פוסטובלוב נ' הגר ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה קטנה נגד הנתבעות לגבי הנזקים שנגרמו לו בתאונת דרכים עם רכב הנתבעת 1, שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2.

הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה והמסמכים שנשלחו לה בדואר רשום מבית המשפט, כתב התביעה וההזמנה לדיון, חזרו בציון "לא נדרש" על אישור המסירה.

הנתבעת 2 טוענת כי לא קיבלה כל דיווח מהנתבעת 1 על התאונה ולמרות שפעלה לאיתורה וגביית גרסתה, באמצעות משרד חקירות פרטי, לא הצליחה לאתרה ולברר את נסיבות התאונה, לרבות זהות נוהג ברכב המבוטח והיותו מורשה לנהיגה, ועל כן היא פטורה מחבותה לפי חוק חוזה הביטוח.

התובע העיד על נסיבות התאונה, לפיהן הנתבעת 1 פגעה ברכבו לאחר שלא עצרה בתמרור עצור שהיה מוצב בנתיב נסיעתה, וגרסתו היתה מהימנה. כמו כן העיד התובע על כך שהנתבעת 1 הזדהתה בשמה, וכי עמד בקשר טלפוני איתה ובעיקר עם בעלה כדי לקבל מהם פיצוי על נזקיו, אך ללא הועיל.

הנתבעת 2 התבקשה להראות מהן פעולות החקירה שנקטה כדי לאתר את המבוטחת ולגבות את גרסתה. הדו"ח הלקוני שהוגש ע"י משרד החקירות גיל מציין כי במרשם התושבים נמצאו מספר כתובות אפשריות של הנתבעת 1 וכן עלה כי כל קוי הטלפון הרשומים על שמה מנותקים. כמו כן לא הצליח משרד החקירות ליצור עמה קשר באמצעות בני משפחתה – ללא פירוט כלשהו, למי מבני המשפחה נעשתה ההתקשרות ומה העלתה.

מהאמור בדו"ח עולה כי למרות שאותרו במרשם התושבים "מספר כתובות אשר בהן עשויה לגור המבוטחת" לא נשלחו חוקרים לאף אחת מהכתובות.

אני קובעת כי פעולות חקירה אלה אינן ממצות את יכולתה הרבה של הנתבעת 2, באמצעות חוקרים מטעמה, לאתר את המבוטחת ולגבות את גרסתה, ועל כן אין בהן משום מאמץ סביר לגביית גרסתה של המבוטחת ואין הן פוטרות את המבטחת מחבותה כלפי צד ג' שנפגע ממעשי המבוטח.

לפיכך, ולאור מהימנות גרסת התובע, אני מקבלת את התביעה כנגד שתי הנתבעות ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה וכן אגרת המשפט.

ניתן היום, י"ח תמוז תש"ע, 30 יוני 2010, בהעדר הצדדים.