ע"א 1615-04-17 אלפרט נ' חיימוב ואח'

בקשה להפחתת הערבון כך שלא יעלה על סך של 10,000 ש"ח.

לאחר עיון בטענות הצדדים בבקשה, בכתב הערעור ובפסק הדין של בית משפט קמא - אני סבורה כי דין הבקשה להפחתה להידחות, וכך אני מורה.

התשתית העובדתית שהציג המבקש לגבי מצבו הכלכלי דלה וחסרה והוא לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הערבון שנקבע (בסך של 20,000 ש"ח). המבקש הסתפק בטענה כללית שמצבו קשה ואינו מאפשר לו את התשלום הנדרש, תוך ציון העובדה שבמסגרת ההליך בבית משפט השלום קיבל סיוע משפטי. כמו כן, צירף אישור לפיו בשנת 2016 קיבל הבטחת הכנסה ותדפיס חשבון המסווג עסקי, לחודשים 12/16 - 1/17, שלפיו מצוי ביתרת זכות לאורך כל התקופה.

לא די בכך בנסיבות העניין.

כידוע, על המבקש פטור מלא או חלקי מהפקדת ערובה להציג בפני בית המשפט תמונה מלאה בנוגע למצבו הכלכלי. לא כך נעשה, ביו היתר, שעה שהמבקש התעלם מקיומו של נכס מקרקעין שבבעלותו, אשר לטענת המשיבים, שוויו למעלה ממיליון ש"ח (הוא הנכס שבגינו ניתן פסק הדין נושא הערעור ולפי ס' 3 לפסק הדין, המבקש הינו בעל הזכויות בנכס). המבקש בחר שלא להתייחס כלל לנכס זה וגם בתגובתו לתשובות המשיבים התעלם מהנכס ומטענות המבקשים בעניין.

תדפיס הבנק מלמד על חשבון ביתרת זכות כאמור וכן, על קיומו של פקדון בסך של 6,800 ש"ח. אציין עוד, כי החלטת הסיוע המשפטי על מתן סיוע למבקש היא מנובמבר 2015. בערעור זה, המבקש מיוצג באופן פרטי ולא פורט כיצד באפשרותו לשאת בתשלום שכה"ט. אין התייחסות גם לאפשרות של קבלת סיוע מבני משפחה ואחרים.

כמו כן, משוכת הערעור אינה נמוכה, שעה שמדובר בפסק דין שניתן בעיקרו על יסוד חוו"ד מומחה מטעם בית המשפט, ומצדיקה ערובה מתאימה.

יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, אני מאפשרת למבקש הפקדת הערבון בשני תשלומים שווים ורצופים בסך של 10,000 ש"ח כל אחד, החל מיום 1/6/17.

ההחלטה ניתנה בכובעי כרשמת