אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלדה נ' סייד ואח'

פלדה נ' סייד ואח'

תאריך פרסום : 23/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
34825-10-12
16/07/2013
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
יובל פלדה
הנתבע:
1. מוחמד סייד
2. שלמה תחבורה 2007 בע"מ
3. שלמה SIXT חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לתובע בתאונת דרכים מיום 9.5.12 בה היה מעורב רכב הנתבע 2 בו נהג הנתבע 1.

לדיון ביום 3.7.13 לא התייצב הנתבע 1 ועל כן ביקש התובע פסק דין כנגדו בהעדר התייצבות והצהיר לפרוטוקול כי כל האמור בכתב התביעה אמת. ביחס לנתבעות האחרות טען כי יש לחייבן מכוח היותן הן בעלת הרכב והן מבטחת.

הנתבעות האחרות לא התנגדו לבקשה ככל שהדבר אמור בנתבע, אך הציגו אישור מסירה ותצהיר מוסר על זימונו במסירה אישית למתן עדות בדבר נסיבות התאונה. מאחר שלא התייצב, טוענות הן כי אין לחייבן שכן עשו ככל שביכולתן כדי לנהל את הגנתן אולם הנתבע 1 הכשיל אותן שכן בהעדר עדותו אין הן יכולות להציג את גרסתן לתאונה. אילו היה מעיד היה בית המשפט, כך לשיטתן, דוחה את התביעה וקובע כי אין לנתבעים אחריות. יצוין כי נציג הנתבעות ויתר על עדותו וחקירתו הנגדית של התובע, בטענה כי בהעדר עדותו הנגדית של הנתבע 1 אין טעם בשמיעת עדותו של התובע.

ככל שהדברים אמורים ביחס לנתבע 1 הרי שדין התביעה כנגדו להתקבל בהעדר התייצבות ומאחר ולא הועמדה כל גרסה עובדתית נגדית לגרסת התובע.

ומה באשר ליתר הנתבעות ?

באשר לנתבעת 3, טען התובע בכתב התביעה כי היא המבטחת של רכב הנתבעת 2 ואילו בכתב ההגנה נטען כי הנתבעת 3 כלל אינה מבטחת של הרכב וכי יש למחוק אותה מהתביעה. לא ברור לי מאין שאב התובע את הטענה כי הנתבעת 3 היא דווקא המבטחת של הרכב, ואם נעשה הדבר בשל הקרבה בשם בין הנתבעות, אין בכך די. אמנם, הנתבעת 2 היא בעלת הרכב והיא היתה יכולה להראות היכן מבוטח הרכב (אם בכלל), אולם גם אם לא עשתה כן, יהא זה מרחיק לכת לקבוע בהעדר כל תשתית ראייתית כי הנתבעת 3 היא אכן המבטחת. שתי הנתבעות הינן גופים משפטיים נפרדים, ועל כן לא ניתן לזקוף את מחדלה של הנתבעת 2 על הנתבעת 3. לפיכך, התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית.

באשר לנתבעת 2: במהלך השנים דנו בתי המשפט מספר פעמים בטענת העדר היריבות אשר הועלתה על ידי חברות להשכרת רכב, והצביעו על מספר עילות שבשלן קיימת יריבות בין חברת השכרת רכב לבין ניזוק צד ג'. בתי המשפט אף קבעו במקרים המתאימים את אחריותן של חברות להשכרת רכב בגין נזקים שגרם שוכר הרכב לצד שלישי.

כך למשל נפסק שחברת השכרת רכב משמשת "מעין-מבטחת" ומכאן שיש יריבות ישירה בין צד שלישי ובינה. עמד על כך, למשל, בית המשפט המחוזי בבר"ע 3057/05 (מחוזי ת"א) בסט קאר חברה להשכרת רכב נ' דגן עופר (מיום 6.12.06 פורסם במאגרים):

"על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחברת השכרה; חברות השכרה שעיסוקן בהשכרת רכב מודעות לכך שלעתים השוכר שגרם נזק לרכב השכור או לצד שלישי אינו ניתן לאיתור. לפיכך, מחובתן לבטח עצמן מפני מקרים מסוג זה, שהרי כבעלים של הרכב הן אחראיות לכל נזק שנגרם באמצעותו ... חברות השכרה חייבות, עפ"י דין לבטח רכב שמושכר על ידן. הפרת חובה זו מהווה הפרת חובה חקוקה המקימה חבות בנזיקין, שחלה מכוח סעיפים 19(7) ו- 40(א) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה – 1985 (להלן: "צו הפיקוח"), ומכוח הוראת המפקח על התעבורה מיום 1/3/89 שקבע במפורש כי חברת השכרה, להבדיל מבעלים של רכב לשימוש עצמי, מחויבת בביטוח צד שלישי גם לנזקי רכוש. זאת ועוד, סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א – 1981 מטיל על חברת השכרה חבות ישירה כלפי צד שלישי, גם אם לא ביטחה עצמה, במקרה בו לא אותר הנהג..." .

