עת"מ 9079-01-14 01 ספטמבר 2014

בעתירה שבפניי מבוקש לבטל את החלטת יושב ראש ועדת השגה לזרים – ירושלים, מיום 5.12.13 (להלן - החלטת ועדת ההשגה). בהחלטה זו נדחתה השגת העותר על החלטת הוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים, מיום 10.4.11, שלא ליתן מעמד לעותר (להלן - החלטת הוועדה הבינמשרדית). במסגרת העתירה מבקש העותר לבטל אף את החלטת הוועדה הבינמשרדית. לחלופין ביקש העותר, במהלך הדיון בעתירה, כי עניינו יוחזר לדיון בוועדה הבינמשרדית.

הרקע העובדתי

1. העותר הוא אזרח רומניה, יליד 1975, אשר הגיע לארץ ביום 4.9.98, כשבאמתחתו אשרת עבודה בענף הבניין. אשרה זו איפשרה את העסקתו אצל חברת ראובן פלד עבודות בנין בע"מ. בתקופה הרלוונטית, אשרות העבודה ניתנו במסגרת הסדרי הכבילה, לפיהם הותנתה אשרת עובדים זרים בהישארותם במקום עבודתם, אצל אותו מעביד. ביום 4.10.98 הפסיק העותר לעבוד בחברה האמורה. משכך, האשרה שניתנה לעותר פקעה, והוא הפך לשוהה לא חוקי.

2. לטענת העותר, במועד לא ידוע בשנת 1999 או 2000, הכיר את גב' צפניה יהודית, ילידת 1953, אזרחית ישראל. השניים ניהלו מערכת זוגית שהובילה לנישואיהם (נישואי פרגוואי), ביום 8.8.04. בהמשך, ביום 5.1.05, הגישו בני הזוג בקשה בהתאם לנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (להלן - הנוהל המדורג או הנוהל). באותו החודש קיבל העותר אשרה מסוג ב/1 למשך חצי שנה. אשרה זו הוארכה, לאחר מכן, בחצי שנה נוספת. בדצמבר 2005 קיבל העותר תעודת זהות זמנית כתושב ארעי (אשרה א/5). תעודה מסוג זה מתחדשת מידי שנה בהתאם לנוהל המדורג.

3. לקראת סוף שנת 2006, הגישה גב' צפניה תלונה נגד העותר בגין איומים וגרימת נזק לרכוש במזיד. חרף זאת, ביום 8.1.07 פנו בני הזוג למשיב בבקשה להאריך את אשרת השהייה של העותר, אך מאחר שנגד העותר היה תיק משטרה פתוח, האשרה לא הוארכה. בהמשך ביטלה גב' צפניה את התלונה נגד העותר, ובני הזוג פנו למשיב בבקשה להמשיך את התהליך בהתאם לנוהל המדורג. לשניים נערכו ראיונות נפרדים ביום 20.5.07, ומהם עלו מספר אי התאמות. על אף הסתירות שעלו בראיונות, הוארכה אשרת השהייה של העותר מעת לעת, עד ליום 20.5.10.

4. ביום 21.5.10 התלוננה גב' צפניה במשטרה כי העותר מאיים עליה. ביום 7.6.10 ערך המשיב ראיון לגב' צפניה. במהלכו מסרה, כי היא סובלת מאלימות מילולית ופיזית כמו גם מאיומים מצד העותר, מזה שלוש שנים. בראיון מסרה כי לדברי העותר, הוא לא יעזוב אותה עד אשר יקבל אזרחות. כן מסרה גב' צפניה, כי העותר גירש אותה מביתה במהלך חודש מאי וכי מאותה העת היא מתגוררת אצל בנה. גב' צפניה ביקשה שלא תוארך אשרת השהייה של העותר. ביום 10.6.10 נעצר העותר בגין שהייה לא חוקית בארץ.

5. ביום 14.6.10 קבע כב' הדיין אלעד אזר, בבית הדין למשמורת, כי -

   ...מעצרו של המוחזק נעשה שלא כדין ובניגוד לנוהל. אף אם יש מקום לסיים את ההליך המדורג בו היה מצוי המוחזק בעת שנעצר, בעקבות דברי אשתו ותלונתה במשטרה, אזי על פי נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים, אם נתקבלה הודעה מצד בן זוג כי הם נפרדו יש חובה לזמן את שני בני הזוג לשימוע באמצעות מכתב רשום. אם לא התייצב בן הזוג יבוטל רשיון הישיבה שלו ותשלח דרישה שעליו לצאת מישראל תוך 14 יום. [...] זאת ועוד אני סבור כי במקרה זה יש בכל מקרה לאפשר למוחזק לבקש להסדיר את מעמדו.

6. ביום 8.7.10 הגיש העותר בקשה ליתן לו מעמד כאזרח קבע, כפי שהיה זכאי, לטענתו, כבר בשנת 2009, ולחלופין מטעמים הומניטאריים. המשיב ראיין את העותר באותו היום, והלה הכחיש את האשמותיה של אשתו. ביום 4.8.10 השיב המשיב בשלילה לבקשת העותר, בכותבו כי: "מבדיקת התיק לא נמצאו נימוקים להיענות לבקשתו של הנ"ל לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים". על החלטה זו, לרבות היעדר נימוקיה, ערר העותר ביום 13.9.10. ביום 14.10.10 נדחה עררו של העותר, בזו הלשון:

   הבקשה ומכתב הערר הועברו לעיון חוזר במחלקה הראשית בירושלים והחלטתם הקודמת בעינה עומדת. הבקשה אינה קרטריונית להעברה לדיון בוועדה הבינמשרדית מהסיבות הבאות: מהשימוע שנערך לבני הזוג עלו סתירות.