דחיית ערעורו של גואל רצון - פסק הדין

(נוסח לפרסום, על פי הסכמות הצדדים בעקבות החלטה מיום י"ב בתמוז תשע"ו (18.7.16); הנוסח המלא מצוי בתיק בית המשפט ובידי הצדדים, ואסור לפרסום).

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

• פרשה עצובה מאין כמוה, מזעזעת גם מי שראה לא מעט תיקים של עבירות מין קשות בתוך משפחות ועבירות נוספות; המציאות מותירה בצל כל דמיון. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בתפ"ח 23751-02-10 (השופטים נ' אחיטוב, מ' דיסקין ור' בן-יוסף), מיום 8.9.14, בו הורשע המערער במגוון עבירות מין חמורות ועבירת מרמה בנשים שונות, מהן בגילוי עריות, וביום 28.10.14 נגזרו עליו 30 שנות מאסר בפועל ומאסר על-תנאי, וכן חויב בפיצוי לנפגעות העבירה. הערעור מוסב על ההרשעה בארבעה מן האישומים – השני, הרביעי, השביעי והשמיני – וכן על חומרת העונש.

רקע וכתב האישום

• המערער – יליד 1950 – נישא בשנת 1972 לאשתו הראשונה, ממנה נולדו לו 5 ילדים. בראשית שנות ה-80 למאה הקודמת החל במערכת יחסים עם אשה נוספת, ואף ממנה נולדו לו 5 ילדים. החל מתחילת שנות ה-90 קיים המערער במקביל קשרים מיניים ואחרים עם עוד נשים שונות, ביניהן הנשים אליהן התייחס כתב האישום בתיק דנא. הנשים גרו יחד בתל אביב במספר בתים, בתנאי צפיפות; מרביתן גרו החל משנת 2002-2001 בקבוצה בבית ברחוב אחימעץ בתל אביב (להלן הוילה). חלק מן הנשים הנוספות ילדו למערער ילדים, 45 במספר. לילדיהן נתנו הנשים שמות פרטיים בוריאציות על שמו הפרטי של המערער.
• לאורך השנים לא עבד המערער, בעוד הנשים עבדו לדרישתו במשק בית. חלק מן הנשים פנו אל המערער בבקשה שיאפשר להן ללמוד מקצוע במסגרות חיצוניות. פניות אלה נענו בשלילה או תוך העמדת תנאים מכבידים, שעיקרם חיוב ללמוד בחברת נשים בלבד. הנשים גם הפקידו חלקים ניכרים משכרן בקופות משותפות – האחת, לצרכי המערער בלבד; השניה – לצרכי הקבוצה. מרבית נשות הקבוצה ניתקו קשר עם משפחתן, ואימצו שמות בעלי צליל אשכנזי, גם אם הן מעדות המזרח. הן קיעקעו על גופן את דמותו או שמו של המערער, ואימצו סגנון לבוש "צנוע", אשר כלל שכבות בגדים רבות וכיסויי ראש.
• המערער גם איים על הנשים לאורך התקופה, כי אם לא יצייתו לחוקים ולהוראות שקבע, יענישן בפגיעה בבריאותן ובבריאות ילדיהן, ונקבעו עונשים על הפרות. המערער אף עקב אחר מעשיהן של הנשים וילדיהן, ולצורך זה התקין מצלמות מעקב בוילה; אסר על הנשים לשהות בחדריהן כאשר הדלתות סגורות; דרש מן הנשים לדווח לו על הפרות החוקים וההוראות על-ידי מי מחברותיהן; בדק את הטלפונים הניידים של הנשים, לרבות בדיקות פתע; ופיקח על שיחות הטלפון שלהן, על ידי כך שחייב אותן למסור לו את סיסמאות המכשירים.
• על בסיס עובדות אלה, אשר פורטו בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ייחסה המשיבה למערער 18 עבירות עבדות לפי סעיף 375א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן חוק העונשין או החוק). בית המשפט המחוזי זיכה את המערער מאישום זה, והמשיבה בחרה שלא להגיש ערעור על הזיכוי. עם זאת, בין הצדדים לא היתה מחלוקת ממשית בהתייחס לעובדות רקע אלה, והתיאור העובדתי המפורט מעלה, שהוא רלבנטי לאישומים האחרים בהם הואשם המערער, התקבל על ידי בית המשפט המחוזי; לכן הובאו הדברים לשם הצגת הרקע הכללי של האישומים האחרים. המערער זוכה גם מן האישום השישי שעסק באינוס ובמעשה מגונה בקטינה, ולאישומים מהם זוכה לא נשוב. להלן יפורטו האישומים בהם הורשע – שבעה מתוך תשעה שבכתב האישום – ובהמשך נתמקד באלה מתוכם שהוא מערער על ההרשעה בהם. בתוך כך נציג, לשם שלמות התמונה, את הנפשות הפועלות, קרבנות העבירה.

