חרוש ואח' נ' פקיד שומה באר שבע

רקע

1. לפני ערעור שהגישו בני הזוג שי הרוש (להלן: "המערער" או "שי") ועינת הרוש (להלן: "המערערת" או "אשת המערער") (שניהם יחד: "המערערים") בהתייחס לצווים שהוציא להם המשיב ביום 28.12.22 בהתאם לסעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") בגין שנת המס 2017. הערעור הוגש בהתאם לס' 153 לפקודה.

    

   הודעת הערעור

    

2. במסגרת הודעת הערעור, חולקים המערערים על קביעת המשיב לפיה סווגה להם הכנסה בסך 888,317 ₪ (לשנת 2017) כדיבידנד. סכום המס בגין ההכנסה השנויה במחלוקת הוא בגובה 371,667 ₪. על סכום זה התווספו ריבית, הפרשי הצמדה, קנסות וקנס גרעון. כל הסכום שנוי במחלוקת. עוד נטען, כי יש למחוק את אשת המערער מהשומה, משום שאינה קשורה לעניין ולא הייתה חלק מההליך בשום שלב.

    

   נימוקי השומה בתמצית

    

3. לטענת המשיב, יש לחייב את המערער ביתרת המס האמורה בהתאם לס' 3(ט1) לפקודה, ובתוך כך לדחות את שלל טענותיו, המרכזיות שבהן - היות החוב שייך לאחר (אבי המערער יעקב הרוש כפי שיפורט להלן) ותיקון רישום טעות חשבונאית נגררת בדוחות ההיסטוריים של המעורבים.

    

4. עסקינן בחברת הרוש י.ש. מתכות ב"ש בע"מ (להלן: "החברה"). עד ליום 8.11.2017 החזיק מר יעקב הרוש ("אבי המערער" או "יעקב") 67% מהון מניות החברה, והמערער החזיק ב 33% מהון המניות. במועד זה, העביר יעקב את כל מניותיו בחברה למערער. דהיינו מיום 8.11.2017 ועד היום, מחזיק המערער ב- 100% מהון המניות של החברה.