אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כהן נ' ועדת הערר מחוז תל אביב ואח'

כהן נ' ועדת הערר מחוז תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 18/10/2017 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים תל אביב - יפו
64220-03-17
02/10/2017
בפני השופטת:
רחל ברקאי

- נגד -
העותרת:
חסיה כהן
עו"ד יעקב כהן
המשיבים:
1. ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז תל אביב ע"י עו"ד בילבסקי- פמת"א
2. חברת א.מ. אמטיסט פיתוח (2015) בע"מ ע"י עו"ד ענת בירן
3. פסגות גבעתיים בע"מ ע"י עו"ד ענת בירן
4. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון ע"י עו"ד להם
5. בעלי הזכויות ברחובות תרשיש ע"י עו"ד רון צין
6. אודי אמיר
7. יפעת עמיקם
8. אמנון עמיקם ע"י עו"ד עמיקם
9. יעקב קידר
10. ארנונה קידר
11. דגנית מור
12. חיים מור

פסק דין
 

 

1.העותרת, בעתירה זו, מבקשת להשיג אחר החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה במחוז תל אביב, בערר רש6129/16, אשר ניתנה ביום 28.2.17, במסגרתה התקבל הערר, אשר הוגש בפניה על ידי המשיבות 2 ו-3, ובוטלה החלטת הוועדה המקומית הדוחה על הסף את בקשת המשיבות 2-3 להיתר בניה, על פי תמ"א 38, להריסת מבנים והקמת מבנה חדש ברחוב תרשיש 18-20 רמת השרון, באזור מגורים ב'.

בהתאם, הורתה וועדת הערר על החזרת הדיון בבקשה להיתר לפי תמ"א 38, לדיון לגופה של בקשה בפני הוועדה המקומית.

 

רקע תכנוני

2.תמ"א 38 – הינה תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, על תיקוניה.

 

תקן 413 - הינו תקן שכותרתו "תכן עמידות מבנים ברעידת אדמה" והוא מפרט את דרישות תכן למבנים המיועדים לעמוד באירוע של רעידת אדמה. מטרתו של התקן לשפר את הסיכוי של המבנים שעליהם הוא חל, לעמידות נאותה.

סעיף 105.1 לתקן קובע את סוגי המבנים שהתקן חל עליהם, קרי מבנים אשר עליהם לעמוד בדרישות התקן.

סעיף 105.1.1 –קובע כי הוא חל על מבני מגורים, למעט "מבנה נמוך" כהגדרתו בסעיף 103.6 לתקן.

 

3.תיקון מס' 5 לתקן 413, קבע 5 תנאים מצטברים שכל אחד מהם צריך להתקיים על מנת שהמבנה יוחרג מתחולת התקן, כדלקמן:

"מבנה מגורים קיים, חד קומתי או דו קומתי, ששטח הבניה הכולל שלו קטן מ 400 ממ"ר, הנמצא באזור שבו Z<0.06, שאינו בנוי עם קומת עמודים ועשוי שלד בטון או פלדה".

תיקון 5 כלל הוראת מעבר לפיה מיום פרסומו ובמשך שנתיים יהיו תקפים גם הגיליונות הקודמים 1,2, ו- 3 ומתכננים יוכלו לתכנן עמידות מבנים ברעידות אדמה לפי תקן 413 גיליונות 1,2,3, ו – 5 , לפי שיקול דעתו של מתכנן שלד הבניין.

 

4.ביום 6.6.16 פורסם תיקון 6 לתקן 423, אשר תיקן את ההגדרה בכל הנוגע לתנאי מקדם התאוצה האופקית Z וקבע, כי מבנה נמוך הינו כזה הנמצא באזור בו Z קטן או שווה ל – 0.06.

 

בנוסף, במסגרת תיקון 6 נקבעה הוראת מעבר לפיה –

"החל מיום פרסום גיליון תיקון זה (ג"ת מס' 6) ברשומות, יהיה בתוקף במשך שנתיים, הן סעיף 103.6.2 שבגיליון תיקון זה, והן סעיף 103.6.2 שבגיליון תיקון מס' 5".

