עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים חיפה
|
63829-06-18
02/08/2018
|
בפני השופט עמית:
גדעון גינת
|
- נגד - |
העותרת::
עיסא חורי מפעלי מתכת בע"מ עו"ד עוה"ד מייק ביטון ועוה"ד מתן הלפרין (משרד עוה"ד הולדשטיין שלו)
|
המשיבות ::
1. מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן 2. ד.ק שיטות אקלום בע"מ
עו"ד ליאור אוחנה (משרד עוה"ד בלטר גוט אלוני ושות')[בשם משיבה 1]
|
עתירה |
רקע עובדתי ודיוני
1.ביום 4.8.16 אישר רשם ההוצאה לפועל לשכת תל אביב –יפו (כב' הרשם גיא סמולרצ'יק) את מכירת הזכויות בנכס הידוע כגוש 18721 חלקה 66 וגוש 19215 חלקות 64, 79 (להלן: "הנכס") לעותרת, וזאת בהתאם לסעיף 34א' לחוק המכר תשכ"ח – 1968. הנכס מהווה מגרש מס' 20 לפי תכנית ג/2414 באזור התעשייה תפן. העותרת טוענת, כי המשיבה 2 היא המחזיק בנכס, ומכיוון שכך היה על הרשות המקומית, המשיבה 1 לחייב בגין ארנונה וצריכת מים את המחזיק ולא את העותרת. בעתירה נתבקש פסק דין שיורה למועצה המקומית לחדול מחיוב העותרת בגין תשלומי ארנונה ומים, או בגין כל תשלום מיסים אחר החל על מחזיק בנכס.
2.המועצה המקומית הגישה תשובה לעתירה. המשיבה 2 לא הגישה תגובה כלשהי לעתירה ולא התייצבה לדיון. שמעתי, בישיבת היום את טענות ב"כ בעלי הדין בעל פה.
3.המועצה המקומית טענה, כי ראוי לדחות את העתירה מחמת שיהוי שכן הוגשה שלא במסגרת המועד הקבוע בתקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א -2000. זו לשון התקנה:
"3(א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.
3(ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם".
4.כפי שעולה ממכתב אחראית על גביה ברשות המקומית מתאריך 27.9.16, קיבלה המשיבה 1, יום קודם לכן, פניה מהעותרת להעברת שם החייב בארנונה לשמה של המשיבה 2. הכותבת דרשה תיעוד נוסף כדי לאפשר לרשות המקומית בחינת הפניה. צויין במפורש כי "חשבונות הארנונה והמים בגין נכס זה הינם ויוותרו על שטחיהם עד להודעה אחרת". כן צוינו במכתב סכומי החוב בגין ארנונה ומים, הנדרשים מאת העותרת ונאמר ש"המועצה תחל בהליכי גבייה כנגדכם, כמקובל". ממועד מכתב זה ידעה, איפא, העותרת על סירובה של המשיבה 1 לשנות את החייב בתשלומי הארנונה.
ביום 5.9.17 כתבו באי כוח העותרת לרשות המקומית וציינו כי המשיבה 2 היתה מאז ומתמיד המחזיק בנכס, ומכיוון שכך לא היה מקום בחיוב העותרת בתשלום ארנונה בגינו או בחיוב של העותרת בכל תשלום חובה אחר שחל על מחזיק בנכס.
5.המשיבה 1 צירפה לתשובתה העתק התכתבות מחודש פברואר 2018 בין מנהל הכספים של העותרת לבין מנהלת החשבונות הראשית של המשיבה 1, לפיה הועברו למנהל הכספים, לפי בקשתו, כרטסות המראות את מצב החוב של העותרת, לפי הרשום בספרי הרשות המקומית.
דיון והכרעה