ב.זעאתרה הנדסה בע"מ נ' מע"מ/מכס – רשות המיסים

רקע 

1. הערעור שלפני נסוב על החלטת המשיב לדחות את ההשגה שהגישה המערערת על ההחלטה שלא ליתן מספרי הקצאה לשבע חשבוניות שהוציאה. בהמשך, הודיע המשיב, כי לאחר שמיעת הראיות בתיק, החליט לאשר מספרי הקצאה לחמש מתוך שבע החשבוניות, כך שהערעור שלפני מתמצה בשתי חשבוניות מס' 1570 ו- 1571 בלבד שהוצאו למ.אדלר הנדסה בע"מ (להלן: "חברת אדלר") .

    

2. המערערת בעלת רישיון סיווג קבלני ג' 2 ומבצעת עבודות בנייה ופרויקטים כקבלן מפתח.

    

   תמצית טענות המערערת

    

3. החלטת המשיב ניתנה בחוסר סבירות קיצוני, תוך חריגה מהסמכות המוקנית לו בחוק, ובאופן בלתי מידתי. ההחלטה מהווה פגיעה קשה בזכות היסוד של המערערת לחופש העיסוק ולמעשה עוצרת את פעילותה העסקית ושקולה לסגירת העסק.

    

4. המשיב קיבל את החלטתו, מבלי שהיו בידיו די ראיות על מנת לקבוע, כי החשבוניות הוצאו שלא כדין או שאין מאחוריהן עסקה אמיתית. המשיב לא בדק את אופי העסקאות בצורה יסודית, לא גבה עדויות, לא ביקר באתרי העבודה, לא ביצע פעולות חקירה כלשהן ואף נימק את החלטתו בטענות שאינן נכונות. כל הצדדים לעסקאות מאשרים אותן ואת ביצוע העבודות. הפרויקטים מלווים בנקאית, והחשבונות שהוגשו, אושרו על ידי גורמים מקצועיים (מפקחי בנייה ו/או שמאי מטעם הליווי הבנקאי). התמורה בגין החשבוניות שולמה למערערת.

    

5. עוד נטען, כי המשיב לא טרח לבדוק את אמיתות העסקאות עם הלקוחות שלהם הוצאו החשבוניות. המשיב בדק ואישר מספרי הקצאה לחשבוניות קודמות שהוצאו עבור אותם לקוחות ובגין אותם פרויקטים. החשבוניות מושא הערעור הן המשך ביצוע העבודות באותם פרויקטים. משכך טוענת המערערת, המשיבה מנועה מלטעון כעת נגד אמיתות העסקאות.

    

6. אי מתן מספרי הקצאה מונע מהמערערת לקבל את מלוא התקבולים מלקוחותיה, גורם לה נזקים כספיים ופגיעה במוניטין ומעמיד אותה בסכנת קריסה כלכלית. המערערת נאלצת לקחת הלוואות גישור כדי לממן את תשלומי המע"מ והמשך פעילותה העסקית. המערערת מעסיקה עובדים מקצועיים, כולל מהנדסי בניין והנדסאים. המערערת מבצעת עבודות עבור עיריית מגדל העמק ואשכול רשויות גליל ועמקים לאחר זכייה במכרזים.

    

7. באופן ספציפי לגבי חברת אדלר, טוענת המערערת, כי נחתם ביניהם הסכם לביצוע עבודות שלד ברחוב פינסקי בחיפה (להלן: "הפרויקט" ו/או "האתר"). המערערת התקשרה עם חברה בשם רב פעלים תאגיד כח אדם בע"מ, לשם אספקת פועלים לאתר. לאחר הליך השגה, אושרו למערערת שתי חשבוניות שהוצאו לחברת אדלר בגין חשבונות מאושרים ועבודות שבוצעו על ידי המערערת באותו פרויקט ובאמצעות אותו תאגיד כח אדם.

    

   תמצית טענות המשיב

    

8. ההחלטה לדחות את ההשגה ניתנה כדין, בסבירות ונומקה כראוי ואין מקום להתערב בה.

