1.לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 13.8.2019 שלפיה נדחתה תביעתו של המערער להכרת זכות נכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן "חוק הנכים"), בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי לבין תלונותיו המיוחסות לגב תחתון, וכי לא נמצאה אצלו הגבלה תפקודית בגב תחתון.
2.המערער יליד שנת 1996, התגייס לשירות סדיר ביום 17.3.2015 בפרופיל רפואי 97, והוצב לשירות כלוחם קרבי בחיל ההנדסה.
על פי האמור בתצהיריו מע/1 ו-מע/2, במהלך הטירונות הוא עסק בפעילות פיזית קשה שכללה, בין היתר, ריצות, הליכות ממושכות, מסעות אלונקות, סחיבת ציוד כבד כמו מקלע פלוגתי מסוג "נגב", פקאל 40 ק"ג של נשק כבד ותחמושת, ציוד ייעודי כגון מוקשים כבדים ולבנות חבלה, ועוד.
3.לטענת המערער, לאחר מספר חודשים של השירות, הוא התחיל לסבול מכאבי גב תחתון וטופל בכדורים על ידי רופאי היחידה. הכאבים והמגבלות הלכו והחמירו והתחילו להקרין לגפיים התחתונות. בעקבות זאת הוא נשלח לבדיקות הדמיה אשר הראו בלטי דיסק משמעותיים ופגיעה שורשית בחוליות הגב. חרף כאביו, הוא המשיך בתפקידו כלוחם קרבי.
4.ביום 8.4.2016 נפל המערער מגג רכב מבצעי (פומה) ונחת על קרסול ימין. בעקבות הנפילה נגרם לו שבר קשה בפטישון הלטרלי בקרסול ימין, ונאלץ לעבור ניתוח שחזור פתוח וקיבוע השבר בפלטות ומסמרים.
5.ביום 27.7.2016 נקבע למערער על ידי ועדה רפואית פרופיל רפואי 45 לפי שני סעיפי ליקוי, האחד סעיף 38625 שעניינו כאבי גב קשים עם התאמה לממצאים קליניים אובייקטיביים ניכרים, והשני סעיף 47605 העוסק בפגיעה בקרסול.
6.לאחר אירוע הנפילה, סופח המערער לר"מ 2, ומאז הוא לא חזר לתפקיד עד לשחרורו ביום 15.3.2018.
7.לאחר השחרור המשיך המערער להיות במעקב רפואי, ובבדיקתC.T מיום 21.1.2020 אובחן אצלו בקע דיסק פארא מדיאני ופומינלי ימני עם לחץ מתון עד ניכר על השק התקאלי בגובה L5-S1. ביום 30.1.2020 עבר המערער בדיקת MRI אשר הראתה פריצת דיסק גדולה עם סקווסטר בצד שמאל במרווח L5-S1 עם לחץ קשה על השורש.
8.ביום 5.2.2020 בביקורת במרפאת עמוד שדרה במרכז רפואי רמב"ם, צוינו כאבי גב תחתון מקרינים לרגל ימין, ונמצא קושי בכיפוף לפנים, ונקבע כי אין מנוס מניתוח.
9.בתאריך 12.5.2020 עבר המערער את הניתוח, ומאז הוא נמצא באי כושר עבודה מוחלט על פי הנטען.
10.כאן המקום לציין כי לפני הגיוס, ועל פי התיעוד הרפואי, התלונן המערער על אירועים של כאבי גב תחתון, לפי הפירוט שלהלן:
בביקור מיום 7.3.2010 (בגיל 13) נרשם כאבי צוואר וגב תחתון גם במנוחה, ואותרה רגישות לניקוש מעל עמ"ש טורקאלי ללא סימני עקמת.
ביום 24.5.2010 נרשם כי סובל מכאבי צוואר וכתפיים מזה שנה, וכי חודשיים קודם לכן סבל מכאבי גב תחתון. נמצאו תנועות מלאות בצוואר ובכתפיים ללא חסכים עצביים. הופנה לשחייה ולחדר כושר.
ביום 18.8.2013 (בגיל 16) התלונן על כאבי גב תחתון ועצם הזנב שהחלו מספר ימים קודם לכן. בבדיקה נמצאה רגישות מעל עמ"ש מותני ומותן ימין, הגבלה בכיפוף קדמי עקב כאבים והעדר חסר עצבי. טופל בנוגדי דלקת.
