ע"א 17655-05-16 רביע נ' אלדן תחבורה בע"מ ואח'

1.מונחת לפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון בערעור (10,000 ₪) ולחילופין להפחתתו "באופן משמעותי".

2.עסקינן בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כב' הרשם הבכיר א. לכנר) מיום 23.03.2016 (תא"מ 41474-08-11), אשר הורה על דחיית התביעה כנגד המשיבה 2 ללא צו להוצאות וחייב את המבקש לשלם למשיבה 1 סך של 40,704 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן, חויב המבקש בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,762 ₪ (להלן: "פסק הדין").

3.לטענת המבקש מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון שנקבע.

המבקש נשוי ואב לילדה קטינה (ילידת שנת 2015), אינו עובד מאז שנת 2015 ומתגורר בבית בבעלות הוריו (אינו משלם שכר דירה אך נושא בהוצאות אחזקת הבית).

לשיטת המבקש סיכויי הערעור "טובים מאוד" כמבואר בערעור (סעיף 3 לבקשה).

4.המשיבה 1 הותירה את ההכרעה בבקשה לפטור מהפקדת ערבון לשיקול דעת בית המשפט.

5.המשיבה 2 מתנגדת לבקשה ועתרה לחיוב בהוצאות, זאת משלטענתה המבקש אינו עומד במבחנים שנקבעו למתן פטור מהפקדת ערבון, הן מהטעם שלא השכיל להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדה (לא פרט עם מי מבני המשפחה הוא מתגורר בבית, לא פרט האם פנה לבני המשפחה על מנת לנסות לגייס את סכום הערבון, צרף חשבונות חשמל בשפה הערבית ומיוצג על ידי עו"ד פרטי), והן מהטעם שסיכויי הערעור "קלושים" (סעיף 7 ואילך לתגובת המשיבה 2).

6.לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה, לתגובות המשיבות ולהוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.