ע"ר 23058-09-15 מנהל מקרקעי ישראל - ואח' נ' עזריה ואח'

1.ערעורן של התובעות בתיק ת.א. 37938-12-14, על החלטתה מיום 28.7.15 של כב' הרשמת קרן כץ שהורתה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המשיבים, בהעדר הגנה, ביום 14.4.15.

המדובר בפסק דין לפינוי וסילוק יד ממקרקעין במתחם המוכר בשם "שכונת הארגזים" תל אביב.

בהתאם להחלטתי מיום 17.9.15 הגישו ב"כ הצדדים עיקרי טיעון וסיכום טענות, בצירוף נספחים.

2.בהחלטתה קבעה הרשמת הנכבדה כי המשיבים אינם זכאים לביטול פסק דין הפינוי מחובת הצדק אך מצאה לנכון לבטלו במסגרת שיקול הדעת של בית המשפט.

כאשר בית משפט בוחן אפשרות לבטל פסק דין במסגרת שיקול דעתו עומדות בפניו שתי שאלות: סיבת המחדל לאי הגשת כתב הגנה ומה הם סיכויי ההצלחה של הנתבעים אם יבוטל פסק הדין.

הלכה פסוקה כי לשאלה השניה, מהות ההגנה וסיכוייה להתקבל חשיבות מרכזית והיא העיקר, הגם שיש ליתן הדעת לסיבת המחדל שלה חשיבות משנית. ראו למשל ע"א 146/85 פ"ד מא (3) 746.

אין ספק כי בתביעת פינוי ינתן משקל מוגבר לטענות ההגנה על פני הנימוקים למחדל, כגון מצב כלכלי קשה וקושי במציאת ייצוג משפטי.

3.בהחלטתה ציינה הרשמת הנכבדה לעניין סיכויי ההגנה כדלקמן:

למרות שאין מחלוקת שלמשיבים אין בעלות בקרקע הם מחזיקים בשטח 17 שנים ואף המערערות מודות כי המשיבים פלשו לשטח בשנת 1999.

העובדה כי המשיבים מחזיקים בקרקע 17 שנים, סבורה הרשמת, עובדה זו יכולה להוות להם הגנה אפשרית כנגד תביעת הפינוי.

בנוסף, קבלת תביעת הפינוי תהווה נזק בלתי הפיך למשיבים וגם מטעם זה יש לאפשר להם להתגונן.

4.בעיקרי הטיעון טוענים המשיבים להיותם ברי רשות להתגורר במקרקעין מכוח ישיבתם על הקרקע כל השנים (יצויין כי לא נטען שהמשיבים קיבלו רשות לשבת בקרקע ולמעשה הם בחזקת פולשים).

המשיבים מפנים לצו מניעה זמני שניתן לאי סילוקם מהקרקע במסגרת בקשה שהגישו לביטול צו לסילוק יד לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) בתאריך 16.6.99, ויש לראות הצו הזמני כצו קבוע משום שהמערערות לא עתרו לביטולו (יצויין כי הבקשה ביחד עם צו המניעה הזמני נמחקו מחמת חוסר מעש בהחלטת בית המשפט ביום 2.9.99).