ביום 23.9.2013 נרשם כי סובל מכאבי גב תחתון מזה כחודשיים. בבדיקה אותרה רגישות במישוש על הזיזים הקוציים L5-S1 ובנקודות הפרה ורטברליות. הומלץ על נטילת משככי כאב לפי הצורך.
11.המערער טען כי האירועים הנ"ל הינם אירועים ספורדיים שלא הצריכו מעקב, בירור דימות, או טיפולים רפואיים, והוסיף כי הוא התגייס לשירות סדיר בפרופיל רפואי 97 כלוחם קרבי ללא כל מגבלות בתפקוד, וכי המגבלות בגב תחתון מהן הוא סובל היום, נגרמו במהלך ועקב תנאי שירותו הצבאי, שהיו כרוכים במאמצים פיזיים מאומצים והרמת משאות כבדים כמתואר לעיל.
12.ביום 9.1.2019 הגיש המערער תביעה להכרת זכות נכה על פי חוק הנכים בגין הפגיעה בגב תחתון. יצוין כי הפגיעה בקרסול הוכרה על ידי המשיב, ובגינה נקבעו לו אחוזי נכות בשיעור של 10% לצמיתות בגין כאבים בקרסול ו-1% בגין צלקת.
13.ביום 13.8.2019 דחה המשיב את התביעה בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו של המערער לבין תלונותיו המיוחסות לגב תחתון. עוד צוין במכתב הדחייה כי הבדיקה הגופנית של הגב התחתון הייתה תקינה, וכי לא נמצאה אצל המערער כל הגבלה תפקודית בגב תחתון.
14.את החלטתו הנ"ל ביסס המשיב על חוות דעת רפואית מיום 16.6.2019 ערוכה על ידי פרופ' יעקב ביקלס, מומחה לכירורגיה אורתופדית, שלפיה קבע כי בלטי הדיסק שאובחנו אצל המערער הינן תוצאת הליך ניווני אשר איננו קשור לתנאי שירותו הצבאי. את קביעתו הנ"ל הוא ביסס על האסכולה הרפואית הגורסת כי פעילות גופנית אשר טיבה עומסים חוזרים ונשנים על הגב התחתון אינה גורם בעל משמעות להתפתחות שינויים ניווניים בעמוד השדרה, כי אם גורמים גנטיים ותהליכים שחיקתיים מובנים של עמוד השדרה, והוסיף כי עבודות מחקר עקביות הדגימו כי עבודה גופנית הכרוכה בהפעלת עומסים ניכרים על הגב התחתון, וביחוד כזו המתחילה בגיל צעיר, תורמת לחיזוק הדיסק הבין חולייתי. עוד ציין פרופ' ביקלס כי הבדיקה הגופנית של הגב התחתון הייתה תקינה.
15.על ההחלטה הנ"ל הוגש הערעור המונח בפנינו, כשהוא נתמך בחוות דעת רפואית מיום 14.5.2020 ערוכה על ידי ד"ר דוד קרת מומחה בתחום האורתופדי, שלפיה קבע כי קיים קשר של גרימה בין תנאי השירות הצבאי ובין ההפרעה והכאבים מהם סובל המערער בגב התחתון. בחוות הדעת ציין ד"ר קרת כי בחומר הרפואי שעמד לרשותו לא היה כל מידע על רקע גנטי או תהליכים אחרים שגרמו להופעת בעיה בגב התחתון, והוסיף כי לדעתו קיימים מאמרים אחרים הקובעים שעומסים ניכרים על הגב התחתון גורמים לכאבי גב תחתון ולהגבלות. עוד ציין כי בממצאי בדיקת ה- C.T אין כל אזכור לקיומם של שינויים ניווניים, וכי במועד השירות המערער היה צעיר בגילאים 18-21, וכי השכיחות להופעת שינויים ניווניים בגילאים אלה הינה נדירה. ד"ר קרת הפנה לעובדה שהרופאים הצבאיים מצאו הגבלה בתנועות ופגיעה שורשית בגב התחתון אצל המערער, וכן לסעיף הליקוי מס' 38625, שעל בסיסו, בין היתר, הורד הפרופיל הרפואי של המערער, ושמשמעותו קיומם של הגבלות קליניות קשות בעמ"ש תחתון. לעניין העבר הרפואי עובר לגיוס, ציין ד"ר קרת כי המדובר באירועים קצרים של כאבי גב תחתון שלא נדרשו למעקב, לבירור דימותי ולטיפולים רפואיים.
