בשנת 2009 מונתה וועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס אורי גורן (להלן – "ועדת גורן"), בין היתר בכדי לבחון את אמות המידה להכרת זכות מכוח חוק הנכים, בשים לב לצרכי ייעול וחסכון במשאבי מערכת השיקום, תוך ניסיון ליצור אבחנה בין אלה שנפגעו במהלך שירותם מפעילת מבצעית לבין נפגעי אחרים.
-
ועדת גורן מצאה כי נפגעים קיבלו הכרת זכות אף שתנאי שירותם או נסיבות פגיעתם היו בעלי מאפיינים "אזרחיים" במהותם, ללא הייחודיות המאפיינת מסגרת צבאית.
משכך סברה הוועדה שיש לבחון מחדש את אמות המידה להכרת זכות, והמליצה להוסיף לתנאי הזכאות דרישה לקיום מאפיין ייחודי של המסגרת הצבאית אשר תרם לפגיעה או למחלה, למעט ביחס לחיילים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים.
-
בסופו של יום, בעקבות ועדת גורן תוקן סעיף 1 לחוק הנכים (תיקון מס' 29), כך שלשון הסעיף, בכל הנוגע להגדרת "נכות", היא כדלקמן:
"נכות" - איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:
1. חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע - חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;
"חבלת שירות" הוגדרה לאור התיקון באופן הבא:
"חבלת שירות" - חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.
-
ברי כי תיקון מספר 29 לחוק הנכים ביקש לצמצם את היקף הזכאות של חיילים המשרתים בשירות קבע.
בכל הנוגע לאירוע חבלתי, לא כל חבלה שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות של חייל הקבע תוכר, אלא רק "חבלת שירות", המוגדרת כחבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.
-
יוער כי לוועדה זו, בראשות היו"ר הנוכחי שלה ובהרכב משתנה של חבריה, הזדמן לעסוק בסוגיה שעל הפרק במספר הזדמנויות, ומכיוון שהמשיב הפנה בסיכומיו לחלק מהן, מצאנו לנכון להתייחס לכך.
-
במסגרת ע"נ 36589-05-18 דנה הוועדה בעניינו של גשש בחטיבה מבצעית, אשר לאחר הגעתו לבסיס בתום פעילות מבצעית, נדרש לתקן תקלה באספקת המים למלקחת במבנה המגורים בו שהה, כאשר לצורך כך טיפס על סולם ונפל.
באותו עניין קבעה הוועדה כי אין המדובר בחבלת שירות, הואיל והחייל לא נפגע בפעילות מבצעית.
יצוין כי ערעור שהוגש על פסק דין זה נדחה ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה (ע"ו 34113-01-21).
-
במסגרת ע"נ 21321-09-19 דנה הוועדה בעניינו של לוחם ששירת במג"ב בשירות קבע, ונפגע בעת שיצאה מרכב בעת ששימש חלק מכוח "גלוי" שביצע פעולה מקדימה למעצר חשוד (כאשר את המעצר היה אמור לבצע כוח אחר, "סמוי").
באותו עניין נקבע כי הפגיעה אירע עקב חבלת שירות, הואיל והיא ארעה במהלך "פעילות מבצעית", כאשר פעילות כאמור אינה חייב להתייחס בהכרח לגרעין הפעולה, אלא יכולה לכלול גם שלב מקדים לפעילות עצמה, כפי שהיה באותו מקרה.
-
במסגרת ע"נ 45397-06-22 דנה הוועדה בעניינו של שוטר, אשר הגיע לרחבת אולם של יישוב מסוים, שם התקיים אירוע לרגל יום העצמאות, ובמהלך סיור בשטח במטרה לפקח על התנהלות האירוע ובכדי לוודא שאין סכנה בטיחותית למשתתפים, הוא עלה על מדרגה, והחליק עקב נוזל או קצף שהיו שם, ככל הנראה תוצר של האירוע.
באותו עניין נקבע כי אין המדובר בפגיעה בפעילות מבצעית, או בפעילות שאופיה ומהותה ייחודיים לשירות.
מן הכלל אל הפרט
-
אנו סבורים כי המערער נפגע בעת ועקב "פעילות מבצעית".
-
חוק הנכים אינו כולל הגדרה של "פעילות מבצעית", ואת הפרשנות של מושג זה יש לגזור נוכח הרקע לתיקון מס 29 והתכלית שמאחוריו.
