פזרקר נ' נחום ואח'

פסק דין

1. ביום 16.12.12 נהג התובע ברכבו בכביש ישר, בסמוך לתחנת דלק סיירים ולפתע חש חבטה ברכבו.

לטענת התובע, האופנוע שנסע מאחוריו, ושהיה נהוג בידי הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") לא שמר מרחק כמתחייב בתקנות התעבורה, סטה כלפי רכב התובע ופגע בחלקו האחורי ימני וכך גרם נזק לרכב התובע.

מאחר והתובע סבור, שהאחריות לפגיעה ברכבו ולגרם הנזקים רובצת על הנתבע, הגיש הוא תביעה זו, בה ביקש לחייב את הנתבע ואת המבטחת שלו, כלל חב' לביטוח בע"מ (להלן:" כלל") לשלם לו את נזקיו בסך של 4,164 ₪, הכולל בחובו: עלות תיקון הרכב בסך 2,749 ₪, שכ"ט שמאי בסך 560 ₪, ירידת ערך בסך 355 ₪, טרחה ועוגמת נפש בסך 500 ₪.

2. א. א) תחילה הגיש הנתבע כתב הגנה מטעמו, בו סבר הנתבע שיש לדחות את תביעת התובע, משום שלטענתו, יש להטיל על התובע את האחריות הבלעדית לקרות התאונה, זאת משום שבמקום בו נסע הנתבע מצויים מספר נתיבים: נתיב ימני הפונה לתחנת הדקל "הסיירים" ועוד 3 נתיבים לנסיעה ישרה, כאשר הנתבע נסע בנתיב בו הנסיעה ישר לכיוון דרום והתובע נסע בנתיב הימני הפונה ימינה לתחנת הדלק הנ"ל.

ב) עוד טוען הנתבע, שלפתע סטה התובע שמאלה לתוך נתיב נסיעתו של הנתבע – זאת מבלי לבדוק במראות ומבלי לוודא שאכן הוא יכול לעבור נתיב ועקב כך חלקו השמאלי האחורי של רכב התובע פגע באופנוע וגרם לנתבע לאבד שליטה עד כדי נפילה וגלגול על הכביש.

ב. לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבע, הוגש כתב הגנה נוסף – בשם שני הנתבעים- ובכתב הגנה זה, חוזרים הנתבעים על טענות הנתבע, כפי שהועלו בכתב ההגנה מטעמו.

3. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, כפי שאלו באות לידי ביטוי בכתבי הטענות ולאחר שבחנתי את עדויות הצדדים המעורבים בתאונה יחד עם חומר הראיות הנוסף, אני מחליט לקבל את גרסתו של התובע, הנראית לי אמינה ומתקבלת יותר על דעתי מאשר גרסתו של הנתבע וגרסתו של התובע אף מתיישבת עם תוצאות הפגיעות ברכב התובע ולכן החלטתי לקבל את תביעת התובע בחלקה – זאת לאור הנימוקים המפורטים להלן:

א. א) התובע טוען, שהוא נסע בנתיב הימני בנסיעה ישרה והנתבע תוך כדי נסיעה אחריו, לא שמר מרחק, סטה כלפי רכב התובע ופגע בחלקו האחורי ימני של הרכב.

הנתבע, מאשר את טענת התובע, שהוא אכן נסע בנתיב ימין – מימין לנתיב רכב הנתבעים. הנתבע לא מציין בכתבי ההגנה, שכוונתו של התובע הייתה לפנות ימינה על מנת להיכנס לתחנת הדלק, אלא נאמר שהתובע נסע בנתיב ימני בנתיב הפונה ימינה לתחנת הדלק. גם בעדותו בבית המשפט אומר הנתבע, שהתובע נסע בנתיב שפונה ימינה. ואומר הנתבע בעניין זה: "רכב התובע נסע מימין לנתיב רכב הנתבעים.." (סעיף 7 לכתב ההגנה המשותף ועמ' 3 לפ',ש' 15).

למרות זאת, נשאל התובע על ידי נציג כלל, האם זה נכון שהתובע רצה להיכנס לתחנת הדלק ולשאלה זו משיב התובע בשלילה. (עמ' 2 לפ',ש' 25-26). הנתבע טוען, שהיה זה רכב התובע אשר סטה לעבר נתיב נסיעתו. לכן, העולה מטענות אלו הוא, שכל אחד מייחס לזולתו סטייה, אשר גרמה לפגיעה בשני כלי הרכב.

ב) אינני מקבל את טענת הנתבע, שלפתע רכב התובע סטה שמאלה לנתיב רכב הנתבע, ועקב כך חלקו השמאלי האחורי של הרכב פגע באופנוע, משום שמקום הפגיעה ברכב התובע, שהיא פגיעה מצד ימין של הרכב, אינו מתיישב עם סטייה שמאלה.

זאת ועוד, אם אכן, רכב התובע היה סוטה לפתע לנתיב השמאלי, אזי אין ספק, שמקום הפגיעה היה צריך להשתקף בצד שמאל של רכב התובע ומחוות הדעת של השמאי מטעם התובע, לא משתקפת פגיעה בחלקו שמאלי של רכב התובע.

מממצאי חוות הדעת עולה, שרכב התובע נפגע במגן אחורי, כנף אחורית ימין והמכה בצד ימין אף נראית על גבי התמונה נ/1.

ג) הנתבע ציין, שבעת שהתובע סטה בפתאומיות לנתיב שבו הוא נסע ועקב כך שחלקו השמאלי אחורי פגע באופנוע, גרם לנתבע לאבד שליטה עד כדי נפילה וגלגול על הכביש.

בהמשך מוסיף הנתבע וטוען, שהסטייה שמאלה של התובע, גרמה לו לבלום בלימת פתע שגרמה לו להתהפך, אך ספק בעיני אם בלימת הפתע היא זו שגרמה לאופנוע להתהפך, משום שמכתב ההגנה המשותף עולה, שהיה מגע בין רכב התובע ובין האופנוע ומוסיף על כך הנתבע בהודעתו למבטחת שלו, ש: "...לחצתי על הברקס בבהלה ובכל זאת הייתה התנגשות. מהחיכוך עם הרכב הפוגע החלקתי ונפלתי כאשר האופנוע נפל עלי". (ראה ההודעה נ/2, ההדגשה שלי- ג.ב.).

לכן, אין להוציא מכלל אפשרות שמגע זה, חיכוך זה תוך כדי בלימה- גרם להתהפכות האופנוע.

(ראה גם סעיף 8 לכתב ההגנה המשותף).

ב. א) בחקירה הנגדית, שנערכה לתובע על ידי נציג כלל, ביקש נציג כלל להצביע על מקום הנזק ורצה להוכיח – באמצעות שאלות ששאל- שהנזק הנראה על פני התמונה ת/1, שהוא נזק בצד ימין, אינו נזק שאירע באירוע זה, אלא באירוע קודם.

התובע אישר, שאכן הייתה תאונה קודמת, אך הנזק לא היה באותו מקום הנראה בתמונה ת/1 וגם בתמונה נ/1, אלא הנזק הקודם היה בדלת. (עמ' 2 לפ',ש' 2).