האישום השני

• כנטען, החל מתחילת שנות ה-90, היה המערער ידיד של ש', גרושה ואם לשלוש בנות. שרה (ילידת 1985) היא אחת מבנותיה (על מנת שלא לפגוע בפרטיות הנפגעות, כל השמות בפסק הדין הם שמות בדויים – א"ר). לפי כתב האישום, פיתחה ש' עם השנים תלות במערער, והוא הפגין מעורבות בחייה עד כדי שליטה ממש. בשנת 1998 הצטרפו שתי אחיותיה של שרה לקבוצת נשותיו של המערער. בעקבות אמה ואחיותיה, החלה גם שרה להעריץ את המערער.
• בהיותה כבת 14 סיפרה שרה לאמה כי היא סובלת מכאבים בחזה, והאם קראה למערער כדי שיבדוק ממה נובעים הכאבים. המערער איבחן את מקור הכאבים כ"ציסטות בחזה", ובמסגרת ה"טיפול" שהעניק לשרה נגע וצבט בשדיה, חרף מחאותיה כי הוא מכאיב לה. בכתב האישום תוארו מספר מעשים מגונים נוספים שביצע המערער בשרה; נטען, כי בקיץ שנת 1999, עת שהתה בדירת אחיותיה, ניגש אליה המערער והחל למשש את שדיה. לאחר מכן הסיר את מכנסיה, חרף התנגדותה. נטען עוד, כי עקב מעמד המערער במשפחתה וחששה של שרה מפניו, היא ויתרה על התנגדותה, עצמה את עיניה וכיסתה פניה בכרית. המערער נשכב על גופה, ניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה ולבסוף החדיר איבר מינו באמצעות ידו, תוך שהוא גורם לה לכאב. בחודשיים לאחר הבעילה הראשונה, בעל המערער את שרה פעמיים נוספות, וגם בהן לא שיתפה עמו פעולה וכיסתה את פניה בכרית. לאחר מכן, בזמנים ובמקומות שונים בעל המערער את שרה. בגין אישום זה הואשם המערער ב-3 עבירות אינוס בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין (על פי נוסח החוק שנהג בין 1999 לבין 12.6.01); בעבירות מין במשפחה לפי סעיף 351(ב) לחוק העונשין (על פי נוסח החוק כאמור); ובעבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 348(ב), 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין (על פי נוסח החוק כאמור).

אישום שלישי

• בגין אישום זה הואשם המערער בעבירות אינוס לפי סעיפים 345(א)(1) וסעיף 351(א) לחוק העונשין; בעבירות מעשה סדום, לפי סעיפים 347(ב), 345(א)(1) ו-351(ב) לחוק העונשין; מין במשפחה, לפי סעיף 351(ב) לחוק; מעשה מגונה לפי סעיפים 348(ב), 345(א)(1), 345(ב)(1) ו-351(ג)(2) לחוק העונשין; ובמעשה מגונה לפי סעיפים 348(ב) ו-351(ג)(3) לחוק העונשין.

אישום רביעי

• בגין אישום זה הואשם המערער בעבירות של מעשים מגונים בבת משפחה, לפי סעיפים 351(ג)(3) ו-348(ג) לחוק העונשין.

אישום חמישי