רוצה לומר כי בתקופת ביניים, בת שנתיים ימים, החל מיום 6.6.16, יעמדו בתוקף הן תיקון מס' 6 והן תיקון מס' 5 כמפורט לעיל, לעניין הגדרתו של "מבנה נמוך".

בהתאם, ימצאו מבנים אשר יוכלו "ליהנות" מתיקון מס' 5 לעניין הגדרת מבנה נמוך, ובהתאם מתחולת תמ"א 38, על היתרונות שבצידה.

 

5.מאחר שתיקון מס' 6 לא קבע מי יקבע איזו הגדרה להחיל על מבנה קיים לצורך הקביעה אם הוא פטור מתקן 413, החליטה הוועדה המקומית לקבוע מדיניות ביחס להחלת תיקון מס' 5 ותיקון מס' 6.

 

בהתאם, בישיבת הוועדה המקומית, מיום 19.6.16, ישיבה מס' 2016006, אשר דנה בנושא "קביעת מדיניות החלת עדכון לתקן ישראלי 413- צמודי קרקע ביעוד עליו חלה תמ"א 38", נקבע על ידי הוועדה, כי המענה לשאלה איזה תיקון יחול באותה תקופת ביניים על כל מבנה ומבנה בעיר יגזר מייעוד הקרקע הקבוע בתוכנית.

ביעוד אזור מגורים ג' – או יעוד אחר הכולל 3 קומות מגורים או יותר – יחול תיקון מס' 5 לתקן 413.

באזור מגורים ב' – או יעוד אחר הכולל 2 קומות מעל קומת עמודים מפולשת – יחול תיקון מס' 6 לתקן 413. כמובן שכל זאת בהנחה שיתר הפרמטרים הקבועים להגדרת מבנה נמוך מתקיימים.

 

מפאת חשיבות הדברים מובאת החלטת הוועדה המקומית בלשונה:

דיון זה מתקיים על רקע פרסום תיקון 6 לתקן הישראלי 413, ברשומות בתאריך 6.6.16 ובמסגרתו עדכון הקריטריונים להגדרת מבנה נמוך, שהינו מבנה שלא נדרש לחיזוק מפני רעידות אדמה ולפיכך תמ"א 38 לא חלה עליו.

התקן קובע תקופת ביניים של שנתיים שבה ניתן לפעול על פי המהדורה החמישית או המהדורה השישית, אבל לא נקבע הגורם המחליט וזאת בניגוד למהדורה הקודמת, בה נקבע כי הקונסטרוקטור הנו זה שמגדיר את המהדורה שעל פיה מוגשת הבקשה.

נושא זה הינו מהותי ברמת השרון. בקשות רבות להיתרי בניה לפי תמ"א 38 המבקשות להחליף צמוד קרקע ישן בבניה רוויה עולות לדיון בוועדת המשנה להיתרים.

לפיכך קובעת הוועדה המקומית כי המהדורה לפיה יחול התקן הישראלי 413 במרחב התכנון המקומי תהיה כדלקמן:

ככל שהמבקש הינו ביעוד קרקע "מגורים ב'" ו/או יעוד אחר הכולל 2 קומות מעל קומת עמודים מפולשתיחול התיקון השישי לתקן ישראלי 413.

המשמעות היא שביעודים אלו מבנה צמוד קרקע קיים, הינו "מבנה נמוך קיים" כהגדרתו בתקן, ומשכך תמ"א 38 לא תחול.

ככל שהמבוקש הינו ביעוד קרקע "מגורים ג" ו/או יעוד אחר הכולל 3 קומות מגורים או יותריחול התיקון החמישי לתקן ישראלי 413.

המשמעות היא שביעודים אלו מבנה צמוד קרקע קיים לא יוגדר "מבנה נמוך קיים" כהגדרתו בתקן, ומשכך תמ"א 38 תמשיך לחול.

