ע"א 19749-12-14 הימנותא בע"מ נ' הודא ואח'

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופטת אילת דגן) מיום 23/9/14 בת.א. 18638/4/10 בו נקבע כי המבקשת (המחזיקה ב - 11.6% משטח שיתרתו (88.4%) בבעלות המשיבים), תמכור זכויותיה במקרקעין באופן כפוי.

המבקשת הגישה בקשה לפירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין ותשלומי איזון. כן בקשה להורות על הריסת בניה לא חוקית ותשלום דמי שימוש.

מונה מומחה מטעם בית המשפט, וביום 5/8/12 ניתן פסק דין המורה על פירוק השיתוף בהתאם לחוות דעת המומחה באופן שהחלקה תחולק ל-3 חלקים בין בתי אב של המשיבים בלבד. כן נקבעו תשלומי איזון בהתאם.

המבקשת ערערה על פסק הדין.

בפסק דינה של ערכאת הערעור נקבע כי לא ניתן לאשר את החלוקה, שכן, בין היתר, אין להשלים עם בניה לא חוקית שבצעו חלק מהמשיבים, ועל המומחה שמונה הוטל להכין חוות דעת חדשה תוך התעלמות מהבניה הלא חוקית שבצעו חלק מהמשיבים.

לאחר שהתיק הוחזר לבית המשפט קמא, הורתה כבוד השופטת דגן למודד לתקן חוות דעתו בהתאם לפסק דינה של ערכאת הערעור.

המומחה נתן חוות דעת חדשה במסגרתה שב וחילק המקרקעין ל - 3 חלקות.

ביחס לחלקת המבקשת קבע המומחה כי מאחר שחלקה (בגודל 374 מ"ר) אינו עולה כדי גודל מגרש מינימאלי (750 מ"ר), יש לצרף את חלקה לבית אב ג', ולשלם לה תשלומי איזון.

בית המשפט קמא אימץ (בשנית) את חלוקת המומחה, וקבע כי למבקשת לא תצמח כל טובה אם תקבל חלקה בעין, שכן חלקה קטן משטח מגרש מינימלי לבניה.

1. המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור טובים שכן בעבר ניתן פסק דין על ידי ערכאת הערעור בו נקבע כי המקרקעין יחולקו ל-4 מגרשים ולא ל-3 מגרשים. עוד נטען כי גם המומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע כי ניתן לחלק המקרקעין ל-4 מגרשים.

בנוסף נטען כי גם אם סבר בית המשפט כי למאן דהוא לא נותר מקום במקרקעין היה עליו להורות על מכירת המקרקעין לצד ג', ולא על חלוקה ל - 3 חלקים.

באשר למאזן הנוחות נטען כי ככל שהצדדים האחרים ימשיכו או יחלו בבניה חדשה, ולאחר מכן יורה בית המשפט המחוזי על חלוקה אחרת, לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו.

2.המשיבים 15,16 (המשיבים היחידים שהגישו תגובה) טוענים כי יש לדחות את הבקשה מאחר שסיכויי הערעור נמוכים. באשר למאזן הנוחות נטען כי עיכוב הביצוע ימנע מהמשיבים לנצל את הקרקע.

3.הכרעה: