אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פיצוי בגין הפלייה בכניסה למועדון

פיצוי בגין הפלייה בכניסה למועדון

תאריך פרסום : 21/02/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נצרת
6850-02-10
17/02/2012
בפני השופט:
יוסף סוהיל

- נגד -
התובע:
תומר אמסלם
עו"ד ירון נוח
עו"ד שי כהן
הנתבע:
1. מועדון ה"נונט"
2. גיא וודקה
3. שי וודקה

עו"ד גיורא מיכאלי
פסק-דין

רקע עובדתי

1. התביעה שלפניי עניינה הפליה אסורה, שנקטו הנתבעים כלפי התובע, לטענתו, בסרבם להכניסו למקום בילוי, מועדון בשם "נונט" המצוי בקיבוץ גניגר (להלן: " המועדון"). התובע עותר לקבלת פיצוי בסך 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק, בהתאם להוראות חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א- 2000 (להלן: " חוק איסור הפליה").

2. בתאריך 18-19/12/09, בלילה שבין יום שישי ליום שבת, הגיע התובע יחד עם חברתו למועדון, בכדי לחגוג את מסיבת יום ההולדת של חברו בשם רון (להלן: " רון"). חברים נוספים של השניים הגיעו גם הם למועדון, אולם רון ויתר החברים הגיעו למקום במועד מוקדם יותר, ולא יחד עם התובע. חשוב להדגיש כי מסיבת יום ההולדת לא תואמה מראש עם הנתבעים או עם נציגים אחרים של המועדון, אלא שהתובע וחבריו נדברו להיפגש במקום לשם כך.

3. התובע וחברתו ביקשו להיכנס לתוך המועדון. התובע מסר לנציגה שעמדה בפתח המועדון, בשם שרון לוי (המכונה בעגה "סלקטורית"), כי הוא בא לחגוג את יום ההולדת של רון הנמצא כבר בתוך המועדון, והציג בפניה תעודת סטודנט. שרון מסרה לתובע כי הוא וחברתו אינם רשומים ברשימת המוזמנים של המועדון, וכי אין באפשרותה להכניסו, אולם היא לא התנגדה להכניס למועדון את חברתו. כעבור זמן מה, ועקב הסירוב להכניסם, עזבו התובע וחברתו את המקום.

4. מטיעוני ההגנה עולה כי המועדון הנו בבעלות משותפת של קיבוץ גניגר (שאינו נתבע כאן), ושל הנתבע 3 ואדם נוסף בשם אסא קייזר (להלן: " אסא"), שהעיד במשפט. הנתבע 2 אינו נמנה על בעלי המועדון או מנהליו, אלא שהוא עובד במקום. בנוסף עלה מעדותו של אסא, כי המועדון אינו מאוגד כאישיות משפטית רשומה, אולם לאסא ולנתבע 3 יש מספר עוסק מורשה באמצעותו מנוהלת פעילות המועדון.

גרסת התובע וטענותיו

5. לטענת התובע, הוא וחברתו הגיעו למועדון סמוך לשעת חצות, לאחר שהתכנסו בביתו של רון יחד עם חברים נוספים. רון ויתר החברים עזבו את הבית ועשו את דרכם למועדון בסביבות השעה אחת-עשרה וחצי בלילה. לדברי התובע, בזמן שהמתין בכניסה למועדון ושוחח עם הסלקטורית, הוכנסו למועדון אנשים נוספים. לטענתו, גם רון והחברים הנוספים אשר הגיעו קודם לכן לא היו רשומים ברשימת המוזמנים של המועדון לאותו ערב, ואף-על-פי-כן, אפשרו נציגי המועדון את כניסתם. כמו-כן חברתו של התובע לא הופיעה ברשימת המוזמנים, ולמרות זאת, הסלקטורית לא התנגדה להכניסה למועדון. התובע ציין כי באותו ערב לא נערכה במקום מסיבה סגורה המותנית בהצגת הזמנה או כרטיס כניסה שנרכש מראש, ונציגי המועדון אף נהגו לפרסם את המסיבות בימי שישי ככאלה המיועדות לסטודנטים. על אף שהוא סטודנט, סירב המועדון להכניסו.

6. טענתו של התובע הנה כי הופלה על ידי המועדון, משסירבו נציגיו להכניסו לתוכו, עקב חזותו, שהנה "חזות מזרחית" על-פי הגדרתו. המדובר במניעים פסולים וגזעניים, ובהתנהגות פוגענית כלפיו, אשר גרמה לו למבוכה בפני ציבור באי המועדון. מעדות התובע התברר כי האירוע המתואר בכתב התביעה הנו בגדר הפעם החמישית שבה הוא מגיע לאותו מועדון ומסרבים להכניסו לתוכו. התובע טוען כי הנתבעים פעלו בניגוד להוראות חוק איסור הפליה, באופן המקים את יסודות העוולה שנקבעה בחוק, ומזכה אותו בפיצוי. כן נטען כי מתקיימת החזקה הקבועה בסעיף 6(2) לחוק איסור הפליה, המעבירה את נטל ההוכחה להראות כי התובע לא הופלה, אל כתפי הנתבעים.