מדיניות זו של הוועדה המקומית משלימה את התפיסה הכלל עירונית לנושא תמ"א 38 ברמת השרון כפי שזו באה לכדי ביטוי בתוכנית המפורטת לפי סעיף 23 – רש/3838, אשר מעודדת ומתעדפת מימוש תמ"א 38 באזורים של בניה רוויה ברחבי העיר באמצעות תמרוץ יתר של מסלול הריסה ובניה, בעוד שבאזורים נמוכים וצמודי קרקע, התוכנית מפחיתה את היקף המימוש לפי תמ"א. כל זאת בהתבסס על בדיקות תחבורתיות ותשתיתיות מקיפות שהתייחסו ליכולת הנשיאה של השכונות והעיר.

לאחר שנתיים ממועד הפרסום ברשומות, יחול רק התיקון השישי לתקן."

 

6.תכנית רש/3838- הינה תכנית מפורטת לחיזוק מבנים, על פי סעיף 23 לתמ"א 38, אשר פורסמה להפקדה ביום 15.4.16 ופורסמה למתן תוקף ברשומות ביום 18.4.17

תכנית זו מתווה מסגרת תכנונית וקובעת הנחיות ליישום תמ"א 38 על תיקוניה, בתחום העיר רמת השרון, וזאת בהתאם לסעיף 23 לתמ"א 38.

 

 

 

 

 

 

 

ביחס לאזור מגורים ב' (אזור בו מצויים המקרקעין נשוא העתירה), קובעת התכנית כדלקמן:

"מגרשים ביעוד מגורים ב' על שינויו ויעוד המתיר בניה למגורים של 2 קומות מעל קומת עמודים מפולשת:

  • הריסה ובניה מחדש:

    תותר סגירת קומה מפולשת, הרחבת דירות..., תוספת קומה וקומה חלקית עליונה מעליה, אשר שטחה לא יעלה על50% משטח הקומה תחתיה"

     

    העובדות שאינן שנויות במחלוקת

    7.העותרת והמשיבים 5-12 הינם בעלי זכויות ברחובות תרשיש, השדמה, המלאכה, היוגב, העמל, הידוע גם כאזור מגורים ב', ברמת השרון, התנגדו לבקשת ההיתר שהגישו המשיבות 2 ו-3, לבניה על שטח מגרש, ברח' תרשיש 18/20 ברמת השרון, עליו בנויים שני מבנים צמודי קרקע, המחוברים ביניהם בקיר משותף חלקי, אשר נבנו בשנות השבעים, על פי היתר של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון. המבנים הבנויים על שטח המקרקעין הינם מבנים דו קומתיים ובכל אחד מן המבנים יחידת דיור אחת.

     

    8.לפי התוכנית החלה במקום ניתן להקים על המגרש מבנה בן 2 קומות או שתי קומות מעל קומת עמודים בתוספת חדר על הגג, בצפיפות של 4 יחידות דיור למגרש בתכסית של 35%.

     

    9.על פי בקשה להיתר בניה שהגישו המשיבות 2 ו-3, ביום 29.11.15, ביקשו הן לבנות מבנה חדש בן 4.5 קומות ובו 11 יחידות דיור וליהנות מתחולת תמ"א 38, אשר לטענתן חלה על המקרקעין, תכנית המעניקה הטבות.

     

    10.ביום 17.4.16 הגישו העותרת והמשיבים 5-7, התנגדויות לבקשת ההיתר.

    ביום 21.6.16 נערך דיון בהתנגדויות, וביום 27.7.16 התקבלה החלטה של הוועדה המקומית ולפיה, דחתה על הסף את הבקשה להיתר שהגישו המשיבות 2 ו-3, מבלי להתייחס לגוף הטענות אשר הועלו במסגרת ההתנגדויות, בנימוק יחיד ולפיו, תמ"א 38 אינה חלה על המקרקעין ולכן המבוקש מהווה סטייה ניכרת.

     

     

     

    ובלשון הוועדה :

    "לאור מדיניות הוועדה המקומית והחלטתה מיום 19.6.16, לסרב לבקשה. תמ"א 38 אינה חלה במקרקעין. המבוקש מהווה סטיה ניכרת. ההחלטה התקבלה פה אחד".

     

    כאמור לעיל, הוועדה המקומית, בהתאם למדיניות שקבעה במסגרת החלטתה מישיבה מיום 19.6.16, החילה את תיקון מס' 6 לתקן 413 על הבקשה להיתר מאחר ומדובר במקרקעין המצויים ב"אזור ב" וקבעה כי תמ"א 38 איננה חלה.

     

    11.המשיבות 2-3 (להלן: "המשיבות") הגישו ערר על החלטה זו וטענו, כי החלטת הוועדה המקומית שגויה, לקונית ובלתי מנומקת וכי הוועדה המקומית כלל לא היתה מוסמכת לקבוע את מהדורת התקן שתחול על הבקשה להיתר, בתקופת המעבר.

    המשיבות טענו, כי הוועדה המקומית עצמה ציינה כי התקן אינו מגדיר מי הגורם המחליט על פי איזו מהדורה תוגש הבקשה בתקופת המעבר, ולכן לא ברור מכח מה קבעה הוועדה המקומית כי באזור מגורים ב' תחול המהדורה החדשה - תיקון 6 לתקן 413.

    בנוסף, נמצאו בפי המבקשות השגות נוספות שבמהותן ביקשו להדוף את ההתנגדויות ואולם, הן אינן מן העניין כאן.

     

    12.ביום 27.2.17 ניתנה החלטת וועדת הערר המחוזית בנדון, החלטה אשר התמקדה אך ורק בשאלת תחולת התמ"א על הבקשה להיתר בניה שהגישו המשיבות וקבעה, כי שגתה הוועדה המקומית עת עשתה שימוש בתקן 413, שהינו תקן הנדסי, שעניינו שיקולים מתחום ההנדסה, הגאולוגיה וכיוצ"ב, כאשר הוא בא לקבוע אלו מבנים זקוקים מבחינה הנדסית לחיזוק מפני רעידות אדמה, לצורך קביעת מדיניות תכנונית.

    ועדת הערר קבעה, כי השימוש בתקן זה שלא למטרותיו, אלא על מנת לייצר בפועל מצב המבטא מדיניות תכנונית מסויימת של הוועדה המקומית בכל הנוגע להתפתחות העיר, חוטאת למטרות ולרציונאלים העומדים בבסיס התקן.

    במילים אחרות וועדת הערר סברה, כי תקן 413 נועד לקבוע קריטריונים הנדסאים לחיזוק, ומקום שבמשך תקופת מעבר של שנתיים ימים חלים במקביל תיקון מס' 6 לתקן ותיקון מס' 5 לתקן, המענה לשאלה איזה תיקון יחול צריך להינתן בתואם לשיקול דעת הנדסי מובהק העוסק בעמידות מבנים ולא שיקול תכנוני.

     

    ועדת הערר קבעה, כי הניסיון לערבב בין השניים, תקן הנדסי ושיקולים תכנוניים, הוא פסול וכי לא היה מקום לקבוע החלטה גורפת איזו גרסה של תקן הנדסה תחול באזור מסוים בעיר רק בשל טעמים ו/או שיקולים תכנוניים, מבלי להביא בחשבון את השיקולים ההנדסיים הרלוונטיים.

    וועדת הערר הוסיפה והעירה, כי הוועדה המקומית רשאית לנסות לפעול לשינוי תכנית רש/3838 המופקדת באופן שתכלול הוראות התואמות את מדיניותה, מה גם שהתנגדות מהנדס העיר לגבי תכנית העיר רש/3838 נכתבה ביום 16.6.2016, לאחר כניסת תיקון מס' 6 לתוקף ושמיעת ההתנגדויות שנערכה ביום 21.11.16, ולא נטענה שם כל טענה בנוגע למדיניותה של הוועדה המקומית לעניין צמודי קרקע באזור מגורים ב'.

    וועדת הערר המחוזית הדגישה, כי אין היא פוסלת את הרעיון התכנוני העומד בבסיס מדיניות הוועדה המקומית אותה היא מבקשת לקדם ואולם, פוסלת היא את הדרך שבה נעשה הדבר.