    

9. הסיבה בשלה לא הוקצו מספרים לחשבוניות מושא הערעור, מאחר ולא ברור מהות העבודה שבוצעה בפועל, לא התקבלו אסמכתאות פרט לאמירה כללית, ולא הובן על בסיס איזה חישוב הופקו החשבוניות. בהחלטה בהשגה מצוין, כי המערערת לא עמדה בלוח הזמנים הקבוע בהסכם להשלמת עבודות השלד.

    

10. המשיב טוען, כי לא ברור מי העובדים מטעם המערערת ביצעו את העבודה, ואין קשר ברור בין רשימות העובדים שצורפו לבין אתרי העבודה או קבלני המשנה הנטענים.

     

11. נטען, כי המערערת קיבלה כוח אדם מקבלן משנה (רב פעלים), אך לא נמצא קשר בין המופיעים בנספח לקבלן המשנה, ולא צורפה אסמכתא המקשרת ביניהם. צורפה רשימת עובדים ופירוט שעות, אך המסמכים לא חתומים ומאושרים. כמו כן, לא צורפה אסמכתא לכך שאותם עובדים הועסקו באתר אליו מתייחסות החשבוניות ולא צורפו דוחות נוכחות, יומני עבודה, או כרטיסי עבודה חתומים על ידי מנהל העבודה, כפי שנדרש בהסכמים מסוימים (לדוגמה, עם אדלר).

     

12. עוד נטען, כי חישוב התשומות הנטענות העלה פערים גדולים המותירים רווח בלתי סביר בידי המערערת, מה שמעלה תהיות לגבי אמיתות העסקה.

     

13. המשיב טוען, כי מודל "חשבוניות ישראל" בוחן כל בקשת הקצאה לגופה. עצם העובדה שאושרו חשבוניות קודמות שהוצאו על ידי ספק מסוים, אינה מכשירה את ההתקשרות עם אותו ספק או מבטיחה אישור חשבוניות עתידיות.

     

14. המשיב טוען, כי הנטל להציג ראיות לטענות המערערת מוטל עליה, והיא לא עמדה בנטל זה. המשיב מתנגד להעלאת טענות או צירוף מסמכים חדשים לראשונה בשלב הערעור, שהיו צריכים להיות מוצגים בשלבי השימוע וההשגה.

     

    ראיות הצדדים

     

15. מטעם המערערת, העידו באסל זעאתרה מנהל המערערת (להלן:"זעאתרה") שאף מסר תצהיר מטעמו, אייל צ'רנוביצקי, עידן זיו (מחברת בריזה אחזקות בע"מ) , פסקל פרץ (מנהל פרוייקטים בחברת עמית ארבל השקעות, ייזום ובנייה בע"מ) ומור אדלר (מנהל חברת מ. אדלר הנדסה בע"מ) (להלן: "אדלר"). מטעם המשיב, העיד מר איגור איברגימוב, מנהל תחום ביחידת בקרה של חשבוניות ישראל. הצדדים הגישו מסמכים וסיכמו טענותיהם בכתב.

    דיון ומסקנות

     

16. המחלוקת מושא הערעור שלפני מתייחסת להחלטת המשיב שלא ליתן מספרי הקצאה לשתי חשבוניות מס' 1570-1571 שהוציאה המערערת לחברת אדלר.

     

17. לאחר שקילת טענות הצדדים והחומר שהונח לפני מצאתי, כי דין הערעור להתקבל מהנימוקים שיפורטו להלן.

