 18:00 ולהותיר סופי השבוע על כנם, כאשר באחריות האב לדאוג ללינה בתנאים מתאימים ותוך דאגה למוגנות שלהם. לגבי הבנות הומלץ שלא יתקיימו זמני שהות עד לסיום השיפוץ וכי יתקיים קשר שלא בבית האב.

     

    בתגובת האב מיום 16.6.22 נטען כי נדרש לו פרק זמן של שבועיים ימים על מנת להשלים השיפוץ והפרדת הבית לשני חלקים. אלא שעד מועד זה לא הוגש כל עדכון מטעם האב בדבר התקדמות השיפוץ ואף הובהר בדיווח העו"ס כי גם בתם השיפוץ לא יעמוד לרשות הקטינים חדר רחצה בקומה הראשונה והם, על פי מה שמסר לה האב, יעשו שימוש בחדר הרחצה המצוי בקומה השנייה המושכרת לזרים בעת שאלה אינם נמצאים בבית.

    בהחלטה מיום 23.6.22 נקבע כי זמני השהות יתקיימו בהתאם להמלצה עדכנית של העו"ס.

     

    45.על כל האמור יש להוסיף כי לאחרונה חלה התפתחות עגומה נוספת עת דווח על ידי האם כי ביום 14.8.22 האב השיב את הקטינים ר' וש' לבית האם שלא על פי זמני השהות תוך שהוא מותיר את הקטינים כבני 4.5 ו-8.5 לבדם בחניה בידיעה כי האם בעבודה. האם הוזעקה על ידי שכנה להגיע למקום אז התברר כי ידו של הקטין ר' ככל הנראה נשברה בעת שמעד בזמן שהותו אצל האב. אלא שהאב סירב לבקשת האם לחזור ולקחת את הקטין למיון . הטיפול בקטין התעכב משך מספר שעות עד שעלה בידי האם למצוא סידור לקטין ש'. במיון התחוור כי הקטין אכן שבר את ידו .

    בדיווח עו"ס מיום 17.8.22 אודות האירוע האמור נמסר כי בשיחה עם האב זה האחרון דחה הביקורת שהופנתה כלפיו בקשר לכך שלא מצא לנכון לסייע לאם בלקיחת הקטין למיון תוך שטען כי היה "עייף מעט" (לשון הדברים בדיווח).

    מפגשי האב והקטינים הופסקו בשלב זה בהחלטת שופט תורן מיום 16.8.22 תוך שניתנה לאב שהות להגיב לנטען. תגובתו הוגשה בעת כתיבת שורות אלה כשהיא נעדרת כל התייחסות לסיבה בעטיה סירב לסייע בידי האם בלקיחת הקטין למיון ותוך שהוא מכחיש טענת האם כי השבת הקטינים באותו מועד לא הייתה בידיעתה, כן שב וטען להתנהלות מגמתית של האם כמו גם של גורמי הרווחה.

     

    לעמדת העו"ס על רקע האירוע האחרון המצטרף לאירועים נוספים בהם נראה כי האב אינו מודע לצרכי הקטינים עד כי הדברים גובלים בהזנחה פיזית ורגשית נדרשת בדיקה מעמיקה יותר מול כל גורמי החינוך והטיפול והגשת דיווח נוסף.

     

    46.מן המקובץ נלמד כי קיים פער מהותי בין התחייבות האב בהסכם הגירושין להתנהלותו הלכה ולמעשה. האב בדרך הילוכו גם וביחס להשכרת חדרים בבית מעמיד בסימן שאלה של ממש יכולתו ורצונו לקיים זמני השהות להם התחייב וזאת גם בתם השיפוץ שהרי לא יעלה על הדעת שהקטינים ידרשו לחלוק מקלחת עם אנשים זרים.

     

    47.לפיכך בבחינת עתירת האם בראי הוראות הסכם הגירושין על הציפייה וההסתמכות שמגולמים בכך, נמצא שחל שינוי נסיבות מהותי במצב הדברים שמקורו בהתנהלות האב וכזה המצדיק ברור התביעה לעיצומה ולא דחייתה על הסף בשל אותן הסכמות.

