ע"א 4566-10-15 צדוק נ' עיריית מודיעין עילית

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים, שניתן על ידי כב' השופט מרדכי כדורי, בת"א 19/11, מיום 12.8.15, לפיו חייב את המערער לשלם למשיבה סכום של 94,212 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

2.המשיבה הגישה כנגד המערער תביעה בבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים, לפיה נטען כי המערער חב למשיבה בגין חיובי ארנונה עבור נכס שנמצא ברח' יערות הדבש 4 במודיעין עלית סכום של 94,212 ₪ לשנים 2009-2011.

3.במסגרת טענותיו העלה המערער טענה מרכזית, לפיה הנכס מושכר לשוכרים שונים, ועל כן היה על המשיבה לרשום את המחזיקים בנכס ברישומיה, ולגבות את החיובים בתקופה הרלבנטית מהם.

4.עיון בטענות הצדדים בבית משפט קמא מעלה, כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שהמערער פיצל את הנכס שלא כדין. ביום 9.3.14 הצהיר בא כוח המערער בפרוטוקול הדיון, כי המערער אינו חולק על האמור בתצהירה של מהנדסת העיר שרית צולשטיין, שם נאמר, בין היתר, כי הנכס פוצל על ידי המערער שלא כדין, ועל כן הודיע ב"כ המערער כי הוא מוותר על חקירתה הנגדית.

5.המחלוקת בין הצדדים הייתה בעיקר סביב השאלה, האם כאשר בעל נכס מפצל נכס שלא כדין, קמה חובה על המשיבה להכיר בפיצול או שמא רשאית היא להתעלם מהפיצול שנעשה שלא כדין.

6.התיק נקבע לשמיעת ראיות, וביום 31.3.15 התייצבו הצדדים בבית המשפט והגיעו לידי הסכמה דיונית, כי למעשה שמה סוף לסכסוך באופן כפי שפורט בפרוטוקול הדיון וצוטט בפסק דינו של בית המשפט. בפסק הדין נאמר, כי הצדדים הגיעו ביום 31.3.15 להסכמה כדלקמן: "מותב זה נתן פסק דין במסגרת ת"א 21/11 עיריית מודיעין עלית נגד עידן. בפסק דין זה קבע בית המשפט כי על הרשות לגבות את הארנונה מן המחזיקים בפועל בנכס גם אם הנכס פוצל שלא כדין. התובעת הגישה ערעור על פסק הדין בין היתר בטענה כי הרשות רשאית שלא להכיר בפיצול נכס שנעשה שלא כדין ולהמשיך לראות את הבעלים כמי שמחזיק בו. הערעור נדון בבית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת הערעור במסגרת ע"א 1926-03-15. לאור האמור, הסכמנו כי אם בית המשפט שלערעור בפסק דין חלוט יבטל את קביעותו של מותב זה בעניין הנ"ל ויקבע כי הרשות אכן רשאית להימנע מלרשום מחזיקים בנכס שפוצל שלא כדין כמחזיקים, ולהמשיך ולראות בבעל הנכס כמחזיק, תתקבל התביעה נגד הנתבע במלואה. אם, בפסק דין חלוט לא תבוטל קביעה ספציפית זו, התביעה תידחה במלואה. אין בהסכמה זו כדי למנוע מצד מעוניין להגיש ערעור על פסק הדין על בסיס קביעתו של בית המשפט המחוזי".

7.להסכמה זו של הצדדים ניתן בפרוטוקול הדיון תוקף של החלטה.

8.עוד נאמר בפסק דינו של בית משפט קמא, כי הערעור כי בית המשפט שלערערו קיבל במסגרת פסק דין עידן את ערעורה של התובעת, וקבע כי הרשות רשאית להימנע מלרשום מחזיקים בנכס שפוצל שלא כדין כמחזיקים, ולהמשיך ולראות בבעל הנכס כמחזיק (ע"א 1926-03-15 עיריית מודיעין עלית נ' עידן, ניתן ביום 26.5.15). כפי העולה מפסק דין קמא, על פסק דין שניתן בערעור הוגשה בקשת רשות ערעור שנדחתה (רע"א 4397-15 עידן נ' עיריית מודיעין עלית, פורסם ביום 13.7.15)ץ

9.לפיכך, קבע בית משפט קמא כי פסק דינה של ערכאת הערעור הפך לחלוט, ובהתאם להסכמת הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה, זכאית המשיבה לכך שיינתן לטובתה פסק דין על מלוא סכום התביעה. בית המשפט גם התייחס לטענות שהעלה הנתבע בתגובתו, וקבע כי האמור בהן חותר תחת ההסכמה הדיונית ואינו מתיישב עמה, ועל כן סבר כי אין להתייחס לטענות אלו לגופן.