     

    התשתית המשפטית

     

18. בשנת 2023 אושר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024) (להלן: "חוק ההתייעלות"). במסגרת חוק ההתייעלות, תוקן חוק מס ערך מוסף והוסדרה רפורמת חשבוניות ישראל. באמצעות הרפורמה, ביקש המחוקק להתמודד עם תופעה קשה ורחבת היקף שהיא בגדר מכת מדינה של הוצאת חשבוניות מס שלא כדין. המחוקק ביקש להעביר את הטיפול בתופעה מאכיפה בדיעבד לפעולה מניעתית. המטרה היא, לפעול כנגד הוצאת חשבוניות פיקטיביות והשימוש שנעשה בהן, בין היתר על ידי גורמים עבריינים, ולצמצם את התופעה רחבת ההיקף אשר פוגעת באופן חמור ובסכומי עתק במדינה. אציין, כי הנזק שנגרם למדינה בשל הוצאת חשבוניות פיקטיביות נאמד במיליארדי שקלים מידי שנה, זאת, בעקבות צמצום מלאכותי של החבות במס באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות. השימוש בחשבוניות פיקטיביות משרת, בין היתר, ארגוני פשיעה ומאפשר מתן כסות לפעילויות בלתי חוקיות. אף בהיבטים אלו ביקש המחוקק להילחם במסגרת רפורמת חשבוניות ישראל.

     

19. בהתאם לרפורמת חשבוניות ישראל, מי שמבקש להוציא חשבונית מס מעל לסכום מסוים נדרש לקבל מספר הקצאה על ידי המשיב. קבלת מספר הקצאה כאמור, היא תנאי לכך שניתן יהיה לנכות את מס התשומות הכלול בחשבונית. אציין, כי סכום החשבונית המחייב מספר הקצאה נקבע בחוק ועומד החל מיום 1.1.26 על 15,000 ₪, כאמור בסעיף 38(א1) לחוק. סכום זה עתיד לרדת בהדרגה מידי שנה ולעמוד בהמשך על 5,000 ₪.

     

20. במסגרת הרפורמה קבע המחוקק, כי בקשה למספר הקצאה תוגש באופן מקוון. נקבע, כי אם היה למנהל יסוד סביר לחשוד שחשבונית המס לגביה הוגשה הבקשה הוצאה שלא כדין, הוא רשאי שלא להקצות מספר לחשבונית המס. במקרה כזה, המנהל מוציא החלטה מקדמית באופן מיידי ומקוון. לאחר קבלת החלטה מקדמית, רשאי העוסק להעלות טענותיו בפני המנהל במסגרת שימוע שלאחריו נותן המנהל החלטה סופית. ככל שבמסגרת ההחלטה הסופית, הוא מוצא שלא להקצות מספר חשבונית, הרי שבידי העוסק להגיש השגה ולאחר החלטה בה בידו להגיש ערעור. ההוראות המסדירות את כל האמור מפורטות בחוק ומתייחסות, בין היתר, למועדים ואופן הגשת הבקשות.

     

    מן הכלל אל הפרט

     

21. כמפורט לעיל, המחלוקת בין הצדדים נותרה רק באשר לשתי חשבוניות שהוציאה המערערת לחברת אדלר, אשר לא קיבלו מספרי הקצאה.

     

22. המשיב מנמק את החלטתו שלא ליתן מספר הקצאה לחשבוניות אלו, בכך שלא ברור מה מהות העבודה שבוצעה בפועל בהיעדר אסמכתאות, פרט לאמירה כללית של בעל המניות שבוצעו עבודות שלד ללא התייחסות להיקף העבודה; לא ברור מי מעובדי המערערת ביצעו את העבודה ולא צורפו כרטיסי עבודה. בסיכומים הוסיף המשיב, כי הסכם ההתקשרות בין המערערת לאדלר הוא הסכם למראית עין נוכח נספח א' להסכם וכי אין קשר בין ביצוע עבודה לבין התמורה שסוכמה בין הצדדים. אציין, כי מדובר בטענה של המשיב שלא הופיעה בהחלטה בהשגה ואף לא בהחלטה לאחר שימוע. לטענת המשיב, הסבריו של אדלר בעדותו לנספח האמור בלתי מתקבלים על הדעת. מהנספח להסכם עולה, שהמערערת לא ביצעה את השירות המתואר בחשבוניות אלא לכל היותר מדובר בהתקשרות שעניינה שימוש בסיווג הקבלני של המערערת לצרכי קבלת מימון וליווי בנקאי ולא כפי שרשום על גבי החשבוניות. המשיב מוסיף, כי מדובר בחשבוניות שאינן מפורטות שמהן לא ניתן להבין את מהות העבודה שבוצעה. לפיכך לשיטתו, המערערת לא הרימה את הנטל להוכיח שמדובר בחשבוניות שהוצאו כדין ומשקפות עסקת אמת. איני מקבלת טענות אלו של המשיב

