פח'ר אלדין נ' פח'ר אלדין לבנייה בע"מ ואח'

החלטה

להלן החלטתי בבקשת אבנר להגשת פסק-הדין המרשיע של כבוד השופט פיילס, אשר ניתן כנגד איתן נעמן ביום 07.01.10, כראיה על-פי סעיף 42א לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"ג – 1971.

הקביעות והמסקנות אשר נקבעו בפסק-הדין המרשיע הן כדלקמן:

הנאשם, איתן נעמן, אישר את מערכת התפסות והפיגומים אשר נבנו לצורך ביצוע יציקת התקרה, מבלי שהדבר יהיה בתחום מומחיותו ומבלי שבדק אותה כלל ועיקר.

נקבע כי מערכת התפסות נבנתה בניגוד להוראות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשמ"ח – 1988.

כבוד השופט פיילס הסיק כי אישורו של הנאשם היה "הגורם שבלעדיו אין" לביצוע היציקה, שבמהלכה קרסה התקרה, שכן שוכנע כי הקבלן לא היה פועל לביצוע היציקה ללא אישורו.

באשר ליציקת הבטון עצמה, כבוד השופט פיילס לא קבע ממצאים חד-משמעיים.

כך למשל, נקבע כי "זה המקום לציין, כי מחומר הראיות המצוי בתיק ניתן לקבוע, כי אופן ביצוע היציקה במקרה דנן, דהיינו, שימוש בזרוע קצרה ויציקת כמות בטון רבה בשטח נקודתי, הייתה בין הגורמים המהותיים לקרות התאונה". אולם מנגד הוא ממשיך וכותב כי "ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין רשלנותו של הנאשם ובין קריסת התקרה במקרה דנן, לה ככל הנראה היו מספר גורמים, וזאת אם יוכח כי רשלנותו מהווה גורם אחד ממכלול הגורמים לקריסה ובלבד, שאינה קלת ערך או מזערית ... די בקביעה ולפיה מערכת התפסות נבנתה באופן לקוי בכדי להביא למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין מערכת התפסות לקריסת התקרה וזאת, אף אם יוכח כי אופן ביצוע היציקה היה רשלני".

רוצה לומר, כי לאור המצוטט לעיל, בפסק הדין המרשיע נקבעו ממצאים ומסקנות רק לעניין אופן ביצוע מערכת התפסות והפיגומים ואישורה. פסק-הדין אינו קובע ממצאים חד-משמעיים ואינו קובע קביעות פוזיטיביות לגבי אופן יציקת הבטון, האם התבצעה ברשלנות, אם לאו. קרי, לכאורה, אין בינו לבין השאלה העומדת בשלב זה לבחינה, האם מדובר בתאונת דרכים אם לאו, מאומה; זאת לכאורה משום שמן הפן האחר של שאלה זו, וכפי הנראה הדיון יגלוש לאפיקים אלה, תידון השאלה האם התאונה המצערת היתה מתרחשת גם ללא יציקת הבטון?

לפיכך, אני מוצא בנקודה זו לקבל את פסק-הדין כראיה, הגם שמשקלו יקבע בעת מתן פסק הדין.

אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תש"ע, 07 יולי 2010, בהעדר הצדדים.