     

    48.כאמור התובענה עוסקת בהעתקת מגורי הקטינים ט', ש' ו- ר' בלבד.

    ברי כי בכלל השיקולים יש להידרש אף להשפעת המעבר גם על הקטינה ל' ועל הבגיר א'.

     

    49.הקטינים ש' ו- ר' הינם ילדים צעירים הקשורים מאוד לאם, טרם גיבשו סביבה חברתית משמעותית ובהקשר זה לא יידרשו לתהליך הסתגלות מיוחד.

    זמני השהות שלהם עם האב מצומצמים ועולה כי קיים קושי מצדו לתן להם את המענה היומיומי לו הם זקוקים.

    נכון למועד זה לא מתקיימים מפגשים כלל בין האב לקטינים על רקע ההתפתחויות שתוארו לעיל.

    לקטין ש' קשיים רגשיים בלתי מבוטלים ויש להניח כי ההליך המשפטי והמחלוקת הנמשכת בין ההורים אך מחמירים מצב זה .

     

    50.המומחה הבהיר בחקירתו כי אף המלצתו בחוות דעתו שלא להתיר המעבר, הרי שביחס לקטינים ש' ו- ר' נוכח גילם הצעיר ועל אף הקשיים ניתן יהיה להגיע לפתרון המאפשר את המעבר "שמטבע הדברים הרע במיעוטו". עמדה זו לא נסתרה.

    למעשה הובהר בחקירת המומחה כי המלצתו שלא להתיר המעבר נשענת רובה ככולה על התנגדות הקטינה ט' ולא על יכולת הקטינים ש' ו -ר' לבצע המעבר. (ר' עמ' 21-22 לפרוטוקול דיון מיום 21.11.21).

     

    51.הקטינה ט', כאמור, נערה מתבגרת כבת 13 שנים עולה בשנה"ל הקרובה לכיתה ח'. החל מכיתה ט' עתידה להשתלב בXXX בתנאי פנימייה כמו אחיה הגדולים. הקטינה הביעה הסתייגות ממשית ממעבר לXXX ומבקשת לאפשר לה לסיים לימודיה בכיתה ח' בXXX בקרב חברותיה כאשר ממילא בשנה העוקבת ועם שילובה בפנימייה יבוא העניין על פתרונו.

     

    52.העו"ס מציינת שט' איננה מוכנה למעבר. יחד עם זאת שוהה מרבית הזמן בבית אימה, אינה סומכת על אביה, רוצה להישאר בXXX בגלל חבריה בלימודים ובתנועת הנוער. (עמ' 5 לתסקיר).לעמדת העו"ס חרף רצונה של ט' יש להורות על מעברה לXXX עם האם.

    גם המומחה פירט בחוות דעתו כי לדידו ט' תוכל להסתגל למעבר אם כי "יש בהחלט מקום לתהות אם טוב להעמיד אותה בסיטואציה שכזו" (עמ' 12 לחווה"ד).

     

    53.אף שאין מחלוקת בדבר אהבתו הרבה של האב לילדים, נמצא כי אין ממש בהצעת האב לפיה האם תעבור לXXX והקטינים יישארו במחיצתו ובטיפולו המלא והדבר אינו נוגע אך למגבלות הקיימות כיום בסוגיית המגורים.

    מסכת הראיות תומכת במסקנה כי האם הינה הדמות המשמעותית והיציבה בחייהם (ס' 7 לתסקיר, עדות העו"ס עמ' 39-40 ), זו המציגה עמדה שקטה, רגישה, עניינית ונינוחה יותר (עמ' 13 בחווה"ד), מסוגלותה עולה על זו של האב "במספר מונים" וכי היא רואה טוב יותר את צרכי הילדים והרבה יותר מוכנה להקדיש את עצמה לטיפול היומיומי שלהם (עמ' 14 בחווה"ד). בפועל היא ההורה "הטוב יותר" (פרוטוקול 21.11.21 עמ' 9 ש' 24 - 25; עמ' 19 ש' 10 - 12) וטיפולה היומי טוב יותר (עמ' 20 ש' 35, עמ' ).

     

    קביעות אלה לא נסתרו בחקירתם הנגדית של המומחה והעו"ס. אף לא היה בעדויות הצדדים ועדיהם כדי ללמדני אחרת.

     

    ואמנם אף האחריות המשותפת של ההורים לילדיהם כפי שמצאו לתן לה ביטוי ולצקת לה תוכן בהסכם הגירושין, בפועל התמונה העובדתית המצטיירת היא כי האם עצמה הייתה ועודנה דומיננטית הרבה יותר בשגרת יומם של הילדים.

     

    54.בנוסף התרשמתי כי חרף טענות האב כלפי האם הוא מכיר בצורך של הקטינים בנוכחותה

    הוא אינו מתאר לעצמו מצב דברים בו האם תעבור ללא הקטינים .

    55.באשר למרחק שבין העיר XXX ובין XXX אמנם אין מדובר במרחק של מה בכך. אך איני

    סבורה כי מדובר בנטל שבו ההורים והקטינים לא יכולים לעמוד. בכל מקרה עסקינן בשיקול

    אחד בתוך מגוון שיקולים נוספים.

     

    56.עיון בתסקיר, בחוות דעת המומחה בפרוטוקולים ובכתבי בין דין מעלה כי האם מכירה

    בחשיבות הקשר של האב עם הקטינים ולהערכת גורמי המקצוע היא תמשיך לעודד קשר מרבי

    בין הקטינים והאב על אף המרחק בין הבתים.

     

    57.בניגוד לטענת האב, לא התרשמתי כי האם מבקשת לחבל בקשר שלו עם הקטינים ולסכל

    זמני השהות עמו, לא מצאתי בחומר הראיות תימוכין לטענה זו . האם מעוניינת לפתוח דף חדש

    בחייה עם בן זוגה אשר לו גם מחויבות לילדיו מזוגיות קודמת.

    הקטינים כולם, חרף המורכבות ונוכחות לא יציבה של האב בעולמם, ואף שדווח על התנהגות

    פורצת גבולות ותוקפנית מצדו כלפי מי מהילדים (ר' למשל עדות האב עצמו עמ' 128-129

    לפרוטוקול), הם עודם קשורים לאב וחפצים בקרבתו . איני מתקשה להניח כי אלמלא מעורבות

    חיובית של האם בשמירה על הקשר בין האב לקטינים הדברים היו נראים אחרת .

     

    58.האם הבהירה כי אם יותר המעבר, היא תפעל ליישם את זמני השהות שייקבעו עם האב ותשא בהתחיבויות הכרוכות במרחק שבין הבתים ולא התרשמתי כי עסקינן בדברים שהם מהשפה אל

    החוץ בלבד. שוכנעתי כי בכוונת האם לעשות כל שביכולתה על מנת להקל על הקטינים את המעבר וליצור עבורם שגרה שקטה ויציבה , לרבות הפסקת עבודתה למשך שישה חודשים בהם תהיה זמינה לכל צרכיהם. האם כבר בכתב התביעה הבהירה כי תיקח על עצמה נטל ההסעות לו יאושר המעבר, הניחה תכנית מעבר מפורטת הכוללת זמני שהות מורחבים אצל האב בסופי שבוע חגים וחופשים. האם נקטה בגישה פשרנית ובניסיון להגיע להסכמות עם האב מראשית ההליך. עדותה הותירה עלי רושם מהימן.

     

    59.מעבר הקטינים לא ישפיע במידה ניכרת על זמני השהות עם האב, ובשים לב כי הם אינם יציבים וקבועים כיום, בפועל עיקר המפגשים מתמקדים בסופי שבוע.

    אין במעבר אף להשפיע באופן מהותי על הקטינה ל' והבן א' וזאת בשים לב כי מתגוררים מחוץ לבתי ההורים וזאת כבר מספר שנים. מפגשי האחים מתקיימים על דרך הכלל גם כך בסופי שבוע ואין מניעה כי מתכונת זו תמשך גם לאחר המעבר תוך שהם חולקים סופי שבוע חופשיים לסירוגין בבתי כל אחד מההורים. טיב הקשר שבין ל' וא' להורים ולאחים אינו פועל יוצא בהכרח של קרבת המגורים אם כי יש ליתן הדעת כי הקטינה ל' לא תוכל להגיע לביקורים ספונטניים בבית האם במהלך ימי החול בשבוע כפי שקורה עתה מעת לעת.