    בהינתן האמור התקבל הערר והדיון הוחזר אל הוועדה המקומית על מנת שזו תדון בבקשת ההיתר לגופו של עניין ובהתנגדויות אשר הוגשו.

     

    טענות העותרת

    16.כנגד החלטה זו מבקשת העותרת לצאת כשהיא טוענת, כי החלטת וועדת הערר לוקה בחוסר סבירות קיצוני העולה כדי מילוי תנאיי עילת ההתערבות הקיימת במשפט המנהלי.

    לטענת העותרת, בסמכותה של הוועדה המקומית לקבוע מדיניות תכנונית ועל כן היתה מוסמכת לפסוק כפי שפסקה, נוכח מדיניות שקבעה בנדון.

    עוד נטען, כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי על העשרת המשיבות 2 ו-3 בכסף, המבקשות ליהנות מאחוזי בניה גבוהים בהינתן תחולת תמ"א 38 במקרקעין.

    העותרת חזרה וטענה, כי הפרויקט המוצע על ידי המשיבות 2-3 הוא נטע זר בשכונת המגורים, בכל מובן תכנוני וציבורי, וכי החלטת וועדת הערר המחוזית נגועה בחוסר סבירות קיצוני ומחייבת התערבות.

    בטיעונים משלימים שהגישה העותרת, ברשות בית משפט, טענה העותרת כי בתקופת המעבר בה מתקיימים זה לצד זה תיקון מס' 5 ותיקון מס' 6 לתקן 413, נתונה הסמכות לוועדה המקומית להחליט איזה תיקון יחול על תכנית באזור מגורים, ואין להותיר סמכות זו בידי המהנדס מטעם היזם.

    חזרה העותרת והדגישה כי הסמכות לקבוע מדיניות תכנונית מצויה בידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, והוסיפה והפנתה לסעיף 22 במסגרת תיקון 3א' לתמ"א 38.

    טענות המשיבים

    17.המשיבה 4 - הוועדה המקומית עיגנה עמדתה בטיעוני העותרת.

    מנגד, חזרה והסבירה וועדת הערר המחוזית (המשיבה 1) עמדתה, המעוגנים בהחלטה.

    המשיבות 2-3 תמכו יתד בהחלטת וועדת הערר המחוזית ואף הוסיפו וטענו, כי יש לדחות העתירה על הסף בהיותה מוקדמת ולאפשר מיצוי הדיון בבקשת ההיתר בפני הוועדה המקומית.

     

    דיון והכרעה

    18.אקדים ואומר כי נוכח החלטה עקרונית זו של וועדת הערר אשר יכול ויש בה כדי להשליך על בקשות נוספות התלויות ועומדות לא ראיתי לנכון לדחות העתירה על הסף עד לסיום הדיונים בבקשת ההיתר וראיתי חשיבות לדון בעתירה גופה כדי לקדם וודאות בסוגיה העומדת לדיון.

     

    19.לגופו של עניין, לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים בנדון, ראיתי לנכון לדחות העתירה. להלן נימוקי:

    אין חולק כי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, מוסמכת לקבוע מדיניות תכנונית באשר לאופן יישום תמ"א 38 בשטחה, אלא שהדרך בה נקבעה המדיניות התכנונית במקרה דנן, על ידי הוועדה המקומית, לקתה במספר פגמים, ועל כך עמדה ועדת הערר בהחלטתה.

     

    כפי שקבעה וועדת הערר, בשל העובדה שבמקביל להחלטת הוועדה המקומית התקיימו הליכים מתקדמים לאישור תכנית מפורטת, לפי סעיף 23 לתמ"א 38 – היא תכנית רש/3838, שנועדה לבטא את מדיניותה של העיר רמת השרון בכל הנוגע למימוש תמ"א 38 ברחבי העיר, הרי שדרך המלך לקביעת מדיניות תכנונית של הוועדה המקומית, ביחס לאפשרות לממש זכויות מכח תמ"א 38 ולהיקף המימוש, היא באמצעות תכנית זו (תכנית רש/3838).

