אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבירן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל -ת"א ואח'

אבירן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל -ת"א ואח'

תאריך פרסום : 28/11/2017 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים תל אביב - יפו
6119-11-17
20/11/2017
בפני סגן הנשיא:
קובי ורדי

- נגד -
עותרים:
1. שוהם בן חמו
2. ד"ר בן עמי רפאל
3. ד"ר סופי דהן
4. יוסף בלאופלד שדות
5. תומר שדות
6. איתן אקרמן
7. אלנה זינגר
8. אריאלה אורן
9. אריה אורן
10. שלומית סיקורל
11. משה קידר
12. בעז זגמן
13. עמית דולב
14. עמנואל אברהמי
15. עינב אברהמי
16. בר אברהמי
17. איריס גוזמן
18. יעקב טימור
19. דור גל
20. ג. בנימין החזקות (2015) בע"מ
21. סוני בן כנען
22. איתן לייפר
23. שפרינצה חיה גולדברג
24. פרופ' יעקב גולדברג

עו"ד איתי לסקי
עו"ד אלי פיטרו
משיבים:
1. רשות מקרקעי ישראל
2. מינהל מגורים ישראל - מ.ש.י בע"מ
3. זהבי בלאו ושות' משרד עורכי דין
4. יאיר קולה ו-515 אחרים נציגות קבוצת הרכישה

עו"ד לימור חלד רון [ב"כ משיבה 1]
עו"ד יהושע חורש [ב"כ משיב 2]
עו"ד יהודה זהבי [ב"כ משיב 3]
עו"ד אייל רוזובסקי [ב"כ משיב 4]
פסק דין
 

 

 

 

  1. עתירה בה מבוקש להכריז על בטלותה ולחילופין להורות על ביטולה של החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1 (להלן גם: "רמ"י") מיום 22/10/17 לפיו, נדחתה הודעת העותרים מיום 24/9/17 בדבר משיכת הצעתם הזוכה במכרז וביטול התחייבותם להתקשר עם המשיבה בהסכם חכירה על פיה.

  2. כן מבוקש בעתירה ליתן סעדים הצהרתיים ואופרטיביים לפיהם נוכח הודעת העותרים מיום 24/9/17 אין כל תוקף להצעה במכרז ככל שהיא נוגעת לעותרים ולפיכך ממילא אין תוקף אף לזכייתם במכרז וזו בטלה וסעד אופרטיבי המבטל את תוצאות המכרז ככל שהן נוגעות לעותרים ומורה למשיבים בצו עשה לפעול לתיקון כל רישום עקב כך ואוסר עליהם לבצע התקשרות בפעולות משפטיות בשם העותרים.

  3. מדובר במכרז מספר תא/126/2015 שפורסם ב-1/7/15 לחכירת מגרש בשכונת שרונה בת"א והקמת פרויקט בניה גדול כאשר קבוצת הרכישה (מאות אנשים) שעליה נמנים העותרים זכתה במכרז ביום 21/3/16 (כאשר עתירה כנגד זכייתה במכרז שהגישה חברת גינדי נדחתה על ידי ביום 12/7/16).

  4. אין מחלוקת שהצעת קבוצת הרכישה זכתה במכרז בהסתמך על יפויי כוח בלתי חוזרים של כל חברי הקבוצה, כאשר בהתאם לתנאי המכרז שילמו הזוכים במהלך שנת 2016 (אפריל – מאי) כ-15% מהתמורה וביום 30/10/17 הושלמה יתרת התמורה (בסך של מעל מיליארד ₪) והופק הסכם החכירה.

  5. ביום 24/9/17 נשלחה פניית חלק מהעותרים באמצעות ב"כ לרמ"י בה התבקש לכבד את הודעת הביטול של העותרים ולגרוע אותם מרשימת הזוכים במכרז והמתקשרים במסגרת הסכם החכירה.

    זאת, כפי שנטען במכתב זה, עקב ראיות חדשות שהתגלו לעותרים למעשי הטעיה, חריגה מהרשאה ותרמית מצד מארגני הקבוצה אשר על יסודן הוגשה הצעתם המשותפת של חברי הקבוצה במכרז, כאשר התברר לאחרונה, כי המארגנים לא היו רשאים כלל להגיש הצעה בשם העותרים ויתר חברי הקבוצה במכרז, שכן המארגנים לא עמדו בתנאים הנדרשים על פי מסמכי היסוד של הקבוצה לשם גיבוש הקבוצה המותנה בשיעור הצטרפות של 90% כשמדובר במקרה קלאסי של הצעה תכסיסנית שדינה היה להיפסל מראש ולמצער להתבטל בדיעבד.