     

    60.ככלל מצב הדברים כיום, המתאפיין בחוסר תקשורת בין הצדדים ובזמני שהות מצומצמים של האב עם הקטינים מלמדני כי אין בעצם מגורי הצדדים בסמיכות כדי להיטיב עם הקטינים. נהפוך הוא, הקטינים חשופים לסכסוך הניטש בין הצדדים, על כל המשתמע מכך.

     

    61.זאת ועוד , כפי שהובהר לעיל, רווחתה של האם שהיא ההורה הדומיננטי בשגרת יומם של הקטינים, מהווה גם הוא שיקול לבחינת טובתם של הקטינים בעצם המעבר.

     

    62.עמדות המומחה והעו"ס משקפות פתרון חלקי בלבד במצב שנוצר.

    לדעת המומחה יש ליתן בכורה לקול הקטינים בעוד עמדת העו"ס מבקשת להתעלם מכך.

    מנגד העו"ס מבכרת זכותה של האם להתקדם ולהמשיך בחייה בעוד לא ניתן כל משקל בחוות דעת המומחה לסוגיה זו.

    המומחה לא בוחן את משמעות הישארותם של הקטינים עם האב מקום בו האם תעבור לXXX חרף שגורס כי טובת הקטינים במחיצת האם.

    חקירות העו"ס והמומחה אך הבליטו את הדילמות והקושי במציאת מתווה מיטיב בנסיבות המורכבות שכאן על האינטרסים והצרכים השונים של כל אחד מהילדים ושל ההורים.

    אף נלמד מעדות המומחה כי אינו שולל באופן מוחלט אפשרות של מעבר הקטינים עם האם.

    לכך יש להוסיף את העובדה כי חוות הדעת ניתנה ביום 5.9.21, כאשר לאחריה במהלך שנת 2022 חלו שינויים בזמני השהות של האב עם הקטינים והכל כמפורט לעיל.

     

    63.ככלל יש ליתן משקל רב לעמדתם של מומחים מקצועיים. אך סמכות ההכרעה והפעלת שיקול הדעת נתונה בידי בית המשפט תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים ובכללם הראיות לרבות חוות הדעת, חוק ופסיקה, ניסיון חיים ושכל ישר, כל שכן כאשר מדובר בחוות דעת שאינה חד משמעית. ר' בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 1.5.06, פסקה 15); דנ"א 9201/08 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 5.4.09, פסקה 19).

     

    64.למעשה ההנמקות והדילמות שהעלו המומחה והעו"ס מתיישבות האחת עם השנייה. המומחה והעו"ס אף תמימי דעים כי מסוגלותה של האם עדיפה וכי אין ביכולתו של האב לתן לקטינים את המענה היומיומי לו הם זקוקים, אלה שהפתרון שהוצג על ידי כל אחד מהם למצב שהוא בעייתי ומורכב הוא שונה וחסר.

    על כן מכלול השיקולים מובילני למסקנה שצריך לייצר פתרון משולב בו נשקלת טובת הקטינים במצב שנוצר אך גם קולה של הקטינה המתבגרת ט' וצרכים יחודיים נוספים של מי מהקטינים.

     

    65.לפיכך בסיכומם של דברים, לאור כלל המסכת העובדתית אשר נפרשה לפניי וממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני מתירה את מעברם של הקטינים עם האם לעיר XXX.

    לצד זאת, ובהתחשב גם בהמלצות המומחה, באיזון העדין הנדרש על פי כלל המשתנים שלפניי, צרכי כל אחד מהקטינים ובבחינת "הרע במיעוטו" אני מוצאת להתיר את המעבר בפועל אך בתם שנת הלימודים הקרובה (7/2023), תוך מתן בכורה לשיקולים המפורטים להלן על משקלם המצטבר:

     

    • הקטינה ט' תסיים את שנת הלימודים בקרב חברותיה והצוות החינוכי המהווים לה עוגן של ממש בתקופת הקשה של גירושי הוריה ובסביבה בה נטועים שורשיה כאשר בעוד שנה בכיתה ט', תשתלב במסגרת הפנימייה של ה XXX יחד עם אחותה ל', תוך שיחסך ממנה הצורך להתמודד עם המעבר על ההשלכות שיש לכך על נערה מתבגרת ותוך שיינתן ביטוי לקולה ושמירה על שגרת חייה לרבות פעילותה בתנועת הנוער.

