פוסיסהרט וישיה נ' פניקס הישראלי בע"מ - חברה לבטו ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 [להלן – "חוק הפיצויים"].

המחלוקת על החבות ועל הנזק.

רקע

התובע עובד זר יליד תאילנד, ובעל רישיון נהיגה תקף על טרקטור, עבד מאז שנת 2002 כפועל חקלאי בחברת שדות תבלינים ירוקים בע"מ, בניהולו של דן ויצמן ממושב עין הבשור [להלן – "דן"].

בשעות הערב של יום 30.10.04 נפל התובע מטרקטור או מעגלה [להלן – "העגלה"] ונגרמו לו נזקי גוף [להלן – "התאונה"]. הטרקטור בוטח אצל הנתבעת. התובע פונה לביה"ח סרוקה שם אובחנו פצע קרוע בפרינאום, שבר בזרוע שמאל, שבר ברגל שמאל, שבר בעצם הסקרום וחתכים בפנים ובמצח.

התובע אושפז למשך 9 ימים ושוחרר ביום 7.11.04. במהלך אשפוזו נותח לקיבוע השברים.

המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה. הוא אף הכיר בתקופת אי כושר מלאה ל – 5 חודשים ושילם בהתאם דמי פגיעה / גמלאות נכות זמנית. לאחר מכן קבעו וועדות רפואיות את נכויותיו הצמיתות של התובע כך: 5% בגין נקע בעצם הבריח, 10% בגין הגבלה בתנועות מרפק שמאל, 30% בגין היצרות פי הטבעת, 20% בגין צלקות מכערות באזורי גוף רבים ו – 10% בגין צלקת במצח, סה"כ – 57%. המל"ל שילם וישלם לתובע קצבת נכות מעבודה.

המחלוקות

החבות - כיצד ובאילו נסיבות אירעה התאונה: האם כגרסת התובע, כאשר הוא עצמו נהג בטרקטור והתהפך עימו או כגרסת הנתבעת, לפי תצהיר דן, כאשר נהג דן בטרקטור, התובע ישב בעגלה שנגררה והופל על ידי משטח עמוס בקטיף [להלן – "הגרסה הראשונה"]? במהלך המשפט העלתה הנתבעת אפשרות נוספת לפיה התובע נחבל עקב נפילת משטח עמוס, ללא זיקה לרכב כלשהו [להלן – "האפשרות הנוספת"].

התובע מכחיש את האפשרות הנוספת. לטענתו, גם אם תתקבל הגרסה הראשונה של הנתבעת, עדיין מדובר בתאונת דרכים, שכן העגלה, כנגרר, מכוסה בביטוח חובה של הטרקטור. לטענת הנתבעת חלה החזקה הממעטת של "טעינה ופריקה" בחוק הפיצויים ועל כן אין מדובר בתאונת דרכים.

הנזק - היקפו של הנזק, בפרט מידת הפגיעה בהשתכרות התובע בעבר, כושר השתכרותו ומידת הפגיעה בו בעתיד.

דיון

שאלת החבות

נסיבות התאונה

התובע ודן הינם העדים היחידים שהעידו במשפט:

התובע הצהיר כי הוא עצמו נהג על הטרקטור [מ.ר. 9360557, ופוליסת ביטוח חובה שלו נמסרו לו על ידי דן ו / או אחותו של דן] בעת התאונה. לדבריו הורה לו דן להגיע לשדה על מנת להעמיס ירקות, במהלך הנסיעה ובטרם הגיע אל מקום ההעמסה, איבד שליטה על הטרקטור שהתהפך והתובע הועף ממנו ונחבל [ת/1].

דן הצהיר כי הוא עצמו נהג בטרקטור ואילו התובע ישב בעגלה שהייתה כבר עמוסה בקטיף. לגרסתו, אחד ממשטחי הקטיף פגע כנראה בתובע והפילו מהעגלה. הוא עצמו לא הבחין בכך עקב תנאי הלילה ורעש הטרקטור ועל כן המשיך בנסיעתו. כשהוזעק למקום על ידי העובדים, מצא את התובע שכוב על הדרך ועליו משטח עמוס בארגזים [נ/1].

לפי הגרסה הראשונה של הנתבעת, מדובר על נפילת נוסע מרכב במהלך נסיעתו עקב הינתקות מטען, ועדיין מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הפיצויים. עיקר הניתוח לעיל בא עקב הקדשת זמן ומקום בסיכומי הצדדים ובמסגרתו תיבחן אף האפשרות הנוספת שהעלתה הנתבעת.

עדות התובע הינה עדות יחידה של בעל דין ונתונה לתחולת סעיף 54 [2] לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א – 1971. נתתי אמון מלא ושלם בגרסת התובע. על אף קשיי השפה ועל אף החקירה הנגדית המאסיבית, לא חזר בו מגרסתו.