ע"ח 51286-04-15 מ"י נ' מרצ'נקו

הערר שלפני הוגש לפי סעיף 74(ה) של חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, ועניינו- אופן מימוש זכות העיון של ההגנה בחומר חקירה, שבידי התביעה, שהוא מידע מהמרשם הפלילי הנוגע לעד תביעה.

הסוגיה שבמחלוקת אינה רלוונטית עוד לניהול התיק הספציפי שבגדרו התלבנה, בפני בימ"ש השלום, אולם, העוררת ביקשה להכריע בערר בשל השלכות הרוחב - קיומה של אותה מחלוקת בתיקים נוספים המתנהלים בפני אותו מותב, אשר גילה דעתו, שההחלטה נשוא הערר ומנימוקים דומים, תשוב ותינתן כל אימת שהעניין יעלה בפניו בעתיד.

מדובר בהחלטה שניתנה על ידי בימ"ש השלום בבאר שבע (כב' השופטת ש. חביב), ביום 30.3.15, במסגרת תיק בע"ח 19322-12-14, מ"י נ' יורי מרצ'נקו (המשיב כאן).

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בעבירות של איומים ופציעה כשהעבריין מזויין, ונטען, שהוא איים על המתלונן העובד במקום עבודה המשותף לשניהם, באומרו כי יבוא להורגו, ואף פצע אותו עם חפץ חד, בכך שחתך אותו בלחי ימין מאזור האוזן ועד הסנטר. הנאשם כפר במיוחס לו, וטען כי המתלונן הפלילו לשווא. מאחר שההגנה חפצה לקעקע מהימנות המתלונן, היא ביקשה לעיין ברישום הפלילי שלו, בהיותו עד התביעה המרכזי.

אומנם, וכפי שנחשף בדיעבד, ופורט בהחלטה נשוא הערר, אין למתלונן כל רישום פלילי במרשם, משום סוג. ברם, בהתאם להנחיות פרקליטות המדינה ולפי פרשנות העוררת את הפסיקה הרלוונטית, ביקשה העוררת לדחות את בקשת העיון, מבלי לחשוף בפני ההגנה את עצם קיומו של רישום פלילי אשר כזה, או היעדרו, תוך הסתפקות בציון עובדה "ניטרלית" שלפיה אין מידע במרשם שהוא רלוונטי למשפט.

ההנחיה שלפיה ניסחה העוררת את תגובתה, קובעת כי "בין אם העד שגיליונו מתבקש חסר כל עבר פלילי, ובין אם החליט הפרקליט שהרשום בגיליון אינו רלוונטי למשפט - בין כך ובין כך ראוי שיגיב לבקשה בהתאם לאפשרות השניה - קרי, שהגיליון אינו רלוונטי למשפט. כך תימנע הפגיעה בפרטיותם של עדים בשלב חשיפת עצם קיומו של עבר פלילי".

ליבת ההחלטה, שניתנה לאחר דיון בבקשה, ומשעיין ביהמ"ש במרשם הפלילי של העד, היא בכך, שאין להסתפק בניסוח ה"נייטרלי" של תגובת המדינה על בקשות מסוג זה, וכי חובה על התביעה ליידע את ההגנה מקום שבו העד נעדר כל רישום במרשם הפלילי, ובכך יחסכו דיוני סרק מרובים הניזומים על ידי ההגנה, שאינה מסתפקת בתגובה הסטנדרטית, וחפצה להעמיד לבחינה ולביקורת של בית המשפט את המרשם, על מנת להיווכח האומנם אין הוא מכיל מידע העשוי להיות רלוונטי למשפט ולניהול הגנת הנאשם. לשון אחר - מקום שבו אין שום רישום בעניינו של עד תביעה, ממילא, ההגנה לא תגיש כל בקשה נוספת ולא תדרוש קיום דיון. בקשות ההמשך יתמקדו רק באותם מקרים שבהם עולה מהתגובה שאכן קיים רישום, אלא, שהתביעה סבורה, לשיטתה, שאין בכך רלוונטיות למשפט, וההגנה מבקשת לחלוק על כך.

בימ"ש השלום הוסיף ונימק החלטתו בכך, שהטענה כי תגרם פגיעה בפרטיות עדי התביעה אינה יכולה לעמוד אל מול החיסכון בהליכים ומניעת השחתת משאבים בדיוני סרק. זאת - שעה שמלכתחילה, מאחורי הרישום הפלילי עומד רציונל של תיוג חברתי, שלפיו בעל רישום כזה מתויג כעבריין, וזכותו לפרטיות מצומצמת ביותר, וכן, כאשר, בניהול הליך פלילי, ממילא, נפגעת פרטיותם של הנוגעים בדבר בהקשרים שונים ומגוונים - ציון פרטים וכתובות בכתב האישום, חקירת ערבים פוטנציאליים בביהמ"ש בהליכי מעצר ובקשות לשחרור לחלופה, פרסום דיונים בהליכי אלמ"ב, ועוד. נפסק, שמדובר בפגיעה מידתית בפרטיות, שהיא חיונית לניהול ההליך הפלילי, וכי ציון העובדה שאין לעד זה או אחר רישום פלילי תייתר התדיינות רבה, הגוזלת זמן שיפוטי ומכבידה על הקופה הציבורית. צוין, שהמותב שומע בקשות מסוג זה, על בסיס יומי, ומודע להכבדה הנוצרת מריבוי בקשות המוגשות לנוכח מתן תגובות מטעם המדינה בנוסח ה"נייטרלי", הנגזר מיישום הנחיית הפרקליטות שלעיל.

בשולי ההחלטה, ולפי שנאמר שביהמ"ש כבר התרה מספר פעמים ביחידת התביעות ובפמ"ד, על הצורך להגיב אחרת על בקשות גלוי, כגון זו שנדונה כעת, חויבה העוררת בהוצאות של 1,000 ₪, שאותן יש לשלם להנהלת בתי המשפט.