ע"ח 11347-12-14 חברת ג'מיל עטאללה בע"מ נ' מדינת ישראל

1.בפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום בנצרת (כב' השופטת לילי יונג – גופר) מיום 4/12/2014, במסגרתה הורתה על מחיקת בקשת העוררת להחזרת תפוס, שעה שהסמכות המקומית לדון בבקשה נתונה לבימ"ש השלום בירושלים.

2.לאחר בחינה אני רואה לדחות את הערר ללא צורך בקבלת תגובה.

3.בענייננו, נוכחתי כי אינני נדרש להכריע האם נכון לקרוא בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) נוסח חדש התשכ"ט – 1969, על דרך ההיקש ובשם האחידות (לרבות בזיקה להוראות החסד"פ וחוק המעצרים), מגבלות לענין הסמכות המקומית, זאת על אף שאלו אינם מפורטים במפורש בפקודה, או שמא לא כך - בבחינת הסדר שלילי.

4.בענייננו וכפי שאף ציין בימ"ש קמא בהחלטתו, החל בפועל דיון בהחזרת התפוס בפני בית משפט השלום בירושלים במסגרת תיק מ"י 33621-11-14 (ראה פרוטוקול הדיון מיום 17/11/2014) במהלכו אף עתר ב"כ העוררת להחזרת התפוס.

בנסיבות כאמור מן הדין כי הבקשה להחזרת התפוס, אותה ראתה העוררת להגיש משעה שפניותיה למשיבה בדגש ליחידה החוקרת עלו בתוהו כטענתה, תמשיך ותתברר בפני בימ"ש השלום בירושלים.

5.ההצדקה לאחידות, בין סוגיית הסמכות העניינית לסמכות המקומית, הזיקה הגיאוגרפית למקום ביצוע העבירות הנטענות ו/או למקום מושבה של היחידה החוקרת ואף המחלוקת העובדתית אשר כנראה רלבנטית לשאלת החזרת התפוס, בשאלה האם יש זיקה בין הסחורה שנטען כי היא נקיה לזו הפסולה, מצדיקים ביתר שאת בענייננו ובפרט משעה שכבר החל כאמור דיון בענין בבימ"ש השלום בירושלים, לקבוע כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום בירושלים.

6.בשולי ההחלטה אני רואה להוסיף ואל מול טענותיה של העוררת לסד זמנים דוחק העלול לגרום לה נזק כבד, כי לעוררת, אין להלין אלא על עצמה, על שבחרה להתעכב בהגשת בקשתה להחזר תפוס, יותר משבועיים ימים, מאז שהסוגיה עלתה לדיון מול המשיבה ועד שראתה להגיש בקשתה.

7.אוסיף כי גם לא מצאתי כי נימוק ענייני ומעשי בנסיבות תיק זה, לנסיון העוררת לכפות על המשיבה את בירור הבקשה להחזרת התפוס דווקא בצפון.