אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"ר 38810-12-15 אוחנה נ' כהן

ע"ר 38810-12-15 אוחנה נ' כהן

תאריך פרסום : 19/05/2016 | גרסת הדפסה
עע"ר
בית משפט השלום חדרה
38810-12-15
13/05/2016
בפני השופטת:
קרן אניספלד

- נגד -
מערער:
אליעזר אוחנה
עו"ד יניב סברדליק
משיב:
צהל כהן
עו"ד אברהם גוטליב
פסק - דין

 

לפני ערעור על החלטת כב' הרשם ש' רומי, על-פיה נותרו על כנם עיקולים שהוטלו על נכסי וזכויות המערער לבקשת המשיב.

 

א.ההליך והצדדים לו

 

1.המשיב הגיש נגד המערער בקשה לביצוע מספר המחאות בתיק הוצל"פ; בד-בבד עם נקיטת ההליך עתר המשיב להטיל עיקול על נכסי המערער וזכויותיו, טרם מסירת אזהרה. הבקשה נענתה בחיוב, למצער בחלקה, וכב' רשמת ההוצאה לפועל הורתה על הטלת עיקולים.

 

2.המערער הגיש התנגדות לביצוע ההמחאות וביקש לבטל את העיקולים (להלן בקשת הביטול). המשיב התנגד לכך.

 

3.ביום 10.11.2015 נדונה בקשת הביטול לפני כב' הרשם ש' רומי. במהלך הדיון נחקר המשיב. בתוך כך הגיעו בעלי-הדין לידי הסכמה כי העיקולים שהוטלו אצל המחזיקים בנק הפועלים, בנק מרכנתיל דיסקונט ובנק מזרחי טפחות יבוטלו. להסכמתם ניתן תוקף של החלטה.

 

4.בהחלטה מיום 29.11.2015 דחה כב' הרשם את בקשת הביטול והורה כי העיקולים שהוטלו ולא בוטלו בהסכמת הצדדים יעמדו על מכונם. על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

 

5.הערעור התברר על-דרך של הגשת טיעונים בכתב; הונחו לפני הודעת הערעור, תשובת המשיב במענה לה וסיכומי הצדדים.

 

 

ב.דיון והכרעה

 

דין הערעור להתקבל בחלקו. להלן יובאו הטעמים לכך.

 

1.אין אחידות, אף לא זהות, בין מטרתם ואופן פעולתם של הסעדים הזמניים השונים. חלקם נועדו למנוע את סיכול ההליך או להבטיח את ביצועו היעיל של פסק-הדין שיינתן בסיומו; סעדים אחרים נועדו למנוע שינוי במצב זכויותיהם של הצדדים ולשמר את הסטטוס-קוו עד שייתם בירור ההליך. בתורת הצווים הזמניים מושלת כיום בכיפה הנטייה להשקיף על הסעד הזמני לא באופן פורמאלי וצר אלא מתוך נקודת מבט רחבה, תוך ראייתו כאמצעי שנועד לגשר בין האינטרסים של בעלי-הדין בתקופת הביניים שעד מתן פסק-הדין [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 189 (מהדורה שנייה, 2008)].

 

2.צו זמני אינו ניתן לאחר בירור מלא של זכויות בעלי-הדין ועל-יסוד מסכת ראייתית שלמה, אלא בהסתמך על ראיות חלקיות ומקוטעות ובטרם התברר הסכסוך לגופו [רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, 799 (1997); להלן עניין מרגליות]. לעתים קרובות יש בצו זמני שניתן, או שנמנע, כדי להשפיע במישרין על תוצאות ההליך עוד בטרם הוחל הבירור לגופו. לפיכך, וביתר שאת מאז חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש לערוך איזון זהיר וקפדני בין זכויותיהם הלכאוריות של בעלי-הדין בגדרו של שיקול-הדעת המופעל בעת מתן החלטה בבקשה לצו זמני [עניין מרגליות שם; ר' גם רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב(1) 193 (1998)].

 

3.מתן תוקף ומשמעות לדברים הללו מחייב הקפדה יתרה על התקיימותם של תנאי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן התקנות). בתוך כך מוטל על מבקש הסעד הזמני להצביע על ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה הנטענת (התנאי של הוכחת זכות לכאורה) וכן עליו גם להראות שהנזק שייגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני עולה על הנזק שייגרם למשיב אם יוענק הסעד (שיקול מאזן הנוחות). כשבסעד של עיקול זמני עסקינן, מוסיפה תקנה 374(ב) ומורה: "בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". שיקול ההכבדה שאליו מכוונת הוראת-דין זו נשקל בגדרו של מאזן הנוחות. אף שבין התנאי של הוכחת זכות לכאורה לבין שיקול מאזן הנוחות מתקיים יחס של 'מקבילית כוחות' נדרש מבקש הסעד לעמוד ברף שכנוע מינימאלי בנוגע לכל אחד מן התנאים הללו בנפרד, שאם לא כן לא יהיה מקום ליתן את הצו [רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (2006)].