     

23. במסגרת הראיות מטעמה, הגישה המערערת הסכם לביצוע עבודות שלד מיום 24.11.24 בין המערערת לחברת אדלר לרבות נספח לו, חשבון מאושר של המלווה את הפרויקט, אישור על העברה בנקאית של הסכום הנקוב בחשבוניות הרלוונטיות וכן הסכם התקשרות של המערערת עם קבלן משנה לשם אספקת פועלים לאתר וטבלאות ריכוז שעות עבודה בחודש יוני. כמו כן, המערערת זימנה את מור אדלר מנהל חברת אדלר לעדות לפני.

     

24. אדלר כאמור העיד לפני. בעדותו תיאר, כי חברת מ. אדלר הנדסה בע"מ היא חברה יזמית וקבלנית בבעלות משפחתית. תפקידו כולל ניהול ספקים, לקוחות ורשויות, והוא אחראי על הנושא היזמי הרחב בפרויקטים. החברה יזמה פרויקט בנייה של שני בניינים בחיפה. ההתקשרות עם המערערת החלה במטרה שהמערערת תבנה את שלד הפרויקט בלבד. אדלר אישר, כי המערערת ביצעה את עבודות השלד בפרויקט.

     

25. ביחס לקבלני המשנה, אדלר העיד, שהמערערת העסיקה עובדים מטעמה, כולל עובדים הודים והוא מכיר את מנהל העבודה שלהם. אדלר נחקר לגבי סעיף בחוזה שאוסר על קבלן המשנה להסב התחייבויות ללא אישור, ואמר, כי זוהי תניה חוזית שנתונה לשיקול דעתו אם לאכוף אותה או לא.

     

26. המשיב עצמו לא חולק על כך שהבניין נבנה בפועל על פי תוכנית. המשיב מעלה טענות, כי לא ברור מי מעובדי המערערת ביצעו את העבודות. ברם , ברור שהעבודות אכן בוצעו בפועל. העסקה שעלינו לבחון היא בין המערערת לחברת אדלר מקבלת החשבונית מושא הערעור ולא ההתקשרויות בין המערערת לקבלני המשנה שלה שמהוות רק כלי עזר לבחינת אמיתות העסקה. לעניין זה אוסיף, כי ביום 4.9.25, לאחר הליך השגה, אושרו למערערת חשבוניות שהוצאו לחברת אדלר בגין עבודות שבוצעו באותו פרויקט ובאמצעות אותו תאגיד כוח אדם. יש בכך כדי לתמוך שהעבודות שביצעה המערערת עבור חברת אדלר הן אמיתיות. טענת המשיב לגבי זהות העובדים אמורה לכאורה להיות רלוונטית לכל העבודות מושא הפרויקט. חרף זאת, חשבוניות מסוימות המשיב אישר ונתן מספרי הקצאה ואילו רק לגבי שתי חשבוניות מצא שלא ליתן מספרי הקצאה. אי העקביות בה נוקט המשיב באותן נסיבות, בגין אותה התקשרות ובאותו פרויקט יש בה כדי לתמוך בחוסר סבירות החלטת המשיב במקרה שלפנינו. התרשמתי שהמערערת ביצעה את העבודות אותן התחייבה לבצע בפרויקט עבור חברת אדלר. העבודות נבדקו על ידי המלווה את הפרויקט ואושר התשלום בגין החשבוניות.

     

27. המערערת היא חברה בעלת רישיון קבלני המעסיקה עובדים מקצועיים, קבלני משנה וחברות כוח אדם. לא מצאתי לקבל את טענת המשיב שהמערערת לא ביצעה את העבודות בעצמה ובשל כך אין ליתן מספר הקצאה לחשבונית שהוציאה המערערת ליזם בגין העבודות. אין זה רלוונטי מי מבין עובדי המערערת או קבלני המשנה שלה ביצע את העבודה, כל עוד העבודה אכן בוצעה, העסקה אותנטית והבניין נבנה על פי התוכניות.יחסי העבודה בין המערערת לעובדים שלה או לקבלני המשנה מטעמה הם במישור היחסים ביניהם, אולם אין בכך כדי להשליך על העסקה בין היזם לקבלן שלגביה הוצאו החשבוניות העומדות לבחינה היום.

     

28. לגבי תהליך התשלומים העיד אדלר, כי המערערת הגישה חשבונות בסוף כל חודש, שנבדקו ואושרו על ידי מנהל העבודה מטעמו בשם ברק ועל ידי המפקחת מטעם הליווי הבנקאי. לאחר שהמפקחת אישרה שהעבודה בוצעה בפועל, אושרו התשלומים. הוצגו דוחות ליווי המפרטים תשלומים שאושרו על ידי המפקחת. קיימת התאמה מלאה בין הסכומים הרשומים בדוחות הליווי לבין הסכומים על גבי החשבוניות והתשלומים שהועברו, כאשר כספים לא משתחררים מחשבון הליווי ללא אישור ובדיקה של גורמים מקצועיים. אדלר אישר שהשמאית המלווה את הפרויקט מטעם הבנק היא מטעם החברה שלו. כמו כן, הוצגו העברות בנקאיות בגין החשבוניות הללו מחברת אדלר למערערת והונפקו קבלות בגין התשלום.

     

29. אוסיף, כי בעדותו אדלר עמד על כך שהעבודה בוצעה בפועל, התשלומים נבחנו ואושרו. כלומר גם נותן החשבונית וגם מקבל החשבונית אישרו את האותנטיות של החשבונית.

     

30. באשר לחשבוניות מושא הערעור שלפני, העיד אדלר, כי שילם את החשבוניות כולל מע"מ, ומצפה לקבל החזר על מע"מ התשומות, אך נתקל בסירוב. הוא לא יודע מדוע רשויות המס סבורות שהחשבוניות אינן כדין, וכי הסירוב לקבל מספרי הקצאה פוגע בו כיזם בכך שאינו יכול לקזז מע"מ תשומות. עדותו זו נתמכת באישורי העברות בנקאיות שהוצגו לעיוני.

     

31. בנסיבות אלו, מששולם המע"מ בגין החשבוניות מושא הערעור שלפני, אזי אף לא נפגע עיקרון ההקבלה, הקובע מתאם בין החיוב במס בעת מתן השירות (מס עסקאות) לבין הזכות של מקבל החשבונית לנכות את המס ששולם בגין התשומות שרכש, באופן שהמס יוטל רק על הערך המוסף, כך שלא נגרע מס מקופת המדינה.

     

32. באשר לנספח להסכם, שלשיטת המשיב מעיד על כך שמדובר בהסכם למראית עין, הסביר אדלר שבתחילת הדרך, המערערת חששה להיכנס לפרויקט כקבלן משנה, ולכן נחתם נספח שנועד להגן עליה מפני אחריות של קבלן ראשי. עם זאת, בהמשך העיד, כי נספח זה איבד את הרלוונטיות שלו מכיוון שחברת מ. אדלר הנדסה יצאה מהתפקיד של קבלן ראשי ונשארה כיזם בלבד, והמערערת נרשמה כקבלן ראשי במשרד העבודה. הוא הדגיש, כי "לחיצת יד" עדיין נחשבת להסכם לגיטימי בישראל.

