ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
16956-12-14
28/04/2015
|
בפני השופטים:
1. י. גריל שופט בכיר (אב"ד) 2. ב. טאובר שופטת 3. ת. שרון-נתנאל שופטת
|
- נגד - |
המערערת:
דיפו גלוב בע"מ עו"ד יהודה שוורץ
|
המשיבה:
אורתם – סהר הנדסה בע"מ עו"ד יצחק סלע
|
פסק דין |
א.הערעור שבפנינו הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת נסרין עדוי) מיום 20.10.14 בבע"ק 30277-12-09 ובע"ק 22946-01-10, לפיו נדחתה תביעתה של המערערת לאישור עיקול ולחיוב המשיבה בתשלום מלוא החוב של חברת מ.מ.ע, חברה לעבודות מתקדמות בע"מ (להלן: "החברה"), למערערת. כמו כן חויבה המערערת לשלם למשיבה הוצאות משפט בסכום של 30,000 ש"ח.
ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:
המערערת, שהיא חברה לאספקת מוצרי בניין, סיפקה, במחצית שנת 2009, מוצרי בניין לחברה, שהייתה בבעלותו של מוחמד מריח (להלן: "מוחמד").
מוצרי בניין אלה סופקו על ידי המערערת לחברה באתר בנייה בקריית מוצקין. עקב חשדות, שהתעוררו אצל מנהל המערערת בדבר מצבה הכלכלי של החברה, ביקר הוא באתר הבנייה הנ"ל וגילה בשטח מוצרי בנייה של ספקים אחרים, ואזי הבין כי מנהל החברה מוחמד אינו מתכוון לקיים את הבטחותיו לתשלום תמורת המוצרים וכיבוד השיקים, שנמסרו למערערת תמורתם.
ג.ביום 10.11.09 הגישה המערערת תביעה כנגד החברה ומנהלה על סך של 399,512 ש"ח ב-תא"ק 11649-11-09. במסגרת תביעה זו ניתנו צווי עיקול על הכספים המגיעים לחברה ולמוחמד אצל צדדים שלישיים, וביניהם המשיבה ואצל חברות בת של המשיבה, שכן לא היה ידוע למערערת מי מבין חברות אלה נמצאת בקשרי עבודה עם המערערת.
צווי העיקול נמסרו למשיבה ביום 12.11.09, וכן ליתר חברות הבת של המערערת, ואולם תשובתן לעיקול הייתה, שאינן חייבות כספים למוחמד ו/או לחברה.
ד.בהמשך, משגילתה המערערת, כי אחותו של מנהל החברה הקימה חברה אחרת בשם תמרטקס, ומנהל החברה (מוחמד), המחה את זכויותיו מן המשיבה לאחותו ולתמרטקס, תוקנה התביעה המקורית ותמרטקס, וכן אחותו של מנהל החברה (ראידה מריח) צורפו כנתבעות נוספות, ותחולת צווי העיקול הורחבה גם לגבי נתבעות אלה.
המשיבה והחברות הנוספות קיבלו שוב את צווי העיקול, ומסרו שוב תשובה שלילית בכל הנוגע לאחזקתן בכספים עבור החברה, עבור תמרטקס ועבור מי מן האחים מריח.
ה.עוד ובהמשך, גילתה המערערת, כי בחור כבן 18 בשם עוואד, או בשמו המסחרי, נ.צ. עבודות גמר, (להלן: "נ.צ."), בא בנעליה של ראידה, שבאה, כזכור, בנעליו של מנהל החברה (מוחמד), ומסיבה זו לא תפסו צווי העיקול.