  6. זאת, משהתברר לעותרים רק ב-12/9/17 ששיעור ההשתתפות הנדרש של 90% נגזר ממספרן המתמטי של היחידות המתוכננות לבניה ולא 90% משטח היחידות המתוכננות או מעלותה היחסית של הקרקע וזו עמדה אבסורדית, תכסיסנית ותרמית של ממש, העומדת ביסוד ההצעה שהוגשה במכרז ושעל יסוד תרמית בוטה זו המבוססת על פרשנות בלתי הגיונית ובלתי אפשרית של מסמך היסוד של הקבוצה נכבלו מאות אנשים בדרכי ערמה ותחבולה לעסקת הנדל"ן הגדולה בתולדות המדינה בהיקף של מיליארדי ₪, כשמדובר בהצעה תכסיסנית.

  7. כן נטען כי יש לפרש את הסעיף של שיעור ההשתתפות של 90% עקב פרשנות תכליתית ונגד המנסח, כשלעותרים יש הן עילה מכרזית (עקב התכסיסנות) והן עילות חוזיות המבוססות על טעות, הטעיה, מצגי שווא, אי גילוי ותרמית המאפשרות את ביטול החוזה וכן עקב חריגה מהרשאה ולכן על הרשות לבטל את זכייתם של העותרים במכרז ולבטל את הסכם החכירה כלפי העותרים, וזאת לאחר שנשלחו על ידם הוראות ביטול למארגני הקבוצה.

  8. לאחר שועדת המכרזים קיימה דיון בטענות אלו ביום 19/10/17 התקבלה החלטה שנשלחה לעותרים ביום 22/10/17 והתקבלה על ידם ביום 23/10/2017 ולהלן נוסח ההחלטה:

    "הנדון: מכרז תא/126/2015 – הודעה בדבר ביטול התקשרות

    סימוכין: מכתבך מיום 24.09.2017 שנתקבל ברמ"י ביום 28.09.2017 ומכתבך מיום 02.10.2017.

     

    הריני מתכבדת לאשר קבלת מכתביך שבסימוכין ולהודיעך, כי ועדת מכרזים דנה, בתאריך 19/10/2017, בטענות שהועלו במכתבך, ולהלן עיקרי החלטתה:

     

    1. סעיף 38 לתנאי המכרז קובע כי "במקרה שההצעה מוגשת ע"י מספר מציעים יחד, יוגש יפוי כח אחד אשר ייחתם ע"י כל המציעים או מספר ייפויי כח אשר בכל אחד יצוין כי מיופה הכח מוסמך להגיש הצעה במכרז בשם המציע ובשם מציעים אחרים ביחד ובערבות הדדית. בכל מקרה, יפוי הכח לא יהיה מותנה בתנאי כלשהו ולא יתייחס באופן כלשהו לחלק מסוים של הקרקע".

       

    2. למסמכי ההצעה צורפו ייפויי כח בלתי חוזרים מטעם כל הזוכים במכרז, לרבות מרשיך, המסמיכים את מיופה הכוח להגיש את ההצעה בשמם ועבורם, ביחד עם אחרים ובערבות הדדית. כמו כן, נקבע בסעיף 18 לייפויי הכוח, כי "יפוי כח זה הינו החלטי ובלתי חוזר ואין אנו רשאים לבטלו ו/או לשנותו באיזה שהוא אופן שהוא...".

       

    3. הועדה סבורה שלא ניתן ואף אין מקום להיענות למבוקש על ידך, אשר משמעותו הינה, למעשה, ביטול של ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, אשר ניתנו ע"י מרשיך, זאת ללא צו שיפוטי או הסכמה של מיופה הכוח. מאחר ולא הומצא לוועדה צו שיפוטי המורה על ביטול ייפוי הכוח, ולאור עמדת מיופה הכוח, מחליטה הועדה כי לא ניתן לבטל את זכיית מרשיך.

    4. משניתן ייפוי כוח בלתי חוזר מכוחו מוגשת ההצעה, בהתאם לתנאי המכרז, כאמור, ועדת המכרזים אינה המקום לברור מחלוקות בין מייפה הכוח למיופה הכוח.