16.המשיב הגיש כתב תשובה אליו צירף חוות דעת משלימה של פרופ' ביקלס מיום 4.6.2020, שלפיה חזר על קביעתו הקודמת בדבר העדר קשר סיבתי בין תלונותיו של המערער המיוחסות לגב תחתון לבין תנאי שירותו הצבאי, וכן על הקביעה בדבר תקינות הבדיקה הגופנית. עוד הוסיף כי הממצאים הדיסקליים בבדיקת הדימות שבצע המערער הם השינויים השחיקתיים אשר הוזכרו בחוות דעתו. פרופ' ביקלס חזר וציין כי האסכולה המקובלת הינה שממצאים אלה הינם תוצאת תהליכים נווניים של עמוד השדרה המותני אשר אינם תוצאת חבלה ו/או עומסים המופעלים על הגב התחתון, והטעים כי לא קיים ולו מאמר מחקרי אחד בבני אדם המדגים כי עומסים כמו אלה אשר הופעלו על גבו של המערער גורמים או מאיצים התפתחותם של שינויים שחיקתיים אלה.
17.ניסיון להביא את הצדדים לידי הסכמה לאור הנתונים העובדתיים בתיק לא צלח, והצדדים ביקשו לקבוע ישיבה שבה ייחקרו המומחים הרפואיים מטעמם. בין לבין עבר המערער את ניתוח הגב המוזכר בסעיף 9 לעיל, והתיעוד הרפואי הועבר למומחה מטעם המשיב, אולם האחרון הודיע כי אין הוא משנה את דעתו בעקבות התיעוד הנ"ל.
18.לאור המחלוקת שהתגלעה בין המומחים הרפואיים מטעם הצדדים, מינתה הוועדה את ד"ר מיכאל רייכל כמומחה רפואי מטעמה בתחום האורתופדי. בקשת המערער להחלפת זהות המומחה נדחתה בהחלטה מיום 18.9.2022, שבה נקבע, בין היתר, כי כל מקרה נידון לגופו, וכי ככלל, קביעותיו של מומחה הממונה על ידי בית המשפט נתונות לבחינה ולביקורת שיפוטית.
19.לאחר שבדק את המערער ועיין בחומר הרפואי שהונח בפניו, הגיע ד"ר רייכל למסקנה כי אין קשר סיבתי בין תלונותיו של המערער ביחס לגב תחתון לבין תנאי שירותו הצבאי. וכך כתב, בין היתר, בחוות דעתו:
"אני מסכים עם ד"ר קרת שעומסים פיזיים יכולים לגרום לכאבי גב תחתון, אבל הם אינם סיבה לגרימת נזק בעמוד השדרה המותני. אף מאמר מאלה שצורפו לחוות דעתו של ד"ר קרת לא מדבר על נזק בעמוד השדרה IN VIVO כתוצאה של מאמצים גופניים קשים.
ישנה ספרות רפואית שבדקה הופעת ממצאים ניווניים בעמוד השדרה המותני ועומסים פיזיים. העבודות המפורסמות הינן עבודות של זוגות תאומים. המסקנות הן שלהרמת משקלים כבדים ופעילות ספורטיבית יש אפקט צנוע ומשני להופעת ממצאים ניווניים בעמוד השדרה"
לעניין הבדיקה הקלינית כתב ד"ר רייכל בפרק הדיון:
"[המערער] עדיין מלין על כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל עם רדימות ברגל שמאל. מתקשה בשינוי תנוחה מישיבה לעמידה ומתקשה בישיבה ממושכת. בבדיקה הגופנית כמפורט לעיל, נמצאה הגבלה קלה בכיפוף הגב התחתון, לא נמצאה הגבלה ביתר תנועות הגב התחתון...".
