ע"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
22787-10-14
11/11/2014
|
בפני השופטת:
דניאלה שריזלי
|
| - נגד - |
העורר:
אביעד אליהו
עו"ד ירון גיגי
|
המשיבה:
מדינת ישראל – מפלג תביעות
עו"ד נעמה ניר
|
| החלטה |
הוגש ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ) בעניין "חומר חקירה".
נגד שני נאשמים, אביעד אליהו ודקל כהן, תלוי ועומד בבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום - ת"פ 1382-09-13, שבו מייחסת להם המאשימה קשירתו של קשר לבצע פשע (יחד עם אחרים שזהותם עלומה), דהיינו: להתפרץ לדירות ולגנוב מתוכן רכוש, תוך תכנון מראש ושימוש בשיטות פעולה מתוחכמות. המאשימה טוענת בכתב האישום, כי הנאשמים והאחרים הוציאו את תכנית הקשר מן הכוח אל הפועל, וזאת, בעשרות אירועים שבהם התפרצו השניים לדירותיהם של קרבנותיהם וגנבו מתוכן רכוש רב. במספר מקרים מדובר בניסיונות התפרצות שכשלו, ובאותם מקרים מייחסת להם המאשימה עבירות של "ניסיון".
תכנית הקשר המיוחסת לנאשמים ושיטת הפעולה שבה נקטו, לכאורה, מתוארות בפרטי פרטים באישום הראשון, המתייחס לאירוע מתאריך 19.8.13, שמיד לאחר ביצועו נתפסו הנאשמים בכף. בעובדות האישום הראשון נאמר, כי הנאשמים איתרו "קרבן" בשם אברהם מלמן המתגורר ברחוב הזוהר 9 בתל-אביב; פלוני שהתחזה כ"שליח" הביא לדירתו של מלמן בכזב משלוח - סלסלת שי שהכילה דברי מתיקה בצירוף פתק כוזב, ובעודו בדירת הקרבן, הצליח "השליח" המדומה לשכפל ו/או להעתיק את מפתח הדירה. כך ארע, שבתאריך 19.8.13 סמוך לאחר השעה 11.00, בעת שנעדר מלמן מדירתו, התפרצו הנאשמים לדירה באמצעות מפתח משוכפל ומועתק וגנבו ממנה תכשיטים רבים יקרי ערך. הנאשמים נלכדו בצאתם מבנין המגורים בידי כוח שיטור, והרכוש הגנוב נתפס ברשותם. ניסיונם להימלט מהשוטרים כשל.
כתב האישום כולל בסך הכל (לרבות האישום הראשון) 26 אישומים, שבהם מתארת התביעה אירועים דומים שהתרחשו במועדים שונים בתקופה של ארבעה חודשים (בין 8.4.13 ו-19.8.13), ואשר בהם נקטו הנאשמים, לכאורה, בשיטת הפעולה המתוארת, שהיא נגזרת של תכנית הקשר המפורטת לעיל.
בדיונים שהתקיימו בבית משפט השלום בת"א מוסכם היה כי ראיות ישירות קיימות לכאורה ביחס לאחדים מהאישומים, וכי ביחס לכל שאר האישומים מבססת המאשימה את התשתית הראייתית על עדותו של מדובב, ועל שיטת הפעולה והביצוע שתיארתי לעיל.
הבקשה לעיון בחומר חקירה והערר
ההליך הפלילי התקדם והוא עומד בפני סיום. ואולם, כבר לפני חודשים אחדים, במהלך פרשת התביעה פנו הסנגורים בבקשה לקבל "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחסד"פ. החומר המבוקש התייחס לכל דוחות סיכום המשמרת של יחידת הבילוש במשטרת ראשל"צ, וקלסר עבודה של היחידה. את בקשתם סמכו הסנגורים על העובדה שמעדויות השוטרים עלה, כי הנאשמים או מי מהם היה יעד מודיעיני. ואכן, בבדיקת מסמכי יחידת הבילוש נמצא בשלב מאוחר מסמך "מזכה" שמועדו 15.8.14, לפיו, עוכב אביעד אליהו לבדיקה משטרתית ע"י בלשי היחידה, ובכך, נשללה או הופרכה מעורבותו בהתפרצות לדירה שיוחסה לשני הנאשמים בתאריך 15.8.13. בנסיבות אלה - חזרה בה המאשימה מהאישום שייחס לנאשמים התפרצות לדירה באותו תאריך.
הסנגורים ביקשו, אפוא, לקבל לעיון את דו"חות סיכום המשמרת היומיים שערכו בלשי היחידה, מתוך ציפייה או תקווה, ככל הנראה, כי בדו"חות אלה ימצאו את שמות הנאשמים כאובייקטים לעיקוב או כמי שעוכבו לחקירה בתאריכים שבהם נטען כי התפרצו לדירות, או, שנצפו על-ידי הבלשים במקומות אחרים, ובכך יימצאו להם מסמכים "מזכים". הבקשה צומצמה ל-16 מועדים ספציפיים.
המאשימה התנגדה למסירת הדו"חות המבוקשים בטענה שהם אינם "חומר חקירה". לטענתה, הדו"חות המבוקשים מהווים תיעוד פנימי של פעילות משטרתית שוטפת, רובה פעילות מודיעינית ביחס ליעדים משטרתיים, וגילויה יפגע פגיעה בלתי הפיכה באינטרסים ציבוריים חיוניים ביותר.
ואולם, כדי להניח דעתם של באי כוח הנאשמים, ניאותה נציגת המאשימה להציג בפני בית המשפט את כל הדו"חות היומיים שערכו בלשי היחידה במועדים הספציפיים.