7. יצוין כי התובע טען בכתב התביעה כי הנתבעים גם הטעו אותו בתור צרכן, בפירסומיהם בדבר מסיבות לסטודנטים, בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן: " חוק הגנת הצרכן"). טענה זו נזנחה בסיכומי התובע ולא זכתה לכל התייחסות נוספת מצדו, מעבר לאזכור האמור בכתב התביעה, ולפי-כך איני רואה לנכון לדון בה.

גרסת הנתבעים וטענותיהם

8. הנתבעים הכחישו את טענת התובע בדבר הפליה אסורה. לדבריהם, היו להם סיבות מוצדקות לסרב להכניס את התובע למועדון. התובע לא נכלל ברשימות המוזמנים לאותו ערב, כנדרש. להבדיל, רון חברו של התובע אשר חגג יום הולדת, היה רשום ברשימת המוזמנים לאותו ערב. כמו-כן, יתר החברים אשר הגיעו בקבוצה עם רון, ולא היו רשומים ברשימת המוזמנים, לוו באדם נוסף בשם יניב טומסיס, אשר לו קשרים עסקיים עם המועדון והוא זה שדאג להכניסם, בתיאום טלפוני מראש עם אסא (כאמור, אחד מבעלי המועדון). עוד לטענת הנתבעים, התובע וחברתו הגיעו למקום בשעה מאוחרת בהרבה מזו שנטענה (בסביבות רבע לשתיים בלילה), כך עולה מקלטת מצלמת האבטחה המוצבת בכניסה, ובשעה כזו המועדון בדרך כלל מלא.

9. לטענת הנתבעים, תפקיד הסלקטורים המוצבים בפתח המועדון הנו לשמור על הסדר במקום ועל שלום הנכנסים, ולהוות "בקרה" על כמות הנכנסים ועל מצבם (כגון מניעת כניסה של אדם במצב שכרות כבדה או תחת השפעת סמים). לשם כך, עליהם להסתמך על התרשמות ושיפוט אישי בלבד. כן הם מחויבים לעמידה בקיבולת המירבית המותרת של המקום על פי קביעת הרשויות. עוד לטענת הנתבעים, לעתים מגיעים למועדון אורחים קבועים ומוכרים, שאין צורך בבדיקתם. לעתים, נכנסים למקום אורחים שכבר נבדקו ובילו בפנים, ויצאו החוצה לזמן קצר, וכעת הם שבים פנימה ומזוהים באמצעות חותמת המועדון. הנתבעים מעלים השערה לפיה בזמן שנמנעה כניסתו של התובע, נכנסו אל המקום אורחים קבועים או חוזרים. באשר להתרת כניסתה של חברתו של התובע, טענו הנתבעים כי ניסיון העבר מלמד שנשים אינן מהוות סיכון כלשהו לבאי המקום, ולפי-כך אין מדקדקים בבדיקתן. ככלל, טוענים הנתבעים, אנשים בעלי חזות מזרחית נוהגים להיכנס בשערי המועדון תדיר, ומהווים כמחצית מהמבלים בו, ואילו סירוב כניסה של אדם כזה או אחר הוא עניין שגרתי ואינו דבר חריג.

דיון והכרעה

10.  התובע טוען כי ממסכת הראיות עולה באופן ברור שכניסתו למועדון סורבה על מחמת חזותו המזרחית, ועל רקע מוצאו. מעדותו אף עלה כי זו הפעם החמישית שבה הוא מגיע אל המועדון, ומסרבים להכניסו (עדותו בעמ' 3, ש' 28 ואילך, עמ' 4, ש' 1- 2). לעומתו טוענים הנתבעים כי אין מתקיימת הפליה כלפי הנכנסים למועדון, וכי כמחצית מן המבלים בו הנם ממוצא מזרחי. הנתבעים הביאו לתמיכה בגרסתם עד בשם אסף לוי, בחור ממוצא מזרחי ובעל חזות מזרחית, הנוהג לבלות במועדון (ראו תצהירו, נ/5).       

11.  חוק איסור הפליה קובע בסעיף 3(א):

" מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות. "           

12.  חוק איסור הפליה קובע כי מעשה או מחדל בניגוד לו הם עוולה אזרחית, ומתיר לבית המשפט לפסוק בשל עוולה לפי החוק פיצוי עד לסך 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק.

נטל ההוכחה

13.  בהתקיים מספר תנאים, קובע החוק בסעיף 6 מספר חזקות, המעבירות את הנטל מן התובע לכתפי הנתבע           להוכיח כי לא פעל בניגוד להוראות החוק. ואלו הן החזקות שנקבעו בחוק: 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