20.לאחר קבלת חוות הדעת הגיש המערער בקשה נוספת "למינוי מומחה רפואי נוסף". הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 24.5.2023, וב"כ המערער ביקש לזמן את המומחה מטעם הוועדה לחקירה. לאחר שנקבעה ישיבה לחקירת המומחה, הגיש המערער בקשה "חוזרת למינוי מומחה רפואי נוסף", אולם בקשה זו נדחתה ביום 7.9.2023. לאחר מכן הגיש בקשה לשליחת מאמרים למומחה, ובקשה זו נתקבלה ביום 20.10.2023.
בישיבת ההוכחות שהתקיימה נשמעה חקירתו של המומחה מטעם הוועדה ד"ר רייכל, ובסוף הישיבה ביקשה ב"כ המשיב שהות על מנת לשקול את הצורך בחקירת המערער בסוגית תנאי השירות. אולם לאחר קבלת אורכות הודיעה ב"כ המשיב כי אין בכוונתה לעשות כן, והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.
21.דיון
לאחר שבחנו את חומר הראיות, ושמענו את עדותו של ד"ר רייכל, ושקלנו את טענות הצדדים כפי שהועלו בסיכומיהם, הגענו למסקנה כדלקמן:
לעניין התשתית העובדתית – המערער טען כאמור כי תנאי שירותו הצבאי היו כרוכים במאמצים פיזיים קשים והרמת משאות כבדים כמתואר בסעיף 2 לעיל. לתמיכת טענתו הנ"ל צירף המערער מכתבים של מפקדיו שבהם תוארה הפעילות המאומצת שבה היה מעורב במהלך שירותו הצבאי, ובהם צוין, בין היתר, כי למרות הכאבים והמגבלות, התעקש המערער להמשיך ולסיים את המסלול כלוחם ביחידה. כזכור, המשיב נמנע מחקירת המערער על האמור בתצהיריו ובמכתבים הנ"ל, ולא הביא כל עדות מטעמו הסותרת את טענותיו הנ"ל של המערער.
הן בחוות דעתו והן במסגרת חקירתו הנגדית ציין ד"ר רייכל את העובדה כי במהלך שירותו הצבאי קיבל המערער פטורים מהרמת משאות כבדים ומפעילות ספורטיבית. אולם משלא זומן המערער לחקירה על האמור בתצהיריו, ומשלא נסתר האמור במכתבים החתומים על ידי מפקדיו כמצוין לעיל, לא ניתן לייחס לטענה זו משקל משמעותי, קל וחומר כאשר ד"ר רייכל מציין בחוות דעתו כי "לדברי [המערער] למרות ההגבלות שהומלץ עליהם ע"י הרופא המשיך [המערער] בפעילות רגילה דבר שנשמע לא הגיוני אך בהחלט אפשרי" (עמ' 4) [ההדגשה שלנו].
לאור האמור הננו קובעים כי טענתו של המערער לגבי חשיפתו למאמצים פיזיים קשים ועומסים חריגים במהלך שירותו הצבאי לא נסתרה.
22.מעיון בתיעוד הרפואי עולה כי כארבעה חודשים לאחר תחילת השירות הצבאי, החל המערער להתלונן על כאבים ומגבלות בגב התחתון אשר הלכו והחמירו והתחילו להקרין לרגל שמאל, וכי בעקבות תלונות אלה הוא הופנה לשתי בדיקות C.T אשר הצביעו על בלטי דיסק ופגיעה שורשית בחוליות הגב. הוא עבר טיפולי פיזיותרפיה ונטל זריקות והופנה למרפאות כאב, וביום 27.7.2016 הורד הפרופיל שלו ל-45, בין היתר, בגין סעיף ליקוי מס' 38625 העוסק בנפגע הסובל מכאבי גב קשים עם התאמה לממצאים קליניים אובייקטיביים ניכרים כמתואר בסעיף 5 לעיל.
ד"ר רייכל מסר בחקירתו הנגדית כי סעיף הליקוי הנ"ל אינו משקף נאמנה את מצבו של המערער ביחס לגב תחתון, וכי ההחלטה להעמיד את הפרופיל הרפואי שלו על 45 נשענת בעיקר על הפגיעה בקרסול. אולם בהינתן העובדה שבפנינו רשומה מוסדית הקובעת את סעיפי הליקוי כמתואר לעיל, ובהעדר כל עדות ו/או ראיה סותרת מטעם המשיב בהקשר זה, אין לנו אלא לאמץ את מה שכתוב ברשומה הנ"ל.
23.המומחים הרפואיים מטעם הצדדים נחלקו בדעותיהם כאמור לגבי השאלה האם הפעילות הגופנית שבה היה מעורב המערער במהלך שירותו הצבאי ושהייתה כרוכה בעומסים פיזיים כמתואר לעיל, הינה הגורם להופעת השינויים הניווניים שאובחנו בעמוד השדרה המותני אצלו.
כידוע שאלה זו העסיקה ומעסיקה מומחים אורתופדים רבים, ומלבד מאמרים בודדים, המערער כמי שנטל ההוכחה מוטל עליו בהליך זה, לא הניח בפנינו תשתית רפואית המבססת קיומה של אסכולה רפואית התומכת בטענתו בדבר קיום קשר סיבתי בין מאמצים פיזיים לבין התפתחות שינויים פתולוגיים בעמוד שדרה מותני.
ברם אי הוכחת קיומה של אסכולה כאמור אינו חוסם את דרכו של המערער להוכיח כי במקרה הקונקרטי שלו, השינויים הניווניים נגרמו או הוחמרו עקב תנאי שירותו הצבאי. כך נפסק ברע"א 2027/94 צביה קליג' נ' קצין התגמולים, פ"ד נ(1), 529, ורע"א 2985/97 רפאל מאיר נ' קצין התגמולים, פ"ד נז(1), 931. רמת ההוכחה הנדרשת ממנו אינה מחמירה, שכן, וכפי שנפסק בהקשר של חוק הנכים "אין להחמיר עם התובע, במיוחד כאשר באים לשקול את הראיות אשר בעזרתן מבקש הוא להרים את הנטל המוטל עליו. אין הוא חייב לבסס את טענותיו עד לדרגת שכנוע של "קרוב לוודאי", ודי אם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות החומר הרפואי, כי מתקבל מאוד על הדעת, שאמנם קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה" (ר"ע 187/83 דב רדושיצקי נ' קצין התגמולים לפי חוק הנכים, פ"ד לז (4), 361).
24.ד"ר רייכל שלל מכל וכל קיומו של קשר כאמור, וחזר במסגרת חקירתו הנגדית וציין כי עומסים פיזיים אינם סיבה לגרימת נזק בעמוד שדרה מותני. יחד עם זאת הוא לא שלל את האפשרות שעומסים אלה החמירו "מצב קיים" של המערער (ראה עדותו בעמ' 44 ש' 39-37, עמ' 47 ש' 5).
נציין כי עמדה זו לגבי השפעה אפשרית, ולו קטנה, של עומסים פיזיים על התפתחות או האצת שינויים ניווניים בעמוד שדרה, הובעה בפני ועדה זו בהרכבים אחרים על ידי מומחים אורתופדיים בהליכים שונים (ראה למשל ע"נ 27358-04-17 פלונית נ' קצין התגמולים (3.5.2020). גם ד"ר רייכל לא שלל אפשרות זו כפי שניתן להסיק מהאמור בחוות דעתו "המסקנות הן שלהרמת משקלים כבדים ופעילות ספורטיבית יש אפקט צנוע ומשני להופעת ממצאים ניווניים בעמוד השדרה" (ראה סעיף 19 לעיל), וכפי שניתן ללמוד מעדותו כפי שיפורט בהמשך.
25.בענייננו, המערער התגייס לצבא בפרופיל 97. במשך תקופה העולה על שנה הוא היה חשוף לפעילות פיזית מאומצת הכרוכה בעומסים כבדים. תלונותיו על כאבי גב תחתון והגבלה בתנועות החלו זמן קצר לאחר תחילת השירות. בדיקות הדמיה שעבר במהלך השירות הראו על בלטי דיסק ועל פגיעה שורשית בחוליות הגב תחתון, וטיפולים רפואיים שהופנה אליהם לא הועילו. לאחר השחרור היה במעקב רפואי, וביום 15.2.2020 נאלץ לעבור ניתוח בגב לאחר שאובחנה אצלו פריצת דיסק גדולה בחוליות L5-S1 עם לחץ קשה על השורש.
