פורטוגה ואח' נ' חסאן ואח'

החלטה

הנתבעים עותרים להורות על מחיקת הנתבע 1, מר אורן (יורם) חסאן מכתב התביעה (המתוקן) והוספת נתבעים אחרים לכתב התביעה- מר משה קסל, מר אורון דב קסל ומר משה ליבר.

התביעה נסבה על עוולת מטרד, אשר לטענת התובעים, נגרמה בעקבות הקמת בניין וחומת בטון בסמוך לדירתם בנתניה, ללא היתר בנייה כדין, כך שרק בשלב מאוחר יותר, בפברואר 2009 או בסמוך לכך, עלה בידי הנתבעים לקבל היתר לבניית ארבע יחידות דיור בחלקה האמורה. בנוסף, טוענים התובעים, כי הבניין והחומה שנבנו בסמוך לדירתם פוגעים קשות בפרטיותם ובאיכות חייהם. בהתאם לכך, עותרים התובעים לחייב את הנתבעים להרוס ולפנות את חלקי הבניין והחומה הבנויים בחלקה הסמוכה למקרקעיהם. על פי כתב התביעה, הנתבע 1 הוא קבלן לעבודות בנייה, שמכר את זכויותיו בחלקה לתובעים והנתבעת 2 היא מזמינת בניית הבניין במגרש הסמוך.

יש לציין כי התביעה, במתכונתה המתוקנת, הוגשה לאחר הסכם פשרה, שבמסגרתו הסכימו הצדדים על מחיקת תביעתם של שניים מהתובעים בתביעה המקורית (מר אנדי כרמון וגב' לודמילה כרמון), וכפועל יוצא מכך גם של חלק מהנתבעים.

בהחלטתי מיום 7/10/10, בעקבות בקשה דומה במהותה לנוכחית, קבעתי, בין היתר, כי אין אפשרות לכפות על התובעים "לשנות" את רשימת הנתבעים.

בבקשה הנוכחית, טוענים הנתבעים, כי לנתבע 1, כקבלן המבצע של המבנה, אין כל זכויות בנכס, ומשהושלמה הבנייה, אין לו כל חלק בקרקע ובמבנה נשוא התביעה, וממילא אין כל יריבות בינו לבין התובעים. לטענתם, חלף הנתבע 1, יש להורות על הוספת שמות בעלי הקרקע והמבנה, אשר הזמינו את שירותי הבנייה מהקבלן.

בתגובתם, טוענים התובעים, כי הנתבע אינו יכול לכפות עליהם את זהות הנתבעים, אלא המתכונת היחידה האפשרית מבחינתו היא הגשת בקשה לסילוק על הסף. לטענתם, לא הובא כל נימוק לסילוק התביעה על הסף, מה גם שהנתבע מאשר שהוא ביצע את הבנייה, וככל שייקבע כי היא נעשתה שלא כדין, הוא עשוי להתחייב בצו להשבת המצב לקדמותו, גם אם אינו בעל הזכויות.

בתשובתם לתגובה, מדגישים הנתבעים, כי בהעדר זיקה לנכס, לא יהיה באפשרותו של הנתבע 1 לבצע שינויים כלשהם המתבקשים בתביעה, וממילא אין תועלת בניהול התביעה כנגדו.

כידוע, על פי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, רשאי בית המשפט או הרשם לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של מי שהיה ראוי לצרפו מלכתחילה כתובע או כנתבע, או שצירופו להליך דרוש בכדי לאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בכל הסוגיות הקשורות לתובענה.

ברע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' קורלנד (2007) נקבע, כי אחד השיקולים החשובים בבירור בקשה לצירוף צד הוא שיקול היעילות הדיונית, ובמסגרת זו, יש להביא בחשבון, בין היתר, את המועד שבו הוגשה הבקשה והשלב שבו מצוי ההליך.

בע"א 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ נ' פוריה מערכות (1989) בע"מ (2007) נקבע, כי לבית המשפט נתון שיקול דעת נרחב בבחינת הצורך בצירוף בעל דין להליך, והדרישה היחידה היא שצירוף בעל הדין הנוסף יידרש בכדי לאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בכל הסוגיות הנדונות.

עם זאת, קיימת הבחנה בין בקשת תובע לצירוף נתבע נוסף לבין בקשת נתבע לצירוף נתבע נוסף, בניגוד לדעת התובע, כך שלמעשה, רק במקרים נדירים ביותר יצורף בעל דין כנתבע, שלא על פי רצונו של התובע.

(ראו גם- ת"א (מחוזי חיפה) 279-08 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח' נ' מדינת ישראל-מינהל מקרקעי ישראל (2010); ת"א (מחוזי חיפה) 435-08 זמלר אחזקות בע"מ ואח' נ' עירית חיפה ואח' (2010); ת"א (מחוזי י-ם) 23012-04-10 American friends of Meir Panim נ' זילברשלג (2010)).

בענייננו, התנגדותם של התובעים לבקשה, בצירוף העיתוי המתקדם שבו היא הוגשה, מצדיקים את דחייתה.

עמדתם של התובעים היא, שהנתבעים, בזהותם הנוכחית, נדרשים לצורך בירור יעיל ושלם של ההליך, ואני סבור שבהתחשב בעמדה זו, אין הצדקה לשינוי זהות הנתבעים, בשלב המתקדם של ההליך.

ככל שלנתבע 1 טענות סף מהותיות כנגד קיומה של עילת תביעה כנגדו, ישקול האם הוא מגיש בקשה לסילוק התביעה נגדו על הסף, או שמא שומר לעצמו את הזכות לשוב ולהעלותה לאחר שמיעת הראיות בתיק, במסגרת הסיכומים.

הבקשה הנוכחית נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: