ע"א 18743-02-1404 נובמבר 2014

1.בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום באשדוד (כב' השופט אריאל ברגנר), בת.א. 1449/09, מיום 21.11.13, במסגרתו קיבל בית המשפט קמא את התביעה שהוגשה מטעם המשיבה 1 כנגד המערער, באופן חלקי ודחה את התביעה שכנגד שהגיש המערער כנגד המשיבה 3, וכן את הודעת צד ג', ששלח המערער כנגד המשיבה 2, תוך חיובו בהוצאות משפט.

עניינו של הערעור הינו תאונת דרכים מיום 7.12.08 (להלן: "התאונה"), בה היה מעורב רכב המשיבה 3 (להלן: "מרגלית"), המבוטח על ידי המשיבה 1 (להלן: "הראל"), ורכב המערער, שהיה מבוטח אצל המשיבה מס' 2 (להלן: "הפניקס").

2.התאונה העלתה מחלוקות בשאלת האחריות ובשאלת הנזק שנגרם לכל אחד מהרכבים, וכן בשאלת הכיסוי הביטוחי, ביריבות שבין המערער לבין הפניקס.

בשלב מקדמי הסכימו הצדדים בדבר שיעור הנזק שנגרם לכל אחד מהרכבים ונותרה להכרעת בית המשפט קמא שאלת האחריות לתאונה וכן שאלת הכיסוי הביטוחי, ביריבות שבין המערער לבין הפניקס.

3.בית המשפט קמא קבע, במישור העובדתי, כי המערער חב באחריות לאירוע התאונה, בהינתן כי רכבו של המערער, סטה מנתיב נסיעתו, הצידה אל עבר שולי הדרך, ופגע ברכבה של מרגלית, שעמד באותה עת בשולי הדרך, בצדו האחורי של כלי הרכב.

יחד עם זאת, ראה לנכון בית המשפט קמא, לייחס למרגלית אשם תורם, בשיעור של 40%, נוכח העובדה כי העמידה את כלי הרכב בשולי הדרך, בניגוד לדין.

בהינתן האמור, בהתייחס לתביעתה של הראל, אשר בטחה את רכבה של מרגלית ודרשה, מכוח זכות השיבוב, השבה מהמערער, של כספים אותם שילמה למרגלית בגין הנזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה מהתאונה, ייחס בית המשפט קמא למערער אשם לקרות התאונה בשיעור של 60% ולמרגלית אשם תורם בשיעור של 40%. גובה הנזק היה מוסכם ובהתאם הושתו חיובים.

בתביעה שכנגד, אותה הגיש המערער כנגד מרגלית והראל, בגין הנזקים אשר נגרמו לכלי רכבו, עקב התאונה, דחה בית המשפט קמא את תביעתו וחייבו בהוצאות, כשהוא מייחס למערער אחריות מלאה לתאונה ובהתאם לנזקיו שנגרמו לכלי רכבו.

הודעת צד ג', אותה שלח המערער כנגד חברת הביטוח שלו, הפניקס, אשר ביקשה להתנער מהכיסוי הביטוחי נוכח טענות מרמה, נדחתה אף היא.

4.בערעור שבפני טען התובע כי מקום שקבע בית המשפט קמא כי יש לייחס אשם תורם למרגלית לקרות התאונה, חלה קביעה זו גם על תביעתו שלו כנגדה.

מנגד, טענה הראל כי אין להתערב בקביעת בית המשפט קמא ויש להותירה על כנה.

בקביעה זו בדבר האחריות לאירוע התאונה, סבורה אני כי יש להתערב.

בנסיבות העניין אירוע התאונה אחד הואועל כן, מקום שקובע בית המשפט כי שני הצדדים תרמו ברשלנותם לאירוע התאונה, אשר בעקבותיה נגרמו נזקים לרכבה של מרגלית יפה קביעה זו ביחס לנזקים שנגרמו לכלי רכבו של המערער.

המדובר באירוע תאונתי אחד ואין זה משנה אם בעקבותיו נגרם נזק אחד, שניים או שלושה. בנזקים שנגרמו בעקבות התאונה נדרשים שני הצדדים לשאת בהתאם לשיעור האחריות שיוחסה לכל אחד מהם.

בהתאם, מקום שקבע בית המשפט קמא כי יש לייחס למרגלית אשם תורם בשיעור של 40% קביעה זו בעינה גם בתביעתה של מרגלית (הבאה מפי הראל) כנגד המערער וגם בתביעתו של המערער כנגד מרגלית.