ע"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
40534-04-15
28/05/2015
|
בפני השופטת:
דניאלה שריזלי
|
| - נגד - |
העורר:
אשר דרעי
עו"ד שרון קופפר
|
המשיבה:
מדינת ישראל - מדור תביעות ת"א
עו"ד לילי קצב
|
| החלטה |
נגד העורר הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום (ת"פ 52209-02-14) אשר מייחס לו עבירות של הטרדה באמצעות הטלפון, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וכן, עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. העבירות נעברו, על פי הנטען בכתב האישום, עת שיגר העורר לגרושתו, היא המתלוננת בתיק, בין החודשים פברואר ונובמבר 2013, עשרות מסרונים (SMS) באמצעות הטלפון הסלולארי, שאופיים מטריד ומאיים (להלן: המסרונים). בכתב האישום מפורטים המסרונים ששלח, לכאורה, העורר אל המתלוננת, ככתבם וכלשונם.
העורר פנה לבית המשפט בבקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: סעיף 74; החסד"פ). במסגרת זו ביקש העורר לקבל לעיונו את גיליון הרישום הפלילי של המתלוננת, לרבות, תיקי מב"ד ותיקים סגורים; נגררת התלונות הן של המתלוננת והן של העורר, בכלל זה, התייחסות לעילת הגניזה. כמו כן, ביקש העורר לעיין במסמכים אשר נאספו לתיק החקירה וסומנו באותיות "ז", "ח", שהם דיווחים לצה"ל בגין אירוע אלימות בין בני זוג, ו-"ט", שעניינו דיווח לגורם מטפל בקהילה.
בעקבות הדיון שהתקיים בתאריך 25.3.15 קיבל בית המשפט קמא (כב' השופטת ת' שחם קינן) את הבקשה באופן חלקי, והתיר את העיון בפלט התלונות שהגישה המתלוננת נגד העורר, לרבות, חומר החקירה מתוך תיק פ"א 561852/13, אך למעט התכתבויות פנימיות, ולמעט מסמך "ד", שלגביו קבע בית המשפט, כי טרם ההחלטה
בעניינו על המשיבה לברר ולהודיע לבית המשפט את עמדת רשויות הרווחה ביחס לחשיפתו. השופטת התירה לעורר את העיון במסמכים מתוך תיק החקירה, המהווים תקצירי תיקים, וסומנו על ידה "ד", "ה", "ו".
מאידך גיסא, דחתה השופטת קמא את הבקשה לעיין במסמכים שסומנו בתיק החקירה "ח" ו-"ט" בקובעה כי אינם מהווים חומר חקירה. הוא הדין בגיליון הרישום הפלילי של המתלוננת, שלעמדתה, לאחר עיון, איננו רלוונטי להגנת הנאשם במשפטו העוסק בהטרדה באמצעות הטלפון ובאיומים.
על קביעות אלה הוגש ערר. בנימוקי הערר טענה ב"כ העורר כי שגה בית המשפט קמא בכך שהתיר את העיון רק בחמישה תיקי תלונות שהגישה המתלוננת, ולא נתן דעתו לכך שהרשימה אשר המציאה המשיבה כללה עשרה תיקים; בנוסף, התעלם בית המשפט קמא מהבקשה לברר את עילת הסגירה או הגניזה של התלונות. עוד נטען בערר, כי שגה בית המשפט בסוברו שהתלונות אשר הוגשו במהלך התקופה החורגת ממסגרת כתב האישום אינן רלוונטיות, שכן, היה עליו לתת משקל לעובדה שמדובר בסכסוך מתמשך בין בני הזוג, שהוא הרקע לתלונות שהוגשו, והיה מקום, לפחות, שיעיין בית המשפט קמא בתיקים גופם טרם שהכריע בבקשה.
בכל הנוגע לתקצירי תיקים - המסמכים "ד", "ה", "ו" - שהועברו לעיון ההגנה, סברה ב"כ העורר כי לא די בהם, וכי בית המשפט אמור היה לעיין בתיקים עצמם המלמדים שמדובר בסכסוך מתמשך בין בני זוג, סכסוך שעצם קיומו רלוונטי להגנת הנאשם, ובוודאי כך, נוכח מועד הגשת התלונות, אשר תואם למועד בו נעברו העבירות שבכתב האישום.
צוין בנוסף, כי עד למועד הדיון בערר טרם ניתנה החלטת בית המשפט קמא ביחס למסמך "ד" מתוך תיק החקירה שהעיון בו הותר להגנה (פל"א 561852/13).
בדיון שהתקיים בפניי הצטמצם מתחם הערר והצטמצם היקף המסמכים המבוקשים, גם הצטמצמה המחלוקת באופן משמעותי. בכל הנוגע לתלונות החסרות מתוך רשימת עשר התלונות שהגישה המתלוננת נגד העורר, הודיעה נציגת התביעה על אתר כי תברר את מקור החסר ותטפל במידת האפשר בהעברת החומר החסר לעיון ההגנה. וכי בכך, מתייתר הדיון בערר ככל שהוא נוגע לתלונות שהגישה המתלוננת וטרם הועברו לעיון ההגנה.
מוסכם היה עם ב"כ המשיבה כי ההכרעה ביחס למסמך "ד" נתונה עדיין בידי בית המשפט קמא, שטרם הודעה ביחס לעמדת גורמי הרווחה.