 

4.המערער השיג על קביעותיו ומסקנותיו של כב' הרשם, כמו גם על דרך דיונו בבקשת הביטול, ובתוך כך אף העלה טענות שהן כשלעצמן אינן מצדיקות התערבות ערעורית בהחלטה (כגון זו שעניינה בהחלטת כב' הרשם להתעלם מציטוט שהובא בפתח סיכומי המערער בהליך קמא). יאמר מיד: בחלק הארי של קביעות הרשם לא נפל פגם, ודאי לא פגם שיוביל לתוצאה שונה מזו שאליה הגיעה בהחלטתו. לטעמי, העילה היחידה שמצדיקה התערבות בהחלטה נוגעת לאיזון בין זכויות הצדדים בגדרו של שיקול מאזן הנוחות, באופן שמצדיק ביטול של חלק מן העיקולים והותרת אחרים על מכונם. במה הדברים אמורים?

 

5.עילתו של המשיב נגד המערער הינה עילה שטרית; היא נעוצה בהמחאות שבהן מחזיק המשיב ושאותן הגיש נגד המערער לביצוע בתיק ההוצל"פ שבו הוטלו העיקולים מלכתחילה. לגרסת המשיב נמסרו לו ההמחאות על-ידי המערער בגין הלוואה בסכום של 218,000 ₪ שאותה נתן למערער, שמועד פירעונה חל בחודש יוני 2015 ושהמערער לא השיב לו. ההמחאות חוללו באי-פירעון ואשר על כן הגישן המשיב לביצוע. סכום החוב בתיק ההוצל"פ הוא סך של 230,981 ₪ מבלי שנכללה בו המחאה על סך 30,000 ₪ שמשך המערער לפקודת רעיית המשיב ושבגינה נפתח תיק הוצל"פ נפרד [סע' 3, 16 ו-19 לתצהיר המשיב שצורף להודעת הערעור והיה חלק מן התשתית שעל-יסודה ניתנה החלטת כב' הרשם; להלן תצהיר המשיב].

 

6.המערער לא חלק על כך שקיבל מהמשיב סכומי כסף המגיעים כדי סך של 253,000 ₪ במסגרת עסקת הלוואה; המשיב הציג על כך מסמך בחתימת המערער [נספח א' לתצהיר המשיב]. תוכנו של מסמך זה וחתימת המערער עליו לא הוכחשו, אף לא מתן ההמחאות למשיב בגדרה של עסקת ההלוואה. מסיבה שנותרה עלומה נמנע המערער מלצרף להודעת הערעור שהגיש את תצהירו שניתן לטענתו בהליך קמא – אף שהלין במסגרת הערעור על כך שכב' הרשם קבע בהחלטתו כי תצהיר כזה לא הוגש. בפרוטוקול הדיון שהתקיים בבקשת הביטול אין כל זכר לתצהיר כזה, המערער לא נחקר עליו ולא תועד ויתור של הצד האחר על חקירה כזו. מדובר בעניין שנותר לוט בערפל, ואשר על כן לא אדרש אליו מעבר לאמור לעיל. יחד עם זאת, עלה מתוך נספחי הודעת הערעור כי הגנת המערער נסמכה על טענה כי הוא פרע את חוב ההלוואה למשיב. לעת הדיון בבקשת הביטול נשאל המשיב על-ידי בא-כוח המערער כך: "אני אומר לך שאליעזר מאשר שקיבל ממך הלוואות אך הוא טוען שהחזיר לך כל הלוואה שקיבל בהתאם לטבלה שצורפה בתצהירו, מה אתה אומר?"; על כך ענה המשיב: "אני אומר - אין דברים כאלה. זה הכל סיפורים" [עמ' 3 ש' 3-1 לפרוטוקול הדיון שצורף להודעת הערעור].

 

7.טענת 'פרעתי' הינה טענה מסוג של 'הודאה והדחה'. גלומה בה מניה וביה הודעת המערער כי קיבל מהמשיב, בגדרה של עסקת הלוואה, סך מצטבר של 253,000 ₪. המערער נתפס בדברים שהודה בהם – קרי, עצם קבלת ההלוואה, סכומה וחובו להשיבה, ולפתחו מוטל נטל השכנוע באשר לחלק המדיח של הטענה, דהיינו, כי הוא פרע את חובו למשיב עד תום עוד טרם נקיטת ההליך והגשת ההמחאות לביצוע [ע"א 4340/06 עו"ד לילוף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פסקה 28 (2010); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 82 (מהדורה עשירית, 2009)].

