ע"א 12737-01-14 עיריית תל-אביב ואח' נ' הראל

השופט חגי ברנר:

מבוא

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת א' פרוסט- פרנקל) מיום 26.11.2013 במסגרת ה"פ 12- 11- 9987, אשר הורה על מחיקת הערה שנרשמה לפי ס' 11א(1)(2) לפקודת המסים (גביה), לטובת המערערת, היא עירית תל אביב יפו (להלן: "העיריה"), על מקרקעי המשיב.

2. המשיב הגיש תובענה בדרך של המרצת פתיחה נגד העיריה, בה עתר לביטול עיקול שנרשם לטובת העיריה על ביתו ברח' דרך בן צבי 10 בתל אביב, בשל חוב ארנונה של אמו המנוחה (הלכה למעשה לא מדובר בעיקול אלא בהערה לפי פקודת המסים (גביה)). המשיב טען כי הבית הוא בבעלותו לאחר שרכש אותו מהוריו עוד בשנת 1995, ולכן לא ניתן לרשום עליו עיקול בגין חובות של אמו.

   העיריה טענה בתגובה כי הסכם המכר בין המשיב להוריו נחתם רק לאחר שכבר נוצרו חובות כספיים של הורי המשיב כלפי העיריה. עוד טענה העיריה כי הנכס עודנו בבעלות אמו המנוחה של המשיב, רות הראל (להלן: "רות") וכי המשיב מושתק מלטעון נגד אמיתות הרישום בלשכת רישום המקרקעין. העיריה הוסיפה וטענה כי ישנו מעשה בית דין בגין פסק דין שניתן בעתירה מנהלית שהגישה רות נגד העיריה, ולפיו רות היא הבעלים של הנכס.

3. בפסק דין קצר קיבל בית המשפט קמא את תביעתו של המשיב, וקבע כי הערת האזהרה על הנכס נרשמה לטובתו של המשיב עוד לפני הטלת "העיקול" (כך במקור) לטובת העיריה, ולפי ס' 127(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969, הערת האזהרה המוקדמת בזמן גוברת על העיקול המאוחר יותר.

4. מכאן הערעור.