אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצוי בסך 1,140,900 ש"ח להורים שביתם נפטרה כתוצאה מעיכוב בביצוע ניתוח קיסרי

פיצוי בסך 1,140,900 ש"ח להורים שביתם נפטרה כתוצאה מעיכוב בביצוע ניתוח קיסרי

תאריך פרסום : 05/02/2009 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי ירושלים
8005-06
03/02/2009
בפני השופט:
יהונתן עדיאל

- נגד -
התובע:
1. ב. ר
2. ב. י
3. עז' ע. א. ב

עו"ד שמואל ילינק
הנתבע:
1. המרכז הרפואי "ספיר" - בי"ח "מאיר"
2. שירותי בריאות כללית

עו"ד י. אבימור ואח'
פסק-דין

1.      1.      בפני תביעה בגין רשלנות רפואית שהגישו התובעים, בקשר ליילודה של המנוחה         ע. א. ב. ז"ל (להלן המנוחה).

2.      2.      בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו, תובעת 1 (להלן - התובעת) הייתה בהיריון ממנו נולדה ביום 22.4.03 המנוחה, אשר נפטרה לאחר כשנה, ביום 2.4.04. היה זה ההיריון השני של התובעת, כאשר היריון קודם שלה הסתיים ביום 9.7.00 בלידה בניתוח קיסרי בשבוע ה - 40 להיריון.

3.      3.      התובעים 1, 2 (להלן - התובעים) פנו לבית החולים מאיר (להלן - בית החולים) עוד ביום 8.4.03 ונפגשו עם ד"ר רון שיינמן. על פי הרישום בטופס הבדיקה, מטרת הביקור הייתה קבלת יעוץ לגבי דרך ביצוע הלידה: ניתוח קיסרי או לידה וגינלית (רגילה). יצוין כבר עתה, שלידה וגינלית לאחר לידה קודמת שבוצעה בניתוח קיסרי (Vaginal Birth After Cecarean), להלן גם VBAC) היא לידה שאינה נטולת סיכונים. לסיכונים אלה  אתייחס בהמשך. ד"ר שיינמן סיכם את הביקור בציינו: "לסיכום - האישה מעוניינת ב - VBAC. אין מניעה בשלב זה לניסיון VBAC. NST תקין". אציין כבר עתה, שלטענת התובעים לא הוסברו להם באותו ביקור, כמו גם בביקורים נוספים בבית החולים, כל הסיכונים הכרוכים ב - VBAC והיקפם.

ביום 21.4.03 החלה התובעת לחוש בצירים לא סדירים בהפרשי זמן של 5-10 דקות. בשעה 07:00 היא פנתה לבית החולים, ולאחר ביצוע מוניטור ובדיקת אחות היא נבדקה על ידי ד"ר עמיחי, שהמליצה לבני הזוג ללכת לטייל, בהנחה שההליכה תזרז את הלידה. בתיעוד הרפואי נרשם על ידי ד"ר עמיחי: "מעוניינת בלידה וגינלית". לאחר שהתובעת שבה, היא חוברה שוב למוניטור ונבדקה על ידי ד"ר שלום-פז. בתיעוד הרפואי רשמה ד"ר שלום-פז: "מעוניינת בלידה וגינלית. כעת אינה בלידה. הוסברו היתרונות והחסרונות בלידה VBAC. תשוב כשצירים יצטופפו" (עמ' 141 לרשומה הרפואית). בהמלצת הרופאה התובעת חזרה לביתה והתבקשה לשוב כאשר קצב הצירים יגבר.

התובעת התקבלה פעם נוספת לבית החולים ביום 22.4.03 בשעה 00:30, אז הצטרפה אליה תומכת לידה, גב' מירב קריספל. בקבלתה נמצא צוואר רחם פתוח לאצבע וגובה החלק המתקדם (הראש) S-2 (מעל הכניסה לאגן). בשעה 05:00 הגיעה התובעת לפתיחה של 4 ס"מ ומכאן, מקובל על שני הצדדים, התחיל למעשה החלק האקטיבי של הלידה. חלק זה של הלידה התקדם באיטיות ורק לקראת השעה 13:00 הגיעה הפתיחה ל - 9 ס"מ, כשכל אותו הזמן כמעט ולא חלה ירידה בעמדת החלק המתקדם, הראש, שזז רק בס"מ אחד מ - S-2 ל - s-1. בשעה 06:15 ניתן לתובעת אלחוש אפידורלי ובשעה 11:00 הוחלף הניטור של הדופק העוברי (בו הוחל עוד בשעה 04:40 בבוקר) לאלקטרודה פנימית. הניטור חובר שוב בשעה 13:20. אין חולק על כך שתרשים המוניטור של העובר היה תקין עד לשעה 12:00, או אף עד השעה 12:20. בשעה 12:25 נרשמה במוניטור האטה עמוקה למשך כשלוש דקות שהתאוששה וב-12:45, מופיעות שתי האטות עמוקות וחדות שאף הן התאוששו, אך חזרו שוב ב-12:56 ו-12:59. החל משעה 13:00, חלה הרעה משמעותית ברישום הדופק, האטות מתרחבות ומעמיקות והוריאביליות (ההשתנות הבין פעימתית) פחתה וכמעט נעלמה. אחרי התאוששות קצרה למשך כשלוש דקות, מ-13:10 ועד 13:13, חלה החמרה קיצונית בדופק העוברי: ה-Base Line ירד, הוריאביליות נעלמה לחלוטין, הדופק צנח ורמתו הבסיסית ירדה מתחת ל-80 פעימות לדקה. על פי רישום בשעה 13:00 שנעשה על ידי המיילדת (ציפי) על גבי המוניטור, התובעת נבדקה על ידה ונמצא פתיחה של 9 ס"מ וראש בגובה s-1. על פי רישום המעקב הרפואי, בשעה 13:20 נבדקה התובעת על ידי ד"ר בירון, שמצאה פתיחה של 9 ס"מ, ראש ב -S-1 וריאביליות שמורה, והורתה, בשל הכאבים, על תוספת חמצן. ד"ר בירן חזרה ובדקה את התובעת בשעה 13:30, אז היא מצאה, לפי הרישום בגיליון מהלך המחלה, החמרה משמעותית בניטור, ירידה בוריאביליות וקושי בהתאוששות (של העובר) והחליטה שיש ליילד את התובעת בניתוח קיסרי דחוף.