 

במצב דברים זה, בו נסמכה הגנתו של המערער על טענת 'פרעתי', צדק כב' הרשם בקובעו כי אין משמעות להודאת המשיב מעל דוכן העדים בכך שההלוואה ניתנה למערער בכמה פעימות. לו כפר המערער בעצם קבלת ההלוואה או בסכומה או בטיבה של העסקה שנרקמה בינו לבין המשיב יתכן שהיה מקום לייחס לכך חשיבות, אולם לא אלה הם פני הדברים. המערער הודה בקבלת הלוואה ונקב בסכומה; בשלב זה, לצרכי הוכחת זכות לכאורה והדיון בסעד הזמני של הטלת עיקול, די בכך, ואין נפקא מינה אם מדובר בהלוואה אחת אשר ניתנה בכמה תשלומים או במספר הלוואות נפרדות. אף אין מקום להכריע, אגב דיון בבקשה לצו זמני, כי מדובר בכמה הלוואות שהועמדו בניגוד לחוק מתן הלוואות חוץ בנקאיות או כי יש לחוק זה תחולה על יחסי הצדדים; עניין זה, כמוהו כעניינים אחרים שלגביהם טען המערער ושהינם בעלי נגיעה לעילת התביעה ולעדות המשיב לגביה, דינם להתברר אגב הדיון בהליך העיקרי.

 

8.זאת ועוד. עילת התביעה שבגדרה הוטלו העיקולים היא שטרית. המערער מבקש להתגונן כנגד ביצוען של המחאות שהוא אינו חולק על מסירתן למשיב. מאופייה השטרי של התביעה, אשר מקימה נגד המערער שורה של חזקות המעוגנות בפקודת השטרות, עולה כי התנאי של הוכחת זכות לכאורה מולא כדבעי. אני דוחה אפוא את טענות הערעור ככל שהן נסבות על קביעות כב' הרשם שהתייחסו לתנאי זה.

 

9.שונים פני הדברים באשר לתנאי הנוסף של מאזן הנוחות, ובעניין זה מצאתי שיש מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם ולצמצם את העיקולים שהוטלו.

 

הנטל להראות שהתקיימו מלוא התנאים למתן הסעד הזמני שהתבקש מונח לפתחו של מבקש הסעד; כך בבקשת העיקול הראשונית שהובאה לפני כב' רשמת ההוצאה לפועל וכך גם בהליך שהתקיים לפני כב' הרשם על-בסיס בקשתו של המערער לבטל את העיקולים. כבר נזכרה לעיל תקנה 274(ב) שמחייבת את המשיב, מבקש הסעד הזמני, להצביע על ראיות מהימנות לכאורה שתקמנה חשש סביר לכך שאי-מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין, אם בסופו של יום יזכה המשיב בתביעתו. יש לבחון אם בעניין זה הורם הנטל, ואם הורם – עד כמה הורם.

 

 

10.את טענתו להכבדה שתיגרם אם לא ינתן צו עיקול כמבוקש תמך המשיב באלה: ראשית, בדברים ששמע מפי המערער ומי שליווהו בדין-ודברים אל-מול המשיב, ולפיהם מצבו הכלכלי של המערער בכי רע. שנית, נטען שהמערער חייב כספים בסכומים נכבדים לנושים שונים וכבר מתנהל כנגדו הליך משפטי לגבי זכויותיו במקרקעין. לבסוף, הוטעם שההמחאות שהמשיב קיבל מן המערער בקשר להלוואה 'חזרו מבלי שכובדו' [סע' 17 ו-19 בתצהיר המשיב].

 

מחקירתו הנגדית של המשיב בדיון שהתקיים לפני כב' הרשם עלה כי טענותיו על-אודות מצבו הכלכלי הקשה של המערער נסמכו כל-כולן על דברים ששמע מפי המערער עצמו, ובה בשעה אין למשיב ידיעה עצמאית באשר לחובות לא משולמים של המערער לאחרים זולתו. המשיב אישר כי הוא אינו יודע דבר, לכאן או לכאן, על תיקים המתנהלים נגד המערער בהוצאה לפועל [עמ' 3 לפרוטוקול הדיון לפני כב' הרשם בש' 15-4]. נובע מכך כי המקור היחיד שהציג המשיב לידיעתו על-אודות חובות לכאורה של המערער ומצבו הכלכלי הקשה הוא דברים ששמע מפי המערער עצמו. כבר נאמר לעיל שעדותו של המערער לא נשמעה במהלך הדיון בבקשה הביטול ואין לפני גרסה שלו בסוגיה זו. אף לא הוצגו לפני ההמחאות שנמסרו למשיב, והלה לא ביאר בתצהירו אם הן חוללו מחמת היעדר כיסוי מספיק או שמא בשל ביטולן, למרות שנודעת לכך חשיבות בבחינת שיקול ההכבדה ומאזן הנוחות.