       

    • רציונל זה בעניין הקטינה ט' נכון במידה מסוימת גם ביחס לקטין ר' אשר בשנה זו יחל גן חובה בסביבה החברתית המוכרת לו ובשנת הלימודים העוקבת ועם מעברו לכיתה א' ממילא יידרש להתמודד עם השינוי בתמהיל החברתי והחינוכי.

       

    • חיזוק מצבו הרגשי של הקטין ש' בדרך של טיפול רגשי/פסיכולוגי בו שולב וזאת טרם יידרש להתמודד עם הקשיים הכרוכים מטבע הדברים במעבר.

       

    • מתן שהות נוספת לאב להסדיר מקום מגורים הולם ובטוח לקטינים. מעבר מידי יגרור אחריו בהכרח ניתוק של הקטינה ט' מהאב זאת לאור הפסקת הלינה שלה בביתו ועל רקע תכנית המעבר הכוללת בעיקרה מפגשים בסופי שבוע הכוללים לינה.

       

    • הקטינה ל' העולה לכיתה יא', תוכל להיתרם שנה נוספת ממגורי האם בקרבת המוסד החינוכי בה לומדת, על האפשרות לקיים מפגשים ספונטניים באמצע השבוע כפי שמתרחש כיום.

       

    • ניצול פרק הזמן שעד המעבר לשילוב ההורים בהליך טיפולי תוך מתן כלים לצמצום מחלוקות אגב ביצוע המעבר ויישומו.

       

      66.איני מתעלמת כי יש במעבר הנדחה כדי להקשות על האם אשר תידרש במשך תקופה זו

      להוסיף ולהתגורר במרחק מבעלה על ההשלכות הנובעות מכך. כך גם מתעורר חשש כי הדבר יהווה כר פורה לעיסוק תמידי בשאלת המעבר ובמה צופן העתיד וגם לכך נתתי דעתי.

       

      67.אלא שלדאבון הלב, ככל שהפכתי בדבר אין בנמצא בנסיבות הייחודיות במקרה זה החלטה שהיא מיטיבה ואינה מעוררת קשיים וחששות. בהניחי על כף המאזניים כלל השיקולים הצריכים להכרעה באיזון בין האינטרסים הנוגדים במשולש הזכויות , אב/ אם /ילדים ועל אף החסרונות שיש בביצוע המעבר בעוד שנה בלבד, סבורני כי יש בכך להגשים במידה הרבה ביותר את טובת הקטינים במצב שנוצר.

       

      סוף דבר

       

      68.לאור האמור, הנני מתירה לאם להעתיק את מקום מגוריה ביחד עם הקטינים מהעיר XXX לעיר XXX וזאת החל מיום 1.7.23.

       

      69.אין באמור כדי לשנות מאחריותם המשותפת של ההורים לילדיהם.

       

      70.בשלב זה וכל עוד הצדדים שניהם מתגוררים בXXX יוסיפו להתקיים זמני השהות בהתאם למתווה הקיים ובכפוף להחלטות בית המשפט העומדות בתוקפן.

       

      71.על האב להסדיר ללא דיחוי מקום מגוריו כך שיותאם להלנת הקטינים ובאופן בו לקטינים יהיו את כל הצרכים להם זקוקים לשם שהות מוגנת ובטוחה בביתו לרבות מקלחת ושירותים נפרדים.

       

      72.האב ישתף פעולה לצורך רישום הקטינים ש' ו- ר' למסגרות חינוך בXXX לשנת הלימודים תשפ"ד, יחתום על כך מסמך הדרוש לשם כך בתוך 10 ימים ממועד פנייה בכתב. ככל ולא יחתום תוכל האם לחתום בעצמה .

