אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ע"א 1269/16 ואח' מדינת ישראל נ' אגרסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ

ע"א 1269/16 ואח' מדינת ישראל נ' אגרסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ

תאריך פרסום : 07/03/2016 | גרסת הדפסה
ע"א, רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
1269-16, 1270-16
06/03/2016
בפני הרשמת:
דנה כהן-לקח

- נגד -
המערערת:
מדינת ישראל
המשיבים:
1. אגרסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ - באמצעות רו"ח אליעז
2. כונס הנכסים הרשמי

החלטה
 

 

 

           ההליכים שבכותרת - ערעור ובקשת רשות ערעור - הוגשו שניהם על-ידי המדינה והם נסובים על אותן שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט א' אורנשטיין) בפר"ק 53253-06-11. הסוגיה המונחת להכרעתי בעקבות הגשתם של הליכים כפולים אלה, נוגעת לדרך ההשגה הראויה על שתי ההחלטות הנדונות - האם ערעור בזכות או ערעור ברשות.

 

הרקע

  1. המשיבה 1 - אגרסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ (להלן: החברה) - נקלעה להליכי חדלות פירעון, במסגרתם הורה בית-המשפט של פירוק ביום 30.6.2011 על צו הקפאת הליכים בעניינה. בהמשך, מונו הנאמנים כמפרקיה הזמניים של החברה, ולאחר מכן ניתן צו לפירוקה הקבוע של החברה, ומפרקיה הזמניים הפכו למפרקים קבועים (להלן: המפרקים). ביום 21.8.2011 נעתר בית-המשפט של פירוק לבקשת המפרקים לבצע חקירות בדבר הנסיבות שהובילו לקריסת החברה, בהתאם לסעיף 288 לפקודת החברות, התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות). בעקבות ממצאי החקירות ודו"חות החקירה שהוכנו, הגישו המפרקים ביום 14.4.2015 בקשה לבית-המשפט של פירוק להתיר להם להגיש תביעה אזרחית כנגד המדינה, כנגד המועצה לייצור צמחים ולשיווקם, וכנגד המועצה לענף הלול, שהיו בעלי השליטה בחברה, וזאת בין היתר בעילה של "הרמת מסך". בית-המשפט של פירוק נעתר לבקשה, וביום 28.5.2015 הגישו המפרקים תביעה אזרחית כנגד המדינה וכנגד הגורמים הנוספים שצוינו לעיל (ת"א (מחוזי ת"א) 55482-05-15; להלן: התביעה האזרחית).

 

           ביום 13.1.2016, כחצי שנה לאחר הגשתה של התביעה האזרחית, הגישה המדינה בתיק הפירוק בקשה שכותרתה: "בקשה לקבלת מסמכים", במסגרתה עתרה המדינה כי יתאפשר לה לעיין במסמכי החקירות שניהלו המפרקים (בהקשר זה, יצוין כי הליכי החקירות נוהלו בשעתו תחת חיסיון, בלא שהמדינה הייתה צד להם). בין היתר, נימקה המדינה את בקשתה בכך שמסמכי החקירות נדרשים לה על-מנת לגבש את עמדתה במסגרת התביעה האזרחית שהוגשה כנגדה. ביום 13.1.2016 דחה בית-המשפט של פירוק את בקשת המדינה לקבל את מסמכי החקירות לידיה, בזו הלשון: "הבקשה נמחקת שכן מקומה במסגרת התביעה" (להלן גם: ההחלטה הראשונה). בעקבות זאת, הגישה המדינה בקשה נוספת שכותרתה: "בקשה להבהרת החלטה". בקשה זו נדחתה בהחלטה מנומקת של בית-המשפט של פירוק מיום 17.1.2016, במסגרתה עמד בית-המשפט על הטעמים בעטים קבע כי ראוי שבקשת המדינה לקבלת מסמכי החקירות, תוגש במסגרת התביעה האזרחית ותוכרע שם (להלן גם: ההחלטה השנייה). כנגד שתי ההחלטות האמורות של בית המשפט המחוזי - ההחלטה הראשונה מיום 13.1.2016 וההחלטה השנייה מיום 17.1.2016 - הגישה המדינה את ההליכים הערעוריים שבכותרת.

 

עמדות הצדדים בתמצית

  1. לטענת המדינה, נתונה לה זכות ערעור על שתי ההחלטות הנדונות של בית-המשפט של פירוק, שכן לשיטתה ההחלטה הראשונה היא בגדר "פסק-דין", ואילו ההחלטה השנייה היא בגדר "החלטה מבהירה" של פסק-הדין שנטמעה בתוכו. לפיכך, הגישה המדינה בעניינן של החלטות אלה ערעור בזכות (ע"א 1269/16). יחד עם זאת, המדינה ראתה להגיש במקביל גם בקשת רשות ערעור על אותן שתי החלטות וזאת למען הזהירות, אם וככל שייקבע כי מדובר ב"החלטה אחרת" שהערעור עליה טעון רשות (רע"א 1270/16).

 

           המשיב 2 (כונס הנכסים הרשמי) סבור כי דרך ההשגה הנכונה על שתי החלטותיו של בית-המשפט של פירוק היא באמצעות ערעור בזכות, וזאת מטעמים שפורטו באופן בהיר בתגובתו מיום 22.2.2016.

 

           מנגד, מפרקי החברה (המשיבה 1) טענו בתגובתם כי עסקינן בשתי החלטות שהן בבחינת "החלטה אחרת" שהערעור עליהן טעון רשות. עוד נטען כי מאחר ששתי ההחלטות עוסקות בבקשת המדינה לעיון בכלל מסמכי החקירות, כי אז דין בקשת רשות הערעור מטעם המדינה להיות מסולקת על הסף, נוכח ההסדר הקבוע בסעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט).

 

דיון והכרעה בסוגיית סיווג ההליך

  1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דרך ההשגה המתאימה על שתי החלטותיו של בית-המשפט של פירוק, היא באמצעות ערעור בזכות. להלן טעמיי לכך.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