 

11.בדין התעלם כב' הרשם ממסמך שצורף לסיכומי המערער בהליך קמא ואשר נסב על היעדר חוב שלו לצד שלישי – חוב לו קיימת נגיעה לצו עיקול שנרשם על זכויותיו של המערער בדירתו לטובת אותו צד שלישי. מדובר במסמך חדש שצורף בידי המערער לסיכומי טענותיו שלא כדין וללא נטילת רשות, והוא חסר נפקות ומשקל לצרכי הדיון לפני כב' הרשם. התנהלות מעין זו, של צירוף מסמך לסיכומים באורח חד-צדדי וללא נטילת רשות, היא פסולה וברגיל אף רשאי בית-המשפט להשית הוצאות בגינה [ע"א 759/81 ברש נ' עו"ד ירדני, מא(2) 253, 270 (1986)].

 

דא עקא, גם אם אתעלם ממסמך זה – וכך יש לעשות – עדיין נזקפת לחובת המשיב העובדה כי טענותיו על-אודות חובות שחב המערער לצדדים שלישיים לא הוכחו ולא נתמכו בראיות של ממש אלא אך ורק בדברים ששמע המשיב, לטענתו, מפי המערער. עצם הטלת צו עיקול על זכויות המערער בדירת מגוריו, אין בה כדי להראות כי בזכויות המערער בדירת המגורים לא יהא די כדי לספק את חוב המשכנתא שנרשמה עליה, את אותו עיקול ואת חוב המערער בגין ההלוואה דנן, אם ינתן בסופו של יום פסק-דין המזכה את המשיב בסכום ההלוואה. בעניין זה, שהוא מהותי למתן צו עיקול, היה על המשיב להביא ראיות טובות ומפורטות יותר מאלה שאותן הציג, והחסר נזקף לחובתו. ודוק: אין מדובר בחסר שיגרום לביטול צו העיקול כולו ומעיקרו, אך יש בו כדי להשליך על היקף העיקולים שיוטלו על המערער בשלב זה של הבירור.

 

12.נוכח האמור לעיל, נחה דעתי כי בגדרה של אותה 'מקבילית כוחות' שמתקיימת בין התנאי של הוכחת זכות לכאורה לבין השיקול של מאזן הנוחות, ובמסגרת איזון זכויות חוקתי בין זכות המערער שזכויותיו הקנייניות לא תיפגענה למעלה מן הדרוש כל עוד לא הוכרע ההליך לגופו לבין זכות המשיב שלא לצאת וידיו על ראשו אם יזכה בפסק-דין לטובתו, יש להותיר על כנם את העיקולים שהוטלו על זכויות המערער בדירת המגורים שלו, בכלי-רכב, בחברות ביטוח, בקופות-גמל ובחברת האשראי; בה בשעה יש לבטל עיקולים שהוטלו על חשבונות בנק של המערער ולא בוטלו בהסכמת הצדדים במהלך הדיון לפני כב' הרשם.

 

13.טענות אחרות שהעלו הצדדים אינן מצריכות התייחסות ודי באמור לעיל כדי להכריע בערעור. בתוך כך, לא מצאתי פגם בהחלטת כב' הרשם לפסול ציטוט שהובא בפתח סיכומי המערער. הכללת ציטוט בטיעוניו של בעל-דין אינה פסולה, ככל שיש בה כדי לקדם את הבירור ולהשיא לו תרומה אמיתית ואין בה כדי לפגוע. אמת-מידה זו אינה מתקיימת במובאה שעל מחיקתה הלין המערער. אשר על כן כב' הרשם היה רשאי לנהוג בה כפי שנהג, במסגרת סמכותו הכללית למחוק מכתבי-הטענות כל דבר שאינו דרוש לעניין [סמכות לה ניתן ביטוי גם בתקנה 143(1) לתקנות].

 

ג.סיכומם של דברים

 

הערעור מתקבל אפוא בחלקו בלבד, כך שיבוטל צו עיקול שהוטל על חשבונות הבנק של המערער. עיקולים אחרים שהוטלו יעמדו על מכונם. נוכח התוצאה אליה הגעתי מבוטל חיובו של המערער בהוצאות המשיב בסך 1,170 ₪ שנקבע בהחלטת כב' הרשם וכל אחד מבעלי-הדין ישא בהוצאותיו הוא, הן בהליך בפני כב' הרשם והן בהליך זה.

 

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים, תביאנו לעיון כב' הרשם ותסגור את התיק.

 

ניתן היום, ה' אייר תשע"ו, 13 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