לדידנו, סמיכות הזמנים בין חשיפתו של המערער לתנאי השירות המאומצים לבין הופעת תלונותיו על כאבים ומוגבלות בגב תחתון, וההתפתחות המואצת של הסימפטומים הנ"ל במהלך תקופת השירות, מבססים במידה מתקבלת על הדעת, במקרה הקונקרטי, קיומו של קשר אפשרי בין תנאי השירות הנ"ל לבין הכאבים והמוגבלות בגב תחתון מהם סבל.
26.האם עסקינן בקשר סיבתי מסוג גרימה כטענת המערער?
מעיון בתיקו הרפואי של המערער עולה כי הוא התחיל להתלונן על כאבי גב תחתון מאז היותו בגיל 13 (ראה סעיף 10 לעיל). אופי התלונות הנ"ל מלמד על התפתחות שינויים בעמוד השדרה המותני עובר לגיוס, שלפעמים היו כרוכים בהגבלת בתנועה (בדיקה מיום 18.8.2013 "הגבלה בכיפוף קדמי עקב כאבים והעדר חסר עצבי"), ולאור אופי התלונות הנ"ל, לא שוכנענו כי המדובר בתלונות של מה בכך. אמנם למערער נקבע פרופיל 97 במועד גיוסו, אולם אין להסיק מכך על מצבו הרפואי עובר לגיוס, והננו מפנים בהקשר זה לדברים שנאמרו בו"ע (באר שבע) 1099/01 אבו עמאר מוחמד נ' קצין התגמולים (5.12.2007), והיפים לענייננו כדלקמן:
"מהעובדה שהמערער גוייס עם פרופיל רפואי: - 97 ושבמהלך שירותו הצבאי הורד הפרופיל הרפואי: - ל- 64, מנסה, המומחה הרפואי ד"ר דניאל קפלן, ובעיקבותיו ב"כ המערער, להגיע לכלל מסקנה בדבר הקשר של "גרימה".
אין אנו מקבלים טיעון כי יש בכך כדי להצביע כ"ראיה אוביקטיבית" לקיומו של "קשר סיבתי", שבין מצב של "גרימה" לבין תנאי השירות.
הלכה פסוקה היא, שאותה כבר הבאנו בפסיקותינו במספר רב של מקרים, שאין בקביעת הפרופיל הרפואי ואין בהורדת הפרופיל הרפואי, כדי להגדיר מצב רפואי, וכל כולה לא באה אלא כדי להגדיר את היכולת התפקודית של חייל במסגרת הצבאית"
לאור האמור לעיל, איננו מקבלים את הטענה שלפיה עסקינן בקשר סיבתי מסוג גרימה, ומאמצים את עמדתו של ד"ר רייכל שלפיה תנאי השירות הצבאי של המערער החמירו מצב קיים אצלו, קרי האיצו התפתחות שינויים ניווניים שהיו אצל המערער לפני הגיוס.
27.לגבי שיעור ההחמרה – בהתחשב באופי התלונות שעליהן התלונן המערער עובר לגיוסו מחד, ולאור העובדה שהתהליכים הניווניים השחיקתיים המשיכו להתפתח בגבו התחתון במשך תקופה של כשנתיים לאחר השחרור, היינו מבלי שהיה חשוף לעומסים כבדים (ראה בדיקת MRI מיום 30.10.2020 סעיף 7 לעיל), ראינו לנכון לקבוע כי תנאי השירות הצבאי החמירו את מצבו של המערער בשיעור של 50%.
28.המסקנה מכל האמור לעיל הננו שהננו מקבלים את הערעור באופן חלקי, ומבטלים את החלטת המשיב מיום 13.8.2019, וקובעים קיומו של קשר סיבתי מסוג החמרה בשיעור של 50%, בין תנאי שירותו הצבאי של המערער לבין תלונותיו ביחס לגב תחתון.
29.המשיב ישלם למערער הוצאות המומחה מטעמו (ד"ר קרת) כנגד הצגת קבלה, וכן את חלקו של המערער בשכ"ט המומחה מטעם הוועדה (ד"ר רייכל), וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף ריבית שקלית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, ד' אב תשפ"ה, 29 יולי 2025, בהעדר הצדדים.

|
|

|
|

|
כאמלה ג'דעון, שופטת יו"ר הוועדה
|
|
עו"ד באדי חמדאן
חבר הוועדה
|
|
ד"ר אבי היינריך
חבר הוועדה
|