כאמור, תיקון מס' 29 ביקש לצמצם את זכאותם של אנשי שירותי הביטחון אשר שירותם הפך, הלכה למעשה, למקום עבודתם, מתוך כוונה להבחין בין פגיעה עקב פעילות שבמהותה ואופיה היא בעלת סממן אזרחי, לבין פעילות שאופיה נובע מהמהות הביטחונית הייחודית לשירות.
תכלית התיקון היתה להוציא מגדר החוק פעולות "אזרחיות", ההופכות את הפגיעה במהלך ביצוען לתאונת עבודה "רגילה", כזו שאינה חורגת באופיה מתאונות המתרחשות במהלך ביצוע עבודתם של מי שאינם משרתים בשירותי הביטחון, כאשר בד בבד הוקנתה לנפגעים אלה האפשרות לממש את זכויותיהם במסגרת המוסד לביטוח לאומי.
מכאן עולה, כי פעילות היא מבצעית אם היא כוללת, מבחינת אופיה ומהותה, אלמנט הקשור בטבורו בייחודיות של השירות הביטחוני בו עוסקים.
-
בהפעילנו את אמות המידה הנ"ל על המקרה שבפנינו, אנו סבורים כי הפעילות בה נפגע המערער היא פעילות מבצעית.
כאמור, המערער שירת כלוחם מג"ב במקום שהוא "מועד לפורענות" מבחינה ביטחונית, וזאת בכל רגע נתון.
האירוע התרחש במהלך משמרת בה נדרש המערער לפתוח את המערה ולאבטח פמליה של רב שהגיע לביקור במקום.
אכן, האירוע התרחש לאחר השעה שבה המערה סגורה ברגיל, ואולם באותה עת נדרש המערער באופן חריג לפתוח אותה מחדש, ובכך עסק המערער עת נפגע.
שהות במקום כגון מערת המכפלה כוללת בחובה אלמנטים ייחודיים לשירות – מדובר במקום נפיץ מבחינה ביטחונית, מועד לפורענות, אשר דורש ממה שנוכח בו כאיש בטחון דריכות מתמדת, לצד חשיפה לסכנה ביטחונית.
מבחינת איש הביטחון המשרת במקום, כדוגמת המערער, הוא חשוף לאווירה ביטחונית שכזאת כל אימת שהוא נימצא במקום במסגרת תפקידו, בין אם הוא עוסק בהשלטת סדר, בליווי אנשים, באבטחתם, בסיור "שגרתי" כדי לפקח על הנעשה במקום, או בפתיחת או סגירת שערים במקום, כפי שהיה במקרה דנן.
לא בכדי סבר מפקדו של המערער כי פעילות ב- "משמרת" כפי שהיה במקרה דנן, היא בגדר "משימה מבצעית", ואף שברור לנו שסיווגו האמור של מפקד המערער אינו מחייב אותנו, אנו סבורים כי הוא נכון ועולה בקנה אחד עם תכלית חוק הנכים, לרבות תיקון מס' 29 שבו.
משכך, אף אנו סבורים כי התיאור בדו"ח הפציעה לפיו מדובר במשמרת "שגרתית", אינו משנה מהמסקנה לפיה פעילות המערער במקרה דנן נחשבת ל- "פעילות מבצעית".
-
כאשר נדרש לוחם מג"ב לפעול לפתיחת שערי מערת המכפלה, בכדי להכניס לשם קבוצת מבקרים ולאבטח אותה, הוא נכנס ל MODE מבצעי, הדורש ממנו דריכות מתמדת, המלווה, מטבע הדברים, בתחושה פנימית שהוא מצוי ב- "מבצע" לכל דבר ועניין.
משכך, פעולה שלו במסגרת זו היא פעולה המתרחש בפעילות מבצעית, גם אם היא כוללת, כשלב מקדמי, שימוש במדרגות כדי לפתוח את שערי המערה.
-
אכן, פעולה של ירידה במדרגות, והחלקה עקב רטיבות שהיתה עליהם כתוצאה ממי גשמים, היא פעולה "טריוואלית" שיכולה להתרחש גם במסגרת "אזרחית".
ברם, לא זוהי אמת המידה הקובעת האם האירוע התרחש בפעולות מבצעית.
תוך כדי פעילות מבצעית יכול חייל לבצע פעולות "טריוויאליות", כגון הליכה או עליה במדרגות, ואולם הדבר לא ישנה מהמסקנה שפגיעה במהלך פעילות זו תוציא את המקרה מגדר "פעילות מבצעית".
מה שקובע כאן הוא האופי הכולל של הפעילות, בהסתכלות ממעוף הציפור, ולא האופי הפרטני של פעולה מסוימת ברגע כזה או אחר.
