ע"א 21494-11-13 יחדיו שילוח נ' אורדן הופמן סוכנויות בע"מ ואח'

1.עיקר העוּבדות השייכות לענייננוּ אינן, למעשה, שׁנוּיות במחלוקת בין בעלי-הדין. המערערת-התובעת עוסקת במתן שׁירותי עמילוּת מכס. במסגרת פּעילוּת זו, ניתנו שירותים לנתבעת-המשיבה 1, שהמשיב 2 הוא מנהלהּ. המערערת עסקה בשחרור מהמכס של שתי מְכוּלות שהגיעו מהמזרח הרחוק לפי הזמנה של המשיבה 1. בעקבות פּעילוּת של המכס, התברר, שמשלוח שנחזה להיות של מכוניות צעצוע, היווה למעשה כיסוי לניסיון הברחה של חפיסות סיגריות. המְכוּלות נתפסו והמשלוח הושמד, ביוזמת המכס. טענת המערערת היא, כי היא לא קיבלה תמורה מלאה בגין פּעילוּתה כעמיל מכס.

המחלוקות שבּין המערערת לבין המשיבים 1-2 הסתיימו בהסדר בין בעלי-דין אלה.

הערעור הנוכחי, מתייחס אך למחלוקות שבּין המערערת לבין המשיב 3 (להלן בפסקדין זה: "המשיב").

2.השופטת המלומדת בבית-משפט השלום דחתה מכּל וָכֹל את הגירסה העוּבדתית שהביא בפניה המשיב, ראו: עמ' 10-13 לפסק-הדין. מסקנת בית-משפט השלום הייתה, שאינו מקבל את הגירסאות העוּבדתיות שהובאו בפניו על-ידי המשיב. בסעיף 11 לפסק-הדין מציינת השופטת המלומדת את מסקנתהּ כי:

"אין ממש בגירסתו של מר בן-צבי [המשיב] וכי יש להעדיף את גירסת עדי התובעת בעניין פנייתו... למשרדי התובעת [המערערת] בעניין המשלוח נשוא התובענה."

חרף זאת, דחה בית-משפט השלום את התביעה כנגד המשיב, בנימוק, שלא הוּבאה בפניו ראָיה לפיה חָרג המשיב מההרשאה שניתנה לו. השופטת סברה, כי:

"משלא התקיימה כל חריגה מההרשאה, שאין מקום לחייב את מר בן-צבי [המשיב] בגין השירות שנתנה התובעת [המערערת] לאורדן [המשיבה 1]... לפיכך, למרות הממצאים בדבר גירסאות סותרות, שאין בהם אמת, שמסר מר בן-צבי בנוגע ליחסיו עם התובעת, לא מוטלת עליו חבות אישית." (סעיפים 14-15, עמ' 13 לפסקהדין).

3.אינני סבור, שהמערערת בטענותיה בבית-משפט השלום, טענה רק לחבוּת של המשיב כּשָׁלוּחַ של המשיבים 1 ו-2. סעיף 10 לכתב-התביעה המתוקן מציין:

"יתרה מכך, בפועל התברר לתובעת כי הנתבעים 1 ו/או 2 ו/או 3, ידעו היטב על הברחת הסיגריות באמצעות ובמסווה של מכוניות צעצוע, כאשר אף דאגו לכך כי המכולה תסודר באופן שבו יוסתרו חפיסות הסיגריות בחלק האחורי של המכולה, כאשר לפנים נמצאות מכוניות השלט."

בסעיף 14, שם, טענה המערערת, כי המשיב הציג בפניה מצג-שווא לפיו היה מדובר בייבוא "כשר וחוקי", וכי על-כן, התחייבה באופן אישי על-סמך מצג, שהוצג לה גם באמצעות המשיב. טענות אלה מלמדות, שכנגד המשיב נטענה גם עילה נזיקית בכתבהתביעה המתוקן, ולא רק עילה חוֹזית, הנסמכת על היותו שָׁלוּחַ של המשיבים 1 ו-2. אפילו סברה השופטת המלומדת, כי המשיב לא חָרג מההרשאה שניתנה לו עלידי המשיבים 1 ו-2, עדיין היה מקום לדון בעילות הנזיקיוֹת שנטענו נגדו, והנלמדות מהמסכת העוּבדתית שהובאה בפני בית-משפט השלום, כאשר, כזכור, השופטת המלומדת הדגישה במפורשׁ, שהמידע והגירסאות שהובאו בפניה על-ידי המשיב, נדחות מכּל וָכֹל.

4.במצב דברים זה, אני סבור, שיש לקבל את הערעור במובן זה, שהעניין יוחזר לביתמשפט השלום, כדי שהשופטת המלומדת תדון ותכריע בטענות הנזיקיוֹת של המערערת כלפי המשיב.