ע"א 3684/15

  ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק א 51752-08-10 שניתן ביום 26.04.2015 על ידי כבוד השופט א' קיסרי. 

השופט י' עמית:

           עניינו של פסק הדין שבפנינו בתחרות בין זכויות.

1. העובדות הנוגעות לעניין הן סבוכות ותוארו בהרחבה בפסק דינו של בית משפט קמא. כפי שיובהר להלן, איננו נדרשים לסקור את כל העסקאות וגלגולי הרכישות בחלקה 24 בגוש 10259 בקרית אתא (להלן: החלקה), באשר דין הערעור להתקבל בשל נקודה אחת, שדומה כי נעלמה מעיניו של בית משפט קמא.

2. לאחר שאנו מסלקים מעל דרכנו את "אבק הדרכים" הנוגע לכלל העסקאות בחלקה, התמונה המצטיירת היא כלהלן.

           המערער רכש בשתי עסקאות שונות שנחתמו ביום 12.7.1995 10/16 חלקים מהחלקה ממשפחת באבא. עסקאות אלה – בגינן נרשמה הערת אזהרה ביום 13.7.95 ושהסתיימו ברישום ביום 6.2.1997 – אינן מושא דיוננו ואיננו נדרשים להן.

           נותרו 6/16 חלקים בחלקה והם שצריכים לענייננו. חלקים אלה בחלקה היו בבעלותה של המנוחה אניסה (להלן: אניסה) שנפטרה בחודש אפריל 2000. אניסה היא אשתו של המנוח אליאס נאסר נחאס שנפטר בשנת 1969 (להלן: אליאס), והיא סבתם של המשיבים 9-8 (להלן: המשיבים). לא אלאה את הקורא בנפתולי הדרך בה הגיעו 6/16 חלקים מהחלקה לאניסה, ואומר כי אליאס, בעלהּ המנוח, העניק לה חלקים אלה בייפוי כוח משנת 1969 (המערער חלק על תוקפו של יפוי כוח זה, אך איננו נדרשים לכך). זכויותיה של אניסה לא נרשמו על פי ייפוי הכוח, ובשלב מסוים ניתן צו ירושה לפיו היא זכאית למחצית מירושת אליאס וילדיה זכאים למחצית השניה. בהתאם לכך נרשם בלשכת רישום המקרקעין ביום 6.11.95 צו הירושה, כך שאניסה נרשמה כבעלים של 3/16 מהחלקה וילדיה, היורשים האחרים של המנוח, נרשמו כבעלים של 3/16 מהחלקה. בהמשך, הגישה אניסה תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא הזכאית להירשם כבעלים של 6/16 מהחלקה מתוקף יפוי הכוח משנת 1969. בהיעדר התנגדות של מי מהיורשים, ניתן ביום 23.7.1996  פסק דין לזכותה של אניסה ובהתאם לכך תוקן הרישום בלשכת רישום המקרקעין. 

3. אין חולק כי אניסה התקשרה בעסקת מכר של 3/16 חלקים עם המערער (להלן: עסקת המכר). בבית משפט קמא נתגלעה מחלוקת לגבי תאריך עסקת המכר. לטענת המערער העסקה בוצעה בחודש ינואר 1995 ואילו לטענת המשיבים עסקת המכר בוצעה ב-10.1.1996.

           אניסה התקשרה גם בעסקת מתנה, במסגרתה העבירה לשני נכדיה, המשיבים,  מספר נכסי מקרקעין לרבות זכויותיה בחלקה, קרי 3/16 חלקים מהחלקה (להלן: עסקת המתנה). לגבי תוקפה ועצם קיומה של עסקת המתנה קיימת מחלוקת, באשר לטענת המערער עסקה זו לא היתה ולא נבראה. לחלופין, העלה המערער טענה לגבי המועד בו נערכה עסקת המתנה. לטענה זו אתייחס בהמשך.