מרציאנו נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה

1.לפניי בקשה לעכב ביצוע פסק דין חלקי שניתן ב- 8.11.17 בת"א 20616-04-16, על ידי בית משפט השלום בחיפה. בפסק הדין החלקי הורה בית משפט קמא למבקש לפנות ולסלק ידו מהמקרקעין המצויים בבנימינה והידועים כגו"ח 10226/2 בעבר גו"ח 126161 מגרש 63 (להלן: "המקרקעין").

המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין החלקי, הגיש הודעת ערעור ובד בבד, את הבקשה דנן.

2.הבקשה הינה לאקונית, אינה נתמכת בתצהיר וכל שנטען בה הוא כי "הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש נזק של ממש, ואולי אף נזק בלתי הפיך..." עוד נטען בבקשה כי על המקרקעין מצוי מבנה מנדטורי ו"כך שבמסגרת הצו המשיבה עשויה להרוס את המבנה, למרות שאין לה סמכות או זכות לעשות כן.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה ומפנה להליכים הארוכים אותם מנהלים הצדדים בקשר למקרקעין. במיוחד מפנה המשיבה לע"א 6396/10 וע"א 6824/10 מינהל מקרקעי ישראל נ' מרצאינו (18.4.12) שם, לטענת המשיבה, קבע בית המשפט העליון כי בכפוף לתשלום פיצויים אין למבקש זכויות במקרקעין.

עוד מפנה המשיבה לתביעות מספר שהגיש המבקש על מנת לבטל את פסק דינו האמור לעיל של בית משפט העליון, ואשר כולן נדחו.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי המקרקעין משמשים למסחר ולא למגורי המבקש. על כן, ההלכות המקלות עם המבקשים עיכוב ביצוע של פסק דין לפינוי, אינן חלות. לא זו אף זו, לשיטת המשיבה המדובר במקרקעי ציבור והאינטרס הציבורי מחייב מאבק נגד פולשים.

בכל הנוגע לטענת המבקש כי על המקרקעין מצוי מבנה מנדטורי, טוענת המשיבה כי אין למבקש הכלים לקבוע זאת וכי המדובר בטענה חדשה שלא בא זכרה קודם לכן.

לא זו אף זו, המשיבה מפנה לכך כי המבקש לא טען וקל וחומר לא הוכיח מה הנזק שייגרם לו באם בקשתו תדחה.

4.המשיב, בתשובתו לתגובת המשיבה, מעלה טענות חדשות שלא העלה בבקשתו העיקרית. ויודגש, על המבקש היה להעלות את כל טענותיו בבקשתו ומטרת התשובה היא להשיב לטענות ולא להעלות טענות חדשות. על כן, ככל שהמבקש מרחיב חזית הטיעון, לא יידרש בית המשפט לטענות אלו.