      הקטינה ט' תשולב במסגרת הפנימייה בXXX החל משנת הלימודים הבאה.

       

      73.לאחר המעבר, ככל שלא יוסכם אחרת בכתב וככל שלא תינתן החלטה אחרת על ידי ערכאה מוסמכת, תתקיים חלוקת זמני שהות כדלקמן:

      הקטינים ישהו אצל האב שלושה סופי שבוע בחודש. שני סופי שבוע מיום חמישי בשעה 18:00 ועד שעה וחצי לאחר צאת השבת וסופ"ש אחד מיום שישי בשעה 14:00 ועד שעה וחצי לאחר צאת השבת.

      סדר סופי השבוע יקבע בהסכמה על ידי הצדדים ובהעדר הסכמה ובטרם פניה לכל גורם אחר יפנו תחילה לתיאום הורי, כאשר בעלות התיאום יישא ההורה הפונה.

      ככל והאב יהיה באזור מגורי הקטינים בXXX הוא יוכל לקבוע מפגש עם הקטינים בתיאום

      מראש של 24 שעות, כך גם במידה והאם תהיה עם הקטינים באזור XXX יוכל האב לתאם

      מפגש.

      זמני השהות בחופשות וחגים יחולקו באופן שהקטינים ישהו עם האב 65% מהזמן ועם האם

      35%. בכל שהייה של למעלה מארבעה ימים רצופים תוכל האם להגיע ולפגוש בקטינים בעיר

      XXX בתיאום עם האב לפחות 24 שעות מראש. עו"ס לסדרי דין תגיש בתוך 90 ימים חלוקת

      חגים וחופשות בהתאם לאמור במסגרת תיק סגור.

       

      בתקופת החופש הגדול ישהו הקטינים עם האב תקופה כוללת של 30 ימים. חלוקת החופשה תעשה בתיאום בין ההורים ובהעדר הסכמה בתיאום הורי.

       

      74.בהתאם להתחייבותה, האם תישא בנטל ההסעות הלוך ושוב ביחס לכל זמני השהות.

       

      75.באשר לקטינה ל' נוכח גילה אינני מוצאת לתן הוראות מפורשות ביחס למועדי מפגשים והיקפם. על הצדדים לקבוע ולתאם כי הקטינה ל' וככל הניתן הבן א' יפגשו בקטינים סופ"ש אחד בחודש בבית האם וסופ"ש אחד בחודש בבית האב.

       

      76.עקב קשיי התקשורת בין הצדדים ועל מנת לשפר את מערכת היחסים ביניהם ולקבל החלטות לטובת הקטינים ורווחתם, אני מורה לשני הצדדים ליטול חלק בהדרכה הורית או בכל מסגרת טיפולית אחרת בהתאם להפניית העו"ס. ההדרכה ההורית תערך באזור הדרום. כל צד יישא בעלות הכרוכה בכך בחלקים שווים.

       

      77.עו"ס סדרי דין תמשיך לעקוב אחר מצב הקטינים ושיתוף פעולה של ההורים עם הליך טיפולי. לשם כך אני מסמיכה את העו"ס על פי סעיפים 19, 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 .

      תוקף ההסמכה למשך 18 חודשים מהיום.

       

      78.בנסיבות שלפניי לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

       

      79.טרם נעילה אבהיר לצדדים כי אל להם להפעיל כל לחץ על מי מהקטינים נוכח תוצאת פסק הדין. נאסר על הצדדים באופן מוחלט להוסיף ולעסוק מול הקטינים בשאלות הכרוכות במעבר. הצדדים יאפשרו לקטינים לנהל שגרת יומם באופן רגיל, ישתפו פעולה לצורך מתן מענים טיפוליים למי מהקטינים הזקוקים לכך ויפנו המשאבים לטובת יישוב ההדורים ופתרון מחלוקות בדרכי שלום.

       

      80.בכך מסתיים בירור ההליך.

      המזכירות תשגר את פסק הדין לב"כ הצדדים, לעו"ס סדרי דין ולאפוט' לדין ותסגור את התיק.

      ניתנה היום, כ"ה אב תשפ"ב, 22 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

       

      אפרת שהם דליות, שופטת

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