ע"ח 13477-01-15 פלוני נ' מדינת ישראל

1.לפני ערר על החלטת בית משפט לתעבורה בפ"ת (כב' הש' לאה שלזינגר שמאי) במסגרתה קבע בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום שהוגש נגדו.

כמו כן הורה בית משפט קמא על פסילת רישיון הנהיגה של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו וקצב את משך הפסילה לתשעה חודשים שמניינם מתום הפסילה המינהלית.

2.כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו ביצוע עבירות של נהיגה בשכרות, מכוח סירובו ליתן בדיקת שתן לאיתור סמים וכן רישיון רכב שפקע.

מכתב האישום עלה כי ביום 14.9.14 בשעה 18:15 לערך, נהג העורר באופנוע (להלן: "האופנוע") בראשון לציון, כשהוא שיכור. בבדיקת המאפיינים עלה כי העורר התנדנד במבחן העמידה, חרג מן הקו, טעה בספירת צעדים, נפל, הסתייע בהרמת ידיו ולא הצמיד עקב לאגודל במבחן הליכה על קו. כמו כן סירב העורר למסור דגימת שתן לאיתור סמים בגופו, לפי דרישת שוטר.

3.ב"כ העורר טען כי נתגלה כרסום מהותי בתשתית הראייתית הלכאורית. לדבריו, מאחר והעורר נתבקש לעצור את האופנוע בו נהג, בלא קיומו של חשד שהצדיק זאת, כלל הפעולות שבוצעו לאחר מכן, לקו גם הן בהיעדר חוקיות. לרבות הדרישה לביצוע בדיקת השתן, אשר בגין הסירוב לבצעה, הואשם העורר בנהיגה בשכרות (להלן: "הבדיקה").

הוסיף וטען ב"כ העורר כי גם בהינתן קיומן של ראיות לכאורה, טעה בית משפט קמא משהורה על פסילת רישיונו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, למשך 9 חודשים. וביתר שאת, לאור היעדר עבר תעבורתי מכביד ולאור נסיבותיו האישיות ומצבו הרפואי הבלתי שפיר וכן הפגיעה הנגרמת למקור פרנסתו, כתוצאה מהפסילה.

ב"כ העורר עתר לבית המשפט לקבל את הערר.

4.ב"כ המשיבה מנגד, טען כי החלטת בית משפט קמא מושתת על אדנים מוצקים ועתר לבית המשפט לדחות את הערר על כלל חלקיו.

בהקשר לראיות לכאורה הפנה ב"כ המשיבה לחומר החקירה ולחשד שהתעורר בליבם של השוטרים וטען כי לא חל כרסום בעוצמתן.