פאטמה נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' מיכל ברלינר לוי) מיום 5/6/12 בתיק 02-19193-11-1 במסגרתה דחתה הרשמת בקשת המבקשת לבטל את ההגבלות אשר הוטלו על המבקשת, אלא באם תשלם ע"ח מקצת מפיגוריה סך של 6000 ₪.

כנגד המבקשת נפתח תיק ההוצאה לפועל דלעיל ואזהרה אודות פתיחתו נמסרה למענה ביום 17/4/11, בהתאם לרישומים בתיק ההוצאה לפועל. המבקשת לא שילמה דבר ע"ח חובה מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל ואף לא התייצבה לחקירת יכולת בעניינה ומשכך הוכרזה כחייבת משתמטת וביום 8/12/11 הוטלו עליה הגבלות בהתאם לסעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל.

המבקשת הגישה בקשתה לקביעת צו חיוב בתשלומים והציעה לשלם בכל חודש את הסך של

200 ₪. המבקשת ציינה בבקשה את פירוט הוצאותיה והכנסותיה.

לאחר עיון במסמכים אשר הוגשו בפניה, ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה לפיה העמידה את צו החיוב בתשלומים ע"ס 750 ₪. המבקשת שילמה את התשלום הראשון בהתאם להחלטת כבוד הרשמת ועתרה לביטול ההגבלות המוטלות עליה במסגרתו של תיק ההוצאה לפועל.

בהחלטתה נשוא בקשת רשות ערעור זו, קובעת הרשמת הנכבדה כי מאחר ולמבקשת קיימים פיגורי עבר על סכומים גבוהים אין בעמידה בתשלום אחד על מנת לכסות את מלוא הפיגורים ולפיכך ככל שתפקיד המבקשת סך של 6000 ₪ על חשבון פיגורי העבר בתיק, יבוטלו ההגבלות המוטלות עליה.

המבקשת בבקשתה טוענת כי מצבה הכלכלי הרעוע אינו מאפשר לה לשלם את הסכום אשר נקבע בידי הרשמת הנכבדה בהחלטתה וכי אין ביכולתה לעבוד ולסייע לפרנסת המשפחה באשר היא אם לקטינה ומופקדת על גידולה. לטענת המבקשת, בעלה משתכר כ 2000 ₪ ומקבל קיצבת הבטחת הכנסה ע"ס של 1565 ₪. לטענת המבקשת היא עמדה בתשלום החודשי הראשון ואין זה הוגן וצודק לבקש ממנה סכום נוסף כתנאי לביטול ההגבלות.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בבקשת תשובת המשיב..

כאמור, מאז בוטל הליך פקודת המאסר, נותר בידי הזוכה בתיק ההוצאה לפועל הכלי של הטלת ההגבלות, ככלי גביה עיקרי. מטרתה של הטלת ההגבלות הינה איפוא, המרצת החייבים לפרוע את חובם. נקבע עוד כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל ערובה כתנאי לביטולן של ההגבלות אשר הוטלו על החייב.

ראה ברע"צ 1712-10-11 בן דוד אוחיון נ. קליאוט בע"מ (ניתן ביום 16/1/12).

ראיה ניצחת לצורך בכך היא התנהלותה של המבקשת במסגרתו של תיק זה.

עיון בתיק ההוצאה לפועל מעלה כי הוא נפתח כבר בתחילתה של שנת 2011. המבקשת, על אף שקיבלה לידיה אזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ב 4/11 לא טרחה כלל להתייצב בפני רשם ההוצאה לפועל ולהיחקר על יכולתה ואף לא שילמה דבר על חשבון חובה. גובה החוב בתיק ההוצאה לפועל אינו פעוט כלל ועיקר ועומד ע"ס של כ 51,550 ₪. המבקשת העדיפה לצבור פיגורים ועד אשר הוכרזה כחייבת משתמטת והוטלה עליה הגבלות שונות ב 12/11, לא הגישה כלל בקשה למתן צו חיוב בתשלומים. ברם משהוטלו על המבקשת ההגבלות אשר כאמור בבקשתה "מכבידות על התנהלותה" , המריץ הדבר את המבקשת וזו הגישה באחרונה, במסגרת תיק ההוצאה לפועל את בקשתה למתן צו חיוב בתשלומים. הנה כי כן, השיגה הטלת ההגבלות את מטרתה והביאה את המבקשת לפנות בבקשה למתן צו חיוב בתשלומים.

הרשמת הנכבדה פירטה בהחלטתה כי אין די בתשלום הבודד אותו שילמה המבקשת במסגרת צו החיוב על מנת לגרום לביטולן של ההגבלות אשר הוטלו על המבקשת.

היות וההגבלות הוטלו בשל צבירת הפיגורים של המבקשת אשר לא שילמה דבר ע"ח חובה מאז פתיחת התיק, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה בדבר תשלום סך של 6000 ש"ח, על חשבון ולו מקצת פיגוריה של המבקשת היא סבירה נוכח הנסיבות אשר תוארו לעיל.

לזאת יש להוסיף את העובדה כי עצם היותה של המבקשת מטופלת בקטינה, אינו מונע את יציאתה לעבודה המתבקשת אל נוכח מצבה הכלכלי הנטען וכך אף מימוש פוטנציאל ההשתכרות של בעלה של המבקשת אשר בוחר לעבוד שלש פעמים בשבוע בלבד.

דומני כי מימוש פוטנציאל ההשתכרות של המבקשת ובעלה יביא לכך כי יפרעו את חובם בהתאם לצו החיוב ואף יפרעו מקצת מפיגוריהם כפי שהורתה הרשמת הנכבדה ובכך אף יגרמו לביטול ההגבלות המוטלות על המבקשת.

סופו של דבר, לא מצאתי כי קיים מקום להתערב בהחלטת כבוד הרשמת ברלינר לוי נשוא הבקשה, באשר זו ניתנה כאשר היא מנומקת ומתבססת על המסמכים אשר הציגה המבקשת עצמה בתימוכין לבקשתה ונתוני תיק ההוצאה לפועל.

בקשת רשות הערעור נדחית.