ע"א
בית המשפט העליון ירושלים כבית משפט לערעורים אזרחיים
|
4306-12
15/07/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. המשנה לנשיאה ח' מלצר 2. נ' סולברג 3. ד' מינץ
|
- נגד - |
המערערת:
פלונית עו"ד לימור בנארי (הדר)
|
המשיבים:
1. בנק לאומי לישראל 2. פלוני
עו"ד דורון זר (בשם משיב 1) עו"ד דורית ענבר סברדליק (בשם משיב 2)
|
פסק דין |
השופט ד' מינץ:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) בת"א 12118-04-10, במסגרתו נדחתה תביעת המערערת.
הרקע לערעור
- ברקע להליך זה, הליכים רבים שהתנהלו בין הצדדים בערכאות שונות. יוזכרו להלן רק העיקריים שבהם והרלוונטיים לענייננו.
בלב המחלוקת בין הצדדים, דירה בA (להלן: הדירה) בה התגוררה המערערת במשך שנים יחד עם בתה. הדירה הייתה רשומה על שמו של משיב 2 (להלן: המשיב), כאשר בעבר היא הייתה שייכת לאביו החורג. המערערת והמשיב התחתנו ביום X.X.1979 ומאז שנת 2007 הם מצויים בהליכי גירושין. בין בני הזוג נחתם בשנת 1989 הסכם ממון אשר אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה בקריות ביום 1.2.1990 (השופט י' זהבי ז"ל). במסגרת ההסכם הובהר, בין היתר, כי הדירה שייכת למשיב בלבד ואין למערערת תביעות וטענות לגביה (להלן: הסכם הממון).
- במאמר מוסגר יצוין כבר בפתח הדברים, כי לימים ביקשה המערערת להתנער מהסכם הממון, והגישה תביעה לביטולו, תביעה אשר נדחתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בקריות ביום 14.8.2014 (תה"ס 6311/07, כב' השופטת מ' לוי). גם ערעור שהגישה המערערת לבית המשפט המחוזי בB (השופטים ש' שטמר, ר' למלשטרייך-לטר ו-ס' ג'יוסי) – נדחה (עמ"ש 37426-10-14 מיום 25.5.2015), ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה – נדחתה אף היא ביום 6.10.2016 (בע"ם 8696/15, כב' השופטים ע' פוגלמן, י' עמית ו-ד' ברק-ארז).
- מכל מקום, ביום 3.10.2004 משכן המשיב את זכויותיו בדירה לטובת משיב 1, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק) במשכנתה מדרגה ראשונה לשם הבטחת חבויות והתחייבויות בחשבון שהוא ניהל בבנק. ביום 10.10.2004 חתמה המערערת על מסמך המופנה אל הבנק לפיו היא מוותרת על כל זכות, אם קיימת לה, בדירה, והיא מסכימה לכל האמור בשטר המשכנתה (להלן: מסמך הוויתור). בשל חשיבותו, יובא להלן המסמך כלשונו:
"לכבוד
בנק לאומי לישראל בע"מ
א.נ.,
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת