פארס נ' עירית חיפה

פסק דין

זוהי תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובע עקב נפילתו לבור במהלך נסיעה בכביש בחוף שמן, בתחומה של הנתבעת, ביום 27.2.07 (להלן: "האירוע").

בעת האירוע נהג ברכב בנו של התובע, ג'ורג' פארס, אשר העיד מטעם התובע. מטעם הנתבעת הוגש בהסכמה תצהירו של אהרון כהן, ראש תחום תביעות באגף שפ"ע.

לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים וטענותיהם סבורה אני, כי דין התביעה להידחות מחמת הטעמים שיפורטו להלן.

התאריך המצוין ברישיון הרכב שצורף לכתב התביעה כתאריך בו עבר הרכב לבעלות התובע הינו 1.3.07, ואילו האירוע התרחש ביום 27.2.07. התובע לא הביא כל ראיה המצביעה על כך שבמועד האירוע היה הרכב בבעלותו. די בטעם זה על מנת להביא לדחית התביעה.

ואולם דין התביעה להידחות אף לגופו של ענין, בהיעדר הוכחה מספקת מצד התובע לשיעור הנזק הנטען על ידיו, ובהיעדר הוכחה מספקת לקיומו של קשר סיבתי בין האירוע הנטען לבין הנזק הנטען.

באשר לגובה הנזק הנטען, הרי שעל פי חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, לרכב נגרם נזק בסכום של 28,950 ₪ (כולל מע"מ). לא הוגשו חשבוניות או קבלות המעידות על הסכומים בהם נשא התובע לצורך תיקון הרכב.

אומנם גם במקרה בו לא מתקן תובע את רכבו זכאי הוא לפיצוי מן המזיק בגין הנזק, ולצורך הוכחת הנזק די בהגשת חוות דעת שמאי (ראה: בר"ע (מחוזי חיפה) 1520/02 אסף ברודיה ואח' נ' ימפולסקי ויקטור). אולם במקרה זה תיקן התובע את הרכב, כפי שהעיד בנו, ועל כן גובה הנזק הוא הסכום בו נשא התובע בפועל. בענייננו העיד בנו של התובע, כי הנזק תוקן במוסך של התובע עצמו. אומנם לפי חוות דעת השמאי חלק מן הנזק תוקן במוסכים אחרים, ואולם לא הובאו ראיות המראות מה תוקן במוסכים אחרים, ומה תוקן במוסך התובע עצמו. לפחות לגבי אותם ליקויים שתוקנו במוסך התובע עצמו ניתן להניח, כי העלויות בהן נשא התובע נמוכות מהעלויות בהם נושא אדם הפונה לתקן את רכבו במוסך.

כאמור, לא הוכיח התובע גם את הקשר הסיבתי בין הנזק הנטען לבין האירוע. כאמור, על פי גרסת התובע בכתב התביעה (שכאמור, לא הוכחה), הוא רכש את הרכב במועד האירוע. אין מדובר ברכב שנרכש חדש. לא הובאו כל ראיות לגבי מצב הרכב בעת הרכישה. לא הובאו כל ראיות המצביעות על כך שכל הרכיבי הנזק על פי חוות דעת השמאי נגרמו כתוצאה מן האירוע, ולא היו קיימים בעת הרכישה. יצויין כי בעוד שמחוות דעת השמאי עולה, כי מצא ברכב ליקויים בהיקף נרחב, הרי שבתצהיר בנו של התובע (ת/1) מצוין כי בעקבות האירוע "נזק נגרם למערכת בולמי הזעזועים הקדמית".

אני דוחה את טענת הנתבעת, כי לא היתה התרשלות מצידה בתחזוקת הכביש, הואיל ורק לאחר האירוע קיבלה הודעה אודות המפגע בכביש. מתמונות הכביש עולה, כי הכביש משובש בחלקים נרחבים שלו, להבדיל מקיומו של מפגע נקודתי בו, דבר המעיד על הזנחה ממושכת בתחזוקתו. ואולם אילו היה מוכיח התובע את שיעור נזקו כתוצאה מן האירוע, היה מקום ליחס לנהג אשם תורם בשיעור בלתי מבוטל, שכן היה מודע למצב הכביש, שלגרסתו היה משובש ומכוסה במי גשמים, ועל כן היה עליו לנקוט משנה זהירות בנהיגתו.

אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 1,200 ₪ ומע"מ וזאת תוך 30 יום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.