     

33. בהקשר זה אציין, כי בהתאם להוראות הדין והפסיקה, בכל פרויקט בנייה יש חובה לקבוע מי הקבלן הראשי. על קבלן ראשי מוטלת האחריות לבטיחות באתר ולביצוע תקנות הבטיחות, לארגון העבודה ולפיקוח על קבלני משנה. התרשלות של קבלן ראשי בהקפדה על הוראות הבטיחות, יכולה להטיל עליו אחריות בנזיקין לנזק שייגרם באתר. קבלן ראשי הוא זה שנחשב למבצע הבנייה ועל כן מועברות אליו כל החבויות הסטטוטוריות הנלוות לכך.

     

34. אוסיף, כי ככל שמזמין עבודה מתקשר עם יותר מקבלן ראשי אחד, האחריות לבטיחות חוזרת למזמין העבודה, אלא אם אחד הקבלנים קיבל על עצמו אחריות כוללת בכתב. לאור דברים אלו, יש לבחון את ההתקשרות בין המערערת לחברת אדלר. בניגוד לפרשנות המשיב, מר אדלר הסביר את הדברים. בתחילה סוכם ביניהם שהמערערת תשמש רק כקבלן השלד. ברם מאחר ולצורך קבלת ליווי בנקאי נדרשת הגדרת קבלן ראשי בפרויקט, נקבע כך בהסכם בין הצדדים (סעיף 4.4 להסכם), אולם בנספח שוחררה המערערת מהתחייבותה כקבלן ראשי. בהמשך, כפי שהעיד אדלר, הסכימו הצדדים בעל פה, כי חברת מ. אדלר תצא מתפקידה כקבלן ראשי והמערערת תהפוך לכזו. גם אם הסכמה זו הייתה בעל פה בין הצדדים אין בה לגרוע דבר מאמיתות הפרוייקט ומאמיתות העבודות שבוצעו בגין החשבוניות ואין בכך כדי לתמוך במסקנת המשיב, כי בשל נספח זה המסדיר את יחסי ההתקשרות בין הצדדים מבחינת פיקוח ואחריות, אזי העבודות נשוא החשבוניות לא בוצעו וכי מדובר בחשבוניות שהוצאו שלא כדין, או שמדובר בהסכם למראית עין. ההסבר שסיפק אדלר להסכם ולנספח לו הוא סביר ומתקבל על דעתי.

     

35. מעבר לכך, טענות המשיב לגבי נספח להסכם, שכביכול הקבלן אינו מבצע את העבודות, אינן רלוונטיות, שכן כפי שהעיד אדלר, נספח זה לא נכנס לתוקף או שהפך ללא רלוונטי לאחר שהמערערת נכנסה לפרויקט כקבלן ראשי במקום היזם.

     

36. זאת ועוד, גם אם כל חשבונית עומדת בפני עצמה, אזי אותו נספח להסכם שגרם למשיב להטיל ספק באותנטיות העבודות ובשל כך לא ליתן מספרי הקצאה לשתיים מבין החשבוניות רלוונטי לכל החשבוניות שהוציאה המערערת לחברת אדלר בגין הפרויקט ביסוד ההסכם מושא ערעור זה. משכך, החלטת המשיב להטיל ספק באמיתות העבודות בשל הנספח האמור רק לגבי שתיים מבין החשבוניות ומנגד ליתן מספרי הקצאה ליתר החשבוניות שהוצאו בפרויקט עם אותו הסכם והנספח לו, היא החלטה לא מובנת ובלתי סבירה בנסיבות.

     

37. אוסיף, כי עדותו של אדלר הותירה עלי רושם אמין ונתמכת במסמכים שצורפו לעיוני.

     

38. טענה נוספת שהעלה המשיב היא, כי החשבוניות שלגביהן לא ניתן מספר הקצאה אינן מפורטות דיין. גם טענה זו איני יכולה לקבל בנסיבות כנימוק לאי הקצאת מספר חשבונית. ראשית אציין, כי אין כל שוני מהותי בין החשבוניות שאושרו בעבר (לדוגמה חשבונית מס' 1523 עבור חודש 4/25 וחשבונית מס' 1539 עבור חודש 05/25) לבין חשבוניות 1570 ו-1571 (עבור חודשים 6/25, 7/25) מושא ערעור זה. מדובר בהמשך ישיר של אותן עבודות, באותו פרויקט, לאותו לקוח, באותה מתכונת עבודות ובאותה מתכונת של חשבוניות. מעבר לכך, גם אם נפל פגם טכני בחשבונית מהטעם שאינה מפורטת דיה לדידו של המשיב, עדיין אין זה אומר שמדובר בחשבונית שהוצאה שלא כדין וכי לא בוצעו עבודות בגין אותה חשבונית שבשל כך אין ליתן מספר הקצאה לחשבוניות.

     

39. זאת ועוד, המשיב לא אישר תחילה חמש חשבוניות נוספות שהוציאה המערערת לשלושה יזמים נוספים. בהמשך לאחר שמיעת הראיות, חזר בו המשיב מהחלטתו הראשונית והודיע, כי יקצה מספרי חשבוניות לאותן חמש חשבוניות. גם אם המשיב חזר בו מהחלטתו לגבי אותם יזמים, עדותם נשמעה לפני ומצאתי שיש בעדותם לתמוך במסקנתי שבוצעו העבודות מושא החשבוניות והחשבוניות משקפות עסקה אמיתית. מדובר בארבעה יזמים שונים שאין ביניהם כל היכרות שהעידו על ההתקשרות ביניהם לבין המערערת ועל כך שהמערערת ביצעה עבודות עבורם לרבות בגין אותן חשבוניות שבתחילה לא הוקצו להן מספרי חשבוניות. מלבד הנספח להסכם הייחודי רק לחברת אדלר שלגביו ניתן הסבר, ההתנהלות לגבי יתר היזמים הייתה דומה, כך גם מערכת היחסים בין המערערת לעובדיה ולקבלני המשנה מטעמה. על כן מצאתי, כי יש בעדותם לפני לתמוך במסקנתי, כי יש לקבל את הערעור גם באשר לחברת אדלר.

     

40. באשר לטענת המשיב, כי צורפו מסמכים חדשים לראשונה בשלב הערעור, שהיו צריכים להיות מוצגים בשלבי השימוע וההשגה, אזי יש לזכור שעסקינן בהליכים המתנהלים בסד זמנים קצר ביותר וזאת כדי לפגוע מעט ככל שניתן במהלך העסקים הרגיל של גופים עסקיים שהוצאה וקבלת חשבוניות מהווים חלק אינטגרלי מהתנהלותם העסקית. גם אם מסמכים מסוימים הומצאו בשלב מאוחר יותר, למרות שהומצא חומר רב לידי המשיב בהליכי ההשגה, ברי, כי היה על המשיב לבחון אותם לגופם על מנת להגיע לתוצאה צודקת של גביית מס אמת. מעבר לכך, המסמכים החדשים לכאורה שהגישה המערערת בדיון לפני, היו לגבי חשבוניות אחרות בין המערערת לחברת אדלר שלגביהן מצא המשיב להקצות מספר. מסמכים שבוודאי בידיעת המשיב.

     

41. לסיכום, התרשמתי שהחשבוניות משקפות עסקה אמיתית בין הצדדים הנכונים, העבודות בוצעו ואושרו על ידי כל הגורמים הרלוונטיים והתמורה בגין החשבוניות שולמה לרבות רכיב המע"מ. משכך, היה מקום להקצות לחשבוניות אלו (1570 ו- 1571) מספרי הקצאה.

     

42. בנסיבות אלו הערעור מתקבל. בקביעת גובה ההוצאות לקחתי בחשבון שהמשיב חזר בו מעמדתו לגבי חלק מהחשבוניות, אולם עשה כן לאחר שמיעת הראיות בתיק. אי לכך, מחייבת את המשיב בהוצאות המערערת בסך 20,000 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

     

    אני מתירה לפרסום את פסק הדין

     

    ניתן היום, ז' שבט תשפ"ו, 25 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.