     

    אין חולק כי מהנדס העיר רמת השרון, הגיש התנגדות לתכנית רש/3838, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 6 לתקן 413, ובסמוך לאותה החלטת מדיניות של הוועדה המקומית. על אף זאת, אין באותה התנגדות כל בקשה מצד הוועדה המקומית לקבוע במסגרת רש/3838, הוראה לפיה לא ניתן יהיה לקבל זכויות מכח תמ"א 38 למבנים נמוכים באזורים מגורים ב'.

     

    במילים אחרות – הוועדה המקומית לא ביקשה לקבוע מדיניות תכנונית כזאת במסגרת התכנית המפורטת הפרטנית, העוסקת באופן יישומה של תמ"א 38 בשטח העיר רמת השרון.

    במצב דברים זה, לא רק שלא נקבעה מדיניות חדשה בתכנית רש/3838, אלא שעל פניו התכנית מאפשרת, באופן פוזיטיבי, לבצע עבודות מכח תמ"א 38 באזור מגורים ב'.

     

    כאמור אין חולק, כי הוועדה המקומית רשאית לנסות לפעול לשינוי תכנית רש/3838 באופן שתכלול הוראות התואמות את המדיניות התכנונית שלה, ואולם הדבר לא נעשה.

    לכן, בנסיבות בהן מדובר במדיניות הוועדה המקומית המקודמת במקביל לקידומה של תכנית רש/3838 אך ראוי ונכון לקבוע המדיניות במסגרת תכנית ולא באופן עקיף, כפי שנעשה.

     

    החלטת הוועדה המקומית לדחות בקשה להיתר לפי תמ"א 38, מכח תקן 413, היתה בבחינת ניסיון ליצור מסלול עוקף לתיקון תכנית רש/3838, שהינה המסגרת הנכונה לקביעת מדיניות תכנונית, בבחינת "מדיניות עוקפת תכנית".

     

    20.סעיף 22 לתמ"א 38 אכן מאפשר לוועדה המקומית לסרב ליתן היתרי בניה מכח תמ"א 38, ואולם היא רשאית לעשות כן בנסיבות הבאות:

    "משיקולים תכנוניים, או אדריכליים, נופיים, כושר נשיאה של תשתיות במגרש"

    קרי, הוועדה המקומית בהחלטתה יכולה לקבוע כי באזורים מסוימים או לגבי סוגי מבנים מסוימים, לא ינתן היתר בניה מכח תמ"א 38, אך עליה לנמק מדיניות זו משיקולים ונימוקים תכנוניים שניתן לבחון אותם ולא על דרך של שימוש בתקן הנדסי טכני.

    במקרה דנן, הוועדה המקומית לא עשתה כן. ואין לומר לגבי החלטת הוועדה המקומית כי מדובר בהחלטה תכנונית המבוססת על נימוקים תכנוניים ברורים ומפורטים, שניתן לבחון ולבקר אותם.

    (ראה ערר 5541/14 אליו מפנה העותרת בעתירתה. שם בחנה מקרוב הוועדה המקומית את בקשת ההיתר מבחינה תכנונית ועשתה כן לאחר שבחנה באופן פרטני את הבקשה ולא דחתה אותה על הסף כפי שנעשה במקרה הנדון)

    הוועדה המקומית קבעה מצב תכנוני דה פקטו במובן זה שקבעה אי מתן היתר לתמ"א 38 במבנים מסויימים באזור מגורים ב', מבלי לקבוע ולפרט מהם השיקולים התכנוניים או האדריכליים העומדים בבסיס החלטה זו, אלא עשתה שימוש בתקן הנדסי שלא נועד למטרה זו.

    בהינתן האמור, לא מצאתי כל פגם בהחלטת הוועדה המחוזית עת קבעה, כי השימוש בתקן הנדסי, כדי לייצר בפועל מצב המבטא מדיניות תכנונית מסוימת, חוטא למטרות ולרציונאלים העומדים בבסיס התקן.