בסיכום הלידה שנכתב על ידי ד"ר בירון נרשם כדלהלן:

"במהלך שעות הבוקר התקדמה טוב ללידה פעילה, עם צירים ספונטניים.

ניטור ראקטיבי וריאבילי.

מדי פעם האטות משתנות עם וריאביליות תקינה, התאוששות מהירה וביניהן - האצות.

במהלך השעה וחצי האחרונות - base line עלה מ-140 ל-160 פעימות לדקה, תוך שמירה על וריאביליות תקינה ואקסלרציות.

במסגרת סיבוב שגרתי בחדר לידה נכנסתי לחדרה של רחל, בניטור 3 האטות משתנות משמעותיות אחרי ניטור כפי שתואר לעיל. הושכבה על הצד עם חמצן.

התלוננה על הישנות של כאבים בזמן ציר - תחושה שהאפידורל הפסיק לפעול.

בבדיקה - 9 ס"מ, ראש ב- 1 - S בשעה 13:20.

יצאתי לקרוא למרדים לתוספת אפידורל ומיד חזרתי להעריך את מידת ההתאוששות. ד"ר מרקוב נקרא. ההאטות החמירו, התרשמתי שיש ירידה בוריאביליות וקושי בהתאוששות העובר לאחר ההאטות.

PV  חוזר (13:30) - ללא שינוי. הוחלט על S/C מיידי.

האישה הועברה בדחיפות לחדר ניתוח תוך הזעקת כל הצוות המטפל והעברה מיידית לחדר ניתוח לניתוח דחוף בהרדמה כללית. עם פתיחת הבטן רחם פתוח לחלוטין באזור הצלקת הניתוחית. השלייה בחלל הבטן עם דימום רב. חולצו במהירות השלייה והעובר ונמסרו לרופאי הילדים".

לגבי שעת הלידה, קיימים ברישומים הרפואיים נתונים סותרים. לפי רישום אחד, של הרופא המרדים, הלידה בוצעה בשעה 13:51, בעוד שלפי רישומים אחרים, הלידה בוצעה בשעה 13:38. המנוחה נולדה עם דופק איטי באופן קיצוני, כשציון האפגר בדקה הראשונה לחייה עמד על 1 ובדקה החמישית, לאחר טיפול החייאה מלא, עמד על 4. משקלה של המנוחה בלידתה עמד על 3,556 גרם, ה- PH בדם הטבורי עמד על 6.788 וה- Base Excess עמד על 26.7-.

ביום 28.7.03 אובחנה המנוחה כסובלת מפגיעה נוירולוגית קשה מאוד, ספסטיות גוברת ופיגור פסיכו-מוטורי. ביום 2.4.04, לאחר שנה של סבל רב, שבחלקה הגדול הייתה מאושפזת בבתי חולים, המנוחה נפטרה.

4.      4.      התובעים ביססו את תביעתם על חוות דעת רפואית שנעשתה על ידי פרופ' מנחם פ. דוד, מומחה לגניקולוגיה ומילדות. פרופ' דוד, אינו שולל בחוות דעתו את האפשרות של ביצוע לידה וגינלית רגילה גם אחרי ניתוח קיסרי (VBAC). עם זאת, הוא מציין שלידה כזאת היא אתגר הן ליולדת והן לצוות הרפואי, אשר חייב להיות מודע לסכנות ולסיבוכים שיכולים להופיע במהלך הלידה, שהעיקרי שבהם הוא קריעת הרחם באזור הצלקת הקודמת (של הניתוח הקיסרי), נזק אפשרי לעובר ובמקרים קיצוניים אף צורך אפשרי לכרות את הרחם של היולדת. הסימן השכיח ביותר לקרע ברחם, מסביר פרופ' דוד בחוות דעתו, הוא מצוקה עוברית עם האטות משתנות שמתפתחות לכיוון מאוחרות או ברדיקדיה. הופעת סימנים אלה חייבת לעורר את חשדו של הצוות הרפואי ולהמריץ אותו לפתור את הבעיה באופן מיידי. על רקע זה, טוען פרופ' דוד, על הצוות הרפואי מוטלת חובה לעקוב מקרוב אחר מהלך הלידה, להיות ער לסכנות ולסיבוכים האפשריים, ולהיות מוכן בכל עת להתמודד עם כל בעיה שתתעורר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