"סממן אזרחי" של פעילות אינו נבחן בשאלה האם פעילות מסוימת יכולה להתרחש במסגרת אזרחית, אלא הוא נבחן בהקשר המהותי בו בוצעה הפעילות.
משכך, אם במסגרת פעילות מבצעית מבצע חייל פעולה שנועדה לשרת את הפעילות, הרי שהיא חלק מהפעילות המבצעית, גם אם בהסתכלות "צרה" מדובר בפעולה טריוויאלית.
כך למשל, חייל יכול להיות בפעילות מבצעית של מעצר מבוקש, ותוך כדי שהוא עולה במדרגות בניין לצורך כך, הוא יחליק בגלל רטיבות שנוצרה ממי גשמים שהיו על המדרגות. ברי כי במצב שכזה החלקת החייל עקב עליה על מדרגות רטובות, אינה משנה מהמסקנה שהוא נפגע בפעילות מבצעית.
-
המקרה שבפנינו נבדל מהמקרים האחרים בהם דנה וועדה זו, ואשר הוזכרו לעיל.
במסגרת ע"נ 36589-05-18 הפעילות המבצעית כבר הסתיימה, והפעולה בה עסק החייל – עליה על סולם כדי לתקן צנרת של מקלחת במבנה בו התגורר – לא נועדה לשרת את הפעילות המבצעית.
במסגרת ע"נ 45397-06-22 דובר בשוטר שעסק בסיור במקום בו נערכו חגיגות של יום העצמאות, וזאת בכדי לוודא שאין סכנה בטיחותית למשתתפי האירוע.
ברי לא אין המדובר בפעילות "מבצעית", כאשר יש הבדל מהותי בין סיור שכזה, לבין פעילות במסגרת משמרת המתרחשת במערת המכפלה, בה עסק המערער בעת שנפגע.
-
לסיכום, אנו סבורים כי כאשר נדרש המערער, כלוחם מג"ב, לנקוט בפעולות במערת המכפלה שנועדו לאפשר כניסת מבקרים ואבטחתם, הרי שהפעולה בה עסק בעת הפגיעה נועדה לשרת "פעילות מבצעית", נוכח ההקשר והמהות בהן בוצעה פעילות זו.
-
לחלופין, אנו סבורים כי הפעילות אותה נדרש המערער לבצע היא ייחודית לשירות, נוכח אופיה ומהותה.
גם בהקשר זה, המבחן אינה טמון בשאלה עד כמה טריוויאלית היא הפעולה אותה נדרש המערער לבצע, ומשכך העובדה שהמערער נדרש לפתוח שערים, ולצורך כך לרדת במדרגות, אינה מחייבת את המסקנה שהפעילות אינה ייחודית לשירות.
מה שהופך במקרה דנן את הפעילות לייחודית לשירות היא העובדה שהפעולה בוצעה במקום ייחודי – מערת המכפלה – הטומן בחובו סיכונים בטחונים ברורים למשרתים בו, וכאשר לוחם מג"ב נדרש להתחיל ברצף פעולות המיועד לסידורי כניסה ואבטחה של מבקרים במקום, הוא נכנס לסיטואציה שאין דוגמה לה בחיים האזרחיים הרגילים.
לא הרי עובד "סופרמרקט" שנדרש ע"י מעסיקו לגשת לשער החצר האחורית של המקום ופתוח אותו, כלוחם מג"ב שנדרש על ידי מפקדו לפתוח את שערי מערות המכפלה ולאבטח מבקרים המגיעים במקום.
האחרון נכנס למצב דריכות ומוכנות קרבית; הוא עסוק במכלול שכל כולו טומן סכנות ביטחוניות; וגם אם במסגרת המכלול האמור הוא נחבל עקב מפגע "טריוויאלי" (דוגמת מים על מדרגות), הוא עדיין נפגע במכלול שהוא ייחודי לשירות הביטחוני.
סוף דבר
-
נוכח המקובץ לעיל אנו סבורים כי מן הדין היה להכיר בפגיעת המערער כפגיעה שארעה עקב "חבלת שירות", ומשכך להכיר בזכותו של המערער בגינה מכוח חוק הנכים.
-
אנו מורים אפוא על קבלת הערעור.
-
אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,900 ₪, אשר ישולם בתוך 30 ימים, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ו סיוון תשפ"ה, 22 יוני 2025, בהעדר הצדדים.
|
|
|
|
|
|
|
אמיר סלאמה, שופט
יו"ר הוועדה
|
|
עו"ד באדי חמדאן
חבר הוועדה
|
|
דר' דני קירשנר
חבר הוועדה
|