ע"א 9356-09-14 שאול נ' ברדה

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של כב' הרשמת הבכירה, גילה ספרא-ברנע, אשר דחתה את התנגדות המשיב לביצוע שטר על סך של 39,000 ₪, וזאת לאחר שהמשיב לא הפקיד סך מזומן או ערבות בנקאית על סך של 20,000 ₪, סכום שבו הותנתה בקשת הרשות להגן על פי החלטת כב' הרשמת מיום 18.6.14.

בהתנגדותו טען המבקש כי לא מסר את השיק למשיב; כי בינו לבין המשיב לא נעשתה כל עסקה; וכי לא קיבל תמורה בגין השיק. נטען כי השיק חולל מן הטעם של "חתימה לא מתאימה", ומשום שהמבקש כלל לא חתם על השיק. עוד נטען בהתנגדות כי בדיעבד נודע למבקש כי ההמחאה נמסרה למשיב על ידי מר אבי אטיאס (להלן: "אטיאס"), וכי "הצ'ק הגיע לידי אבי מסיבות אחרות עקב עבודתי עמו".

ביום 18.6.14 התקיים דיון בהתנגדות במסגרתו נחקר המבקש על תוכן תצהירו. במהלך חקירתו אישר המבקש כי המשיב הלווה כספים לאבי אטיאס שהינו גיסו של המבקש; אישר כי השיק בוטל משום שמסר לבנק הודעת ביטול; וכן אישר קיומה של שיחה בינו לבין המשיב עובר למתן ההלוואה לאבי אטיאס, שבמהלכה שאל אותו המשיב, כמי שסומך על דבריו, אם ליתן הלוואה לאבי אטיאס, והמבקש אישר למשיב כי ניתן ליתן את ההלוואה לאטיאס.

כב' הרשמת הבכירה, ספרא-ברנע, התנתה, כאמור, את מתן הרשות להגן בהפקדת סך של 20,000 ₪, וזאת מן הנימוקים הבאים:

"שמעתי את חקירתו הנגדית של המבקש, ולא ניתן היה להתעלם מכמות הפרטים שהשמיט בתצהירו הסתמי, שהוגש ללשכת ההוצל"פ, כמו גם מהסתירה הבולטת שבין סיבת החזרת השיק האמיתית שהיתה ידועה למבקש, כפי שעלה מהשאלה הראשונה בחקירתו, לבין הסיבה שכתב בבקשתו ללשכת ההוצל"פ כי השיק הוחזר מהסיבה של חתימה לא מתאימה.

ככל העדר חתימה על שטר מפקיעה את החבות השטרית, אך אין בכך כדי לקבוע שכל אימת שצד יטען כי החתימה אינה שלו, יזכה מיד למצער למתן רשות להתגונן, והעובדות שהתבררו בתיק זה הינן עובדות שבגינן אין לתת רשות להתגונן אלא בתנאי הפקדה משמעותית.

תצהיר המבקש כללי וסתמי והוא טוען: "מעולם לא מסרתי את ההמחאה לזוכה, אני לא קיבלתי כל תמורה וזאת מאחר ואינני החתום על ההמחאה". בבקשה בכתב ידו של המבקש הוא שב וטוען כי מעולם לא עשה עסקה עם הזוכה וכי נודע לו לאחר שנמסר השיק שהוא נמסר אבי אטיאס והגיע לידיו מסיבות אחרות עקב עבודתי עימו. בטופס שנלווה לבקשה נכתב כאמור כי השיק חזר מסיבת חתימה לא מתאימה.

הטענה כי הבנק החזיר את השיק מסיבת חתימה לא מתאימה התבדתה מעיון בשיק עצמו (עיינתי במקור מאחר וחותמת ההחזרה בדיו בהיר מוסתרת בסכום השיק במילים), וגם המבקש השמיט בעצמו את הקרקע מתחת לטענה מאחר וטען במפורש כי הוא זה שביטל את השיק.

במאמר מוסגר מדובר בשיק בסכום משמעותי של 39,000 ₪, ועל הבנק חובה לבדוק את החתימה, ולו היתה החתימה לא מתאימה לדוגמת החתימה בבנק, היתה חובה על הבנק לציין עובדה זו בנוסף להוראת הביטול, דבר שלא נעשה.