ע"א 18227-06-14 סינואני נ' שמע ואח'

לפניי בקשה נוספת, שלישית במספר, לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא אשר חייב את המבקש לשלם למשיבים סך של 491,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות מן הטעמים שיפורטו להלן.

הלכה למעשה, עסקינן במיחזור טענות שהועלו על ידי המבקש בשתי הבקשות הקודמות שהגיש, אשר נדחו על ידי בהחלטות מיום 27.6.2014 ומיום 6.7.2014. ההחלטה מיום 27.6.2014 אף אושרה על ידי בית המשפט העליון ביום 5.11.2014.

המבקש מנסה להתלות בהחלטת בית המשפט העליון מיום 5.11.2014 כבסיס לנטען על ידו בבקשה הנוכחית, אלא שלא מצאתי כל ממש בפרשנות שהוא מייחס לאמור באותה החלטה, ואין לקרוא בה, ולו בדוחק, את מה שהמבקש מוצא בה כביכול.

למעלה מהצורך אציין שהמבקש אף מפרש שלא כהלכה את החלטתי מיום 27.6.2014, עת הוא טוען כי בקשתו הראשונה נדחתה רק משום שבטעות יוחס לו מעמד של נאמן על כספי הערבות הבנקאית. באותה החלטה נאמר באופן מפורש כי הבקשה נדחית משום שמאזן הנוחות איננו נוטה לטובתו של המבקש, באופן שמייתר את הצורך בבחינת סיכויי ההצלחה בערעור. עוד נאמר באותה החלטה, בבחינת למעלה מן הצורך, כי סיכויי ההצלחה בערעור אינם גבוהים במידה המצדיקה עיכוב ביצוע, משום שפסק דינו של בית המשפט קמא מבוסס בעיקרו על ממצאי עובדה, שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן. משמע, השאלה האם שימש המבקש כנאמן על כספים אם לאו כלל לא היוותה נימוק לדחיית הבקשה הראשונה, והדברים ברורים וגלויים מתוך החלטתי האמורה. זאת ועוד, בניגוד גמור לנטען על ידי המבקש, כאילו אפילו בית המשפט קמא לא קבע כי שימש כנאמן (ראה ס' 4 לבקשתו השניה), הרי שבית המשפט קמא קבע גם קבע בפסק דינו כי המבקש שימש כנאמן על כספי ערבויות, ואין לי אלא להפנות לע' 2 לפסק הדין שורות 1- 3 וכן לע' 6 לפסק הדין שורות 1- 3. מכל מקום, שאלת מעמדו של המבקש תתברר במסגרת הערעור ולא במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

בקשתו של המבקש לעכב את ביצועו של פסק הדין כנגד עיקול זכויותיו בדירה, דינה להדחות, שכן הכלל הוא שבעל דין שזכה בפסק דין זכאי לממש את פירות זכייתו (ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (11.11.2004) וכן ע"א 1626/11 ברש נ' שר (2.5.2011)). כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, פשיטא שמימוש פירות הזכייה מתקיים רק כאשר החייב משלם את החוב הפסוק לידיו של הזוכה. הטלת עיקול כפי שמציע המבקש היא לכל היותר אמצעי להבטיח את ביצועו של פסק הדין, אך אין בה משום מימוש הזכייה, ולמעשה, עיקול אף איננו בטוחה בעלת אופי קנייני.