1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כבוד השופט קרזבום) מיום 23/11/17 בתיק גמ"ר 1432-09-16 (להלן: "ההחלטה"), לפיה דחה בית משפט קמא את בקשת העורר לבטל צו הבאה שהוצא נגדו במסגרת התיק הנ"ל.
2.אקדים ואומר, כי העורר נמצא כעת בכלא בתאילנד, שם הוא כלוא מאז יום 19/11/17. אין בפניי מסמך רשמי כלשהו לגבי נסיבות כליאתו של העורר, אולם מדברי בא כוחו, עו"ד עמוס מרדכי, בדיון שהתקיים בפניי וכן מדברי ב"כ המשיבה, עלה שהנאשם נעצר בגין צו ההבאה.
לטענת עו"ד עמוס, ללא ביטול צו ההבאה העורר אין הוא יכול לפעול לשם שחרורו מהמאסר ואילו הליכים גירוש יארכו זמן רב ויתחילו רק בעוד חודש ימים. לא שמעתי אחרת מב"כ המשיבה, אשר לא ידע למסור פרטים בעניין זה.
3.אתאר, כעת, את השתלשלות העניינים שהביאה להוצאה צו ההבאה.
בשנת 2013 הוגש נגד העורר כתב אישום לבית משפט השלום לתעבורה בחיפה (בתיק ת.ד. 10205-08-13) אשר ייחס לו רשלנות בנהיגה, אשר גרמה לתאונת דרכים, במסגרתה פגע העורר בהולכת רגל (להלן: "הנפגעת" או "המנוחה") שעברה במעבר חציה וגרם לה פגיעת ראש קשה (להלן: "התיק הראשון"). כתוצאה מכך נזקקה הנפגעת לניתוח, בעקבותיו פיתחה אי ספיקת כליות. היא אושפזה למשך כ- 10 חודשים, עד שנפטרה ביום 18/10/2013.
עקב פטירת המנוחה, הותלה כתב האישום הראשון. רק שלוש שנים לאחר מכן, ביום 6/6/2016, הוגשה בקשה לתיקון כתב האישום. לבקשה צורף כתב אישום מתוקן, המייחס לעורר גרם מוות ברשלנות. זאת - לאחר שהתקבלה חוות דעת מהמכון לרפואה משפטית, הקושרת בין תאונת הדרכים לפטירת המנוחה. בהחלטה מיום 1/9/2016 הורה בית משפט קמא על סגירת התיק בו הוגש כתב האישום הראשון ועל פתיחת תיק חדש בגין כתב האישום השני. בעקבות כך נפתח, ביום 6/9/2016, תיק גמ"ר מס' 1432-09-16 (להלן: "התיק השני"). בין לבין עברו העורר ומשפחתו להתגורר בתאילנד.
4.מתיק בית משפט קמא עולה, כי לאחר שהוגש כתב האישום המתוקן ולאחר שהתברר למשיבה שהעורר נכנס לישראל ויוצא ממנה, מדי פעם, ביקשה המאשימה, בדיון שהתקיים ביום 24/11/16, במעמד המשיבה (ועו"ד מטעם משפחת המנוחה) בלבד, לדחות את הדיון למשך כחודשיים וחצי, על מנת לאפשר לה לבצע זימון לעורר. בית משפט קמא נעתר לבקשה ודחה את הדיון ליום 1/2/17, תוך שקבע, בין היתר, כדלקמן: "המזכירות תזמן הנאשם לדיון. המאשימה מתבקשת אף היא לפעול לזימון הנאשם באמצעות משטרת ישראל [...] התייצבות הנאשם חובה אחרת יישפט בהיעדרו ויוצא נגדו צו הבאה".
בדיון שהתקיים ביום 1/2/17, הודיעה המאשימה כי בשיחה קצרה עם הוריו אמרו ההורים שהם אינם יודעים היכן העורר והם אינם בקשר אתו, אך העבירו למאשימה את מספרו של עו"ד עמוס, אשר אמר לב"כ המאשימה שאמו של העורר ביקשה ממנו לקבל על עצמו את ייצוגו של העורר. כן אמר עו"ד עמוס לב"כ המאשימה, כי העורר נמצא בתאילנד, לשם הוא עזב עם משפחתו בפברואר 2016, כי אשת העורר נמצאת בשמירת הריון וכי העורר אדם נורמטיבי ובכוונתו לחזור לארץ.
ב"כ המאשימה ביקש דחייה קצרה נוספת של חודש ימים, על מנת לנסות ולהמציא למערער זימון, אולי באמצעות הוריו ו/או עורך דינו, ככל שעו"ד עמוס יקבל עליו את הייצוג. זימון כזה לא טרחה המשיבה להמציא. חרף הדברים הנ"ל, ביקש ב"כ המאשימה, בסוף הדיון של אותו יום, כי יוצא צו הבאה במקרה שהנאשם ינחת בארץ.
בעקבות כך קבע בית משפט קמא דיון ליום 2/3/17 והוציא נגד העורר צו הבאה, בזו הלשון: אני מוציא בזאת צו הבאה כנגד הנאשם אשר יובא בפניי ובהיעדרי, בפני שופט-תעבורה תורן". ביום 2/3/17 הודיע ב"כ המאשימה לבית המשפט כי צו ההבאה לא בוצע ובית משפט קמא קבע דיון נוסף ליום 27/4/17 וחידש את צו ההבאה, תוך שהוא מורה, כי: "המאשימה מתבקשת לוודא עם משטרת ישראל ומשטרת הגבולות קבלת הצו".
5.בדיון שהתקיים בבית משפט קמא, ביום 27/4/17 הודיע ב"כ המאשימה לבית המשפט, כי העורר בחו"ל וביקש להוציא צו הבאה ולהתלות את ההליכים בתיק. בית משפט קמא נעתר לבקשה, התלה את ההליכים והוציא צו הבאה בזו הלשון: "אני מוציא בזאת צו הבאה כנגד הנאשם וזאת לצורך איתורו וחידוש ההליכים לכשיאותר". צו הבאה זה ביקש העורר לבטל.
6.ביום 21/11/17 הגיש עו"ד עמוס ייפוי כוח לתיק בית המשפט וכן בקשה לצלם את התיק. ביום 22.11/17 הגיש עו"ד עמוס בקשה לבית משפט קמא, בה טען כי יש לבטל את צו ההבאה, מאחר שהוא ניתן שלא כדין.
בסיומו של הדיון בבקשה, לאחר שבית משפט קמא שמע את טיעוני הצדדים וכן את דברי אמו של העורר ולאחר שהוא התרשם כי העורר לא עשה מאמץ של ממש להתייצב בארץ ולעמוד לדין, על אף שבא כוחו ומשפחתו ידעו על חידוש ההליך, דחה בית משפט קמא את הבקשה לביטול צו ההבאה.
האם העורר נעצר בתאילנד, בגין צו ההבאה
7.עו"ד עמוס טוען שאין כל ספק בכך שהעורר נעצר בגין צו ההבאה. זאת הוא יודע, מאחר שהעורר התקשר אליו, טלפונית, בעת ששוטרים הגיעו לביתו בתאילנד כדי לעצרו ואמר לו שעוצרים אותו בגלל צו ההבאה שהוצא בישראל. בנוסף, אשת העורר הגיעה למחרת מעצרו לשגרירות וקצין המשטרה הראה לה את הצו הישראלי. לדברי עו"ד עמוס, אשר לא נסתרו, הוא הראה לב"כ המשיבה את הצו וכן את מספר הבקשה.