פוירשטיין נ' שי ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 5.12.12 .

לטענת התובע במועד הנקוב 5.12.12 נהגה אשתו גב' גבריאלה פוירשטיין ברכבו ברח' ז'בוטינסקי בהרצליה. בעת שנסעה כאמור, פגע בה לפתע רכב הנתבעת 2, נהוג ע"י הנתבעת 1, אשר השתלב מדרך מימין ואשר בדרכו ניצב תמרור תן זכות קדימה. נסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 1 ומשכך עליה ועל בעלת הרכב – הנתבעת 2, לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעת 2, דין התביעה להידחות כלפיה הואיל והיא רק בעלת הרכב ואינה המזיקה. הנתבעת 1 טוענת כי במהלך נסיעתה ברח' ז'בוטינסקי, אחרי ההשתלבות, סטה לפתע רכב התובע לכיוון נתיב נסיעתה וכך ארעה הפגיעה. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעת 1, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנהגת ברכב התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע, אשתו גבריאלה פוירשטיין והנתבעת 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן הוצגו בפני תמונות הנזק לרכב התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

הראיות החיצוניות הן תמונות הנזק אשר נגרמו לכלי הרכב. עיון בתמונות הנזק לרכבו של התובע מעלה כי לתובע נזק הממוקם במרכז רכבו, כמו כן העידה הנתבעת 1 כי הנזק ברכבה ממוקם בקצה הרכב באזור הפנס הקדמי שמאלי. מיקום הנזקים כמו גם אופי הנזקים, יש בו בכדי לתמוך בגרסת התובע באשר הם מתאימים לנזק אשר נגרם כאשר הנתבעת משתלבת מימין ומשכך רכבה באלכסון ואינם מתאימים לפגיעת רכבים במקביל כפי שהציגה הנתבעת 1.

לאמור יש להוסיף כי, על אף שהתובע טען, כבר בכתב התביעה, שאביה של הנתבעת אשר היה איתה ברכב הודה באחריות, לא התייצב אביה של הנתבעת 1 לדיון ובמחדלה של הנתבעת מהבאתו לעדות יש בכדי ללמד חזקה ראיתית שלילית הפועלת כנגד גרסתה. זאת ועוד הוצגה בפני ביהמ"ש הודעת טקסט אשר נשלחה ע"י הנתבעת 1, ממנה עולה כי הנתבעת 1 מבקשת לבדוק את רכבו של התובע באמצעות שמאי מטעמה, התנהלות אשר יש בה משום הודיה באחריות, ברם לכל היותר כפירה בנזק.

לאור האמור, הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 1. באשר לנתבעת 2 אציין כי הנתבעת 2 לא התייצבה לדיון היום על אף שהוזמנה כדין ומשכך יש לקבל את התביעה גם כנגדה.

6.משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעות ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, תמך התובע את נזקיו בסך של למעלה מ- 3,000 ₪ בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק . יצויין כי על אף שהיתה בידו של התובע חוות דעת שמאית כאמור, תיקן התובע את הנזק בסך של 1,404 ₪ ובכך, אף הקטין את נזקו לעומת הנזק כפי שנקבע על ידי השמאי. משכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת הנזקים אשר נגרמו לו. באשר לדרישת התובע לחיוב הנתבעת בעוגמת נפש –הרי מדובר בתביעה בגין נזקי רכוש ומשכך, אין מדובר בעוגמת נפש המצדיקה פיצוי כספי מיוחד – יחד עם זאת, תובא עוגמת הנפש לידי ביטויה בפסיקת הוצאות ההליך.

7.אשר על כן הנני מקבלת את תביעתו של התובע . הנתבעות ביחד ולחוד תשלמנה לתובע סך של 1,404 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (10/4/13 ) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן תשאנה הנתבעות בהוצאות התובע בסך של 700 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בנוסף בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו אב תשע"ג, 22 יולי 2013, בהעדר הצדדים.