    תקן 413 נועד לקבוע קריטריונים הנדסיים לחיזוק ועמידות מבנים, ושיקול הדעת איזו גרסה של התקן יש להחיל על מבנה מסוים, במהלך השנתיים בהן חלים שני התקנים, תיקון מס' 5 ותיקון מס' 6, צריך להיות שיקול הנדסי מובהק ולא שיקול תכנוני שאינו רלוונטי לעניין.

    יש לבדוק אפוא האם מדובר במבנה הזקוק לחיזוק מפני רעידות אדמה על פי תקן 413, וככל שיקבע כי אכן המבנה זקוק לחיזוק מבחינה הנדסית, או אז נכנסים לתמונה מכלול השיקולים התכנוניים שבסמכותה של הוועדה המקומית לשקול מתן או אי מתן היתר בניה על פי תמ"א 38.

    החלטת ועדת הערר, כי הניסיון לערבב בין השניים הינו פסול, הינה החלטה סבירה ואף נכונה, שלא מצאתי בה כל פגם או חוסר סבירות קיצוני אשר יצדיק התערבות ערכאה זו.

    21.יוער, כי אין חולק שלמהנדס העיר ולוועדה המקומית הסמכות לבחון את המסמכים שמגיש היזם בכל הנוגע לצורך בחיזוק המבנה, מסמכים הכוללים גם את חווה"ד ההנדסית של מתכנן השלד.

    קביעתו ההנדסית של מתכנן השלד, האם המבנה המסוים זקוק לחיזוק, איננה בבחינת סוף פסוק, ולמהנדס ולוועדה המקומית הסמכות לבקר קביעות הנדסיות אלו (ראה נספח 2 לתמ"א 38, הקובע מפורשות כי היתר בניה לחיזוק מבנה מסוים ינתן רק אם הונחה דעתם של מהנדס העיר והוועדה המקומית, כי המבנה ורכיביו במצב הסופי, לאחר ביצוע עבודות החיזוק, מקיימים את מקדמי הבטיחות הנדרשים...)

    מדיניות תכנונית יכולה להיות כללית וגורפת ולחול באזור מסוים או על מבנים מסוימים, משיקולים תכנוניים. ואולם, שיקול הדעת ההנדסי המצוי בתחום הגדרות התקנים המחייבים צריך להבחן באופן פרטני ביחס לכל מבנה ומבנה. וכאשר קיימות שתי חלופות לתקן הנדסי ההחלטה בדבר יישום תקן אחד או השני צריכה להיעשות על בסיס שיקולים הנדסיים ולא תכנוניים.

    סוף דבר

    22.אין חולק כי בסמכותה של הוועדה המקומית לקבוע מדיניות תכנונית באשר לאופן יישומה של תמ"א 38 בשטחה, ואולם עליה לעשות כן בדרך המלך ולא בדרך עוקפת, על דרך של שימוש בתקן 413 שהינו כלי הנדסי ולא תכנוני.

    הוועדה המקומית ניצלה, לכאורה, את תקופת הביניים בה חלים במקביל תיקון 5 ותיקון 6 לתקן 413, האחד לצד השני, כדי לייצר מדיניות תכנונית באמצעות החלת גרסאות שונות של התקן באזורים שונים בעיר. בכך שגתה הוועדה המקומית, ובהחלטת ועדת הערר, המבקרת דרך זו, לא מצאתי כל פגם המחייב התערבות של בית המשפט.

     

    יובהר, כי אין בהחלטה זו, וגם לא בהחלטת ועדת הערר, אשר החזירה הדיון לוועדה המקומית על מנת שתדון בבקשת ההיתר לגופו, כדי להשפיע על התוצאה הסופית לכאן או לכאן, וברור כי אין משמעותה כי בסופו של יום ינתן בהכרח היתר בניה מכח תמ"א 38 על ידי הוועדה המקומית.

    התנגדויות העותרת ואחרים שהגישו התנגדותם, עומדות בעינן ותבחנה על ידי הוועדה המקומית הנדרשת לבקשה לגופו של עניין.

     

    בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לחייב בהוצאות.

     

     

     

    ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ח, 02 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