בתי המשפט עמדו לעיתים גם על אחריותה המשולבת של חברת השכרת רכב, הן מכח היותה הבעלים, ומעין –מבטחת, והן מכח היותה מתירת השימוש ברכב (ראו למשל ת"ק 1471/06 (חי) ביסקר הלנה נ' דן רכב ותחבורה בע"מ, מיום 20.8.06, פורסם במאגרים). מקורות נוספים להטלת אחריות מצאו בתי המשפט בעוולת הרשלנות. כך למשך נקבע כי חברת ההשכרה אשר מתרשלת באי קבלת פקדונות וערובות מתאימים בזמן השכרת רכב ובאי עריכת ביטוח מתאים, אחראית מכח עוולת הרשלנות, (ראו למשל ת.א. 165156/02 אילון חברה לביטוח ואח' נ' בסט קאר חברה לשירותי רכבים בע"מ).

לעיתים חייבו בתי המשפט את חברת ההשכרה לאחר שמצאו שחוזה ההשכרה הינו חוזה לטובת צד שלישי, וזאת מקום שחוזה ההשכרה כולל כיסוי ביטוחי (ראו למשל ת.א. 6969/01 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' יזרעאלוב אשר ואח').

הנה כי כן, הפסיקה קבעה כי לחברות השכרת רכב אחריות לפיצוי צדדי ג' כתוצאה מנזקים שגרמו רכביהן כאשר אחריות זו מבוססת על מישורים משפטיים שונים, כמובא לעיל (ראו גם עדי סומך, תאונות פח ושיבוב רכב, הוצאת נבו 2013, המציין בעמ' 409 כי חרף מחלוקת הפוסקים בעניין, יש יתרון פסיקתי כמותי לטובת ייחוס אחריות לטובת הגורסים כי יש לייחס לחברות ההשכרה מעמד של מעין – מבטחות).

במקרה דנן, אכן זימנה הנתבעת את הנתבע לדיון אולם, בהעדר התייצבותו היא היתה יכולה לבקש מבית המשפט להוציא צו הבאה כדי שיובא למתן עדות. משלא פעלה כך יש לראותה כמי שבמחדל ויתרה על העדת הנתבע, אשר מבחינתה הינו עד חיוני ביותר ולה יש אינטרס ראשון במעלה להעידו. לא ניתן להסתפק בטענה כי מדובר באי שיתוף פעולה. אכן, לנתבעת היתה גרסה סדורה בכתב התביעה באשר לנסיבות התאונה, ויש להניח כי זו נמסרה לה על ידי הנתבע שנהג ברכב. הדבר מלמד כי הוא שיתף פעולה עם הנתבעת ומסר גרסתו ביחס לנסיבות המקרה, להבדיל, מטענת הגנה שלפיה הנהג לא ניתן לאיתור או שהוא אינו משתף פעולה כלל ולא מוסר גרסה כלל. מכאן, שהיה על הנתבעת להתעקש של זימונו של הנתבע גם אם מדובר בהוצאת צו הבאה שיצריך דחיית הדיון פעם נוספת. משלא עשתה כן, ייזקף הדבר לחובתה.

אם נקיש מדיני הביטוח הרי שבמקרים מסוימים עשוי בית המשפט להביא בחשבון את החזקה הנובעת מניסיון החיים שלפיה מבוטח שאינו טורח להתגונן ואינו טורח לבוא למשפט, נעדר כל עילת הגנה ראויה , שכן אילו הייתה לו עילה טובה להתגונן , היה לפחות מתייצב למשפט ומשמיע את טענותיו (ירון אליאס, דיני ביטוח, מהדורה שנייה, עמ' 1170). נראה שהדברים יפים גם כאן, בייחוד לאחר שהנתבע זומן כדין ואף חתם על אישור המסירה.

נוכח האמור לעיל אני קובע כי יש לקבל את התביעה כנגד הנתבע 1 בהעדר התייצבות וכנגד הנתבעת 2 לאור אחריותה, כאמור לעיל.

הנזק הוכח באמצעות חוות דעת ומסמכים שלא נסתרו. יחד עם זאת התובע לא הוכיח כנדרש את ההפסד נטו של ימי העבודה ועל כן לא ייפסק לו פיצוי בראש נזק זה.

לסיכום

התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית ללא צו להוצאות.

אני מחייב את הנתבעים 1 ו – 2 לשלם לתובעת סך 7,212 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 22.10.12 בתוספת אגרת משפט בסך 129 ₪ והוצאות משפט בסך כולל של 800 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