       

    5. באשר לטענה כי קיימת "תקלה" מצד רמ"י במסמכי המכרז, שכן "לא ניתן מחד גיסא להגביל בתנאי המכרז ייפוי כוח כך שלא יחול על חלק מסוים בקרקע, ואילו מאידך גיסא לחייב מתן פירוט בהצעה של חלק מסוים בקרקע" – עמדת הועדה הינה שאין לקשור בין שתי התניות, אשר עוסקות בעניינים שונים. ויודגש, הדרישה לציין את חלקו של כל יחיד במגרש הינה לצורך קביעת חלקו היחסי של כל מציע בהצעה המשותפת, ודאי שאין בה כדי לייחד חלק מסוים מהמגרש למציע ספציפי.

       

    6. בקשר עם סעיף 11 למכתבך מיום 24.09.2017, הריני להשיבך כי רשימת המציעים, כפי שצורפה למסמכי ההצעה הזוכה, מהווה 100% מבעלי הזכויות בקרקע, ומשכך טענתך לגבי "חלק יחסי גדול יותר בקרקע" אינה ברורה.

       

    7. לאור החלטת ועדת מכרזים, אנו נאלצים לדחות את טענות מרשיך ולהודיעך כי נפעל בהתאם לייפויי הכוח שצורפו להצעה הזוכה".

       

  9. בעקבות מכתב זה ולאחר השלמת יתרת התמורה ביום 30/10/17 ע"י קבוצת הרכישה בסך של מעל מיליארד ₪ והפקת הסכם החכירה, הוגשה העתירה הנוכחית ביום 2/11/17.

  10. כבר בהחלטתי מיום 2/11/17 בה קבעתי את העתירה לדיון ציינתי שהחלטתי אינה גורעת מטענות מקדמיות ו/או טענות סף, כולל לגבי הסמכות ולגבי היותן של חלק ניכר מהטענות בעתירה מצויות לכאורה במישור החוזי ו/או האזרחי ולא המכרזי.

  11. בעקבות הגשת תגובות המשיבות וטענות הסף שלהן בהן התבקש סילוק העתירה על הסף קיימתי דיון בטענות אלו ביום 19/11/17.

     

    דיון

  12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את הצדדים בפני החלטתי לדחות את העתירה על הסף מחמת מספר טעמים ונימוקים שכל אחד מהם מספיק כשלעצמו להביא לדחיית העתירה על הסף קל וחומר הצטברותם במכלול.

    העדר עילה והעדר עילה להתערבות בית המשפט

  13. למעשה, אין מחלוקת שלעותרים אין טענה כנגד יפויי הכוח הבלתי חוזרים עצמם ואין מחלוקת שיפויי כוח אלו נחתמו וניתנו לעורכי הדין המייצגים ושלא מופיעה בהם כל הסתייגות (ראו לדוגמא דברי העותרים בסעיף 12 לתשובתם לתגובות המשיבים שתוקף יפויי הכוח אינו במחלוקת אלא הטענה שנעשה בהם שימוש שלא כדין).

  14. העותרים מבקשים בעתירתם להורות על ביטול זכייתם שלהם בלבד (24 מתוך מאות) ועל משיכת הצעתם הזוכה במכרז ואי מתן תוקף להצעתם שלהם למכרז.

  15. דהיינו, למרות שהעותרים טוענים בעתירתם ובמכתבם לרמ"י לכך שההצעה תכסיסנית שדינה היה להיפסל מראש ולמצער בדיעבד הם לא מבקשים (וכנראה לא בכדי) את בטלות המכרז כולו ומה שהם מבקשים זה לבטל רק את תוצאות המכרז כלפיהם ולהורות באופן יצירתי על ביטול הזכייה שלהם בלבד.

  16. לא זו אף זו, למעשה הטענה שלהם אומרת כך: מארגני קבוצת הרכישה רימו והטעו אותנו ולכן הגשנו הצעה תכסיסנית ללא הסכמה מדעת ויש לבטל את זכייתנו שלנו במכרז.

  17. כמובן שלא ניתן לקבוע חלקיק זכייה או בטלות זכיה לגבי חלק מהזוכים בלבד (במקרה דנן כ-3% מחברי הקבוצה) או חלקי תכסיסנות. או שההצעה כולה תכסיסנית ובטלה או שההצעה אינה תכסיסנית ותקפה ולא ניתן לבטל את הזכיה רק כלפי חלק מקבוצת הרכישה (העותרים שהם כ-3% מחברי הקבוצה), כך שאין למעשה כל עילה לעתירה ובוודאי לא עילה מכרזית.

  18. דומה הדבר למכרז שבו מדובר במיזם משותף של קבוצת מציעים המורכבת ממספר חברות/גופים עסקיים המגישים הצעה למכרז שזוכה בו המיזם המשותף ואח"כ, עקב סכסוך פנימי בין השותפים וטענות להפרת הסכם ו/או מצג כזה או אחר, יש להם טענות זה כלפי זה.

    הנ"ל הינו במישור הפנימי ביניהם ולא במישור החיצוני מול עורך המכרז ומול זכייתם במכרז.

  19. לא זו אף זו, הטענות של העותרים מצביעות שוב ושוב על כך שטענותיהם הינם כלפי מארגני קבוצת הרכישה, עוה"ד, הנציגות וכיו"ב במישור הפנימי ולא כלפי רמ"י. לטענתם של העותרים הגורמים הפנימיים הנ"ל גרמו להם להגיש הצעה לא מדעת וברי שזו טענה במישור הפנימי ולא המנהלי.

     

  20. העותרים רוצים למעשה שרמ"י, שקיבלה יפויי כוח בלתי חוזרים ובלתי מסוייגים בזמן שהתנאי של 90% מחברי הקבוצה הוא תנאי הסכמי פנימי ולא של רמ"י והוא מצוי במחלוקת פרשנית, תפרש תנאי זה, תנקוט עמדה לצד העותרים ותכריע שמדובר בתנאי בהסכם שנוסח בתרמית ובהסתייגות חיצונית אסורה ליפוי הכוח (שלא הוצגה לרמ"י), וזאת בלא הכרעה שיפוטית בענין זה שאינו חד משמעי כלל ועיקר כפי שמנסים העותרים להציג ויש לשמוע לגביו ראיות לגבי כוונת המנסח והצדדים.

  21. כל זאת תוך פגיעה אפשרית של ממש במאות אנשים (המהווים לכאורה את הרוב) המעוניינים בקיום העסקה ולא בביטול המכרז.

  22. כל זאת בזמן גם שהעותרים ידעו לכאורה על תנאי זה כשחתמו עליו לפני שנים ולא עתרו כנגד תנאי זה למרות שטוענים שהוא אסור על פי קביעת רמ"י. קשה לקבל את הסברי ב"כ העותרים שאם היו מגיעים ל-90% אזי לא הייתה מניעה להגיש בשמם הצעה למכרז ושזה לא בסדר שזה תנאי מתלה אבל העניין היה הופך לבלתי רלוונטי.

  23. דהיינו, בסופו של יום אין כל עילה מכרזית לעתירה, משלא ניתן לטעון לביטול הזכיה רק של העותרים ובוודאי שאין עילה להתערבות בית המשפט בהחלטת רמ"י שקיבלה יפויי כוח בלתי חוזרים חתומים ותקפים ללא כל התניה או סייג ומבוקש ממנה לבטל למעשה חלק בלבד מהם ולבטל זכייה חלקית של העותרים וזאת ללא צו שיפוטי או הסכמה של מיופה הכוח.

  24. דהיינו מבוקש מרמ"י להיכנס למחלוקת הפנימית בין חברי הקבוצה ומארגנת קבוצת הרכישה ולהכריע בפרשנות הסעיפים ההסכמיים והתנאים שהותנו ביניהם ולא ע"י רמ"י, בלא צו שיפוטי וכנגד עמדת רוב חברי הקבוצה (כשגם עו"ד זהבי ב"כ הקבוצה חזר ואמר לעותרים כבר לפני חודשים שהוא יפעל בהתאם לצו שיפוטי, אם יתקבל, לגבי יפויי הכוח וכל זמן שלא יקבל צו שכזה הוא פועל לפיהם).

  25. מדובר כאמור ביפויי כוח תקפים ובלתי חוזרים שנמסרו לרמ"י והעובדה שנקבע בהסכמה פנימית שהגשת ההצעה מטעם הקבוצה תבוא רק לאחר מכירת 90% מהיחידות בפרויקט (כשיש ויכוח כאמור לגבי פרשנות סעיף זה בין חברי הקבוצה) אינה גורעת מתוקף יפוי הכוח שנמסרו לעו"ד זהבי ולרמ"י ושמבחינת רמ"י ההצעה אינה מותנית ואינה מסוייגת וזכתה בדין במכרז ואין זה מתפקידה של רמ"י להיכנס ולהכריע בעניינים פנימיים חוזיים בין חברי הקבוצה שיש להם אפשרות לפנות לערכאה המתאימה ולקבל צו שיפוטי כזה או אחר לגבי תוקף יפויי כוח אלו וכיו"ב, כפי שקבעה ועדת המכרזים של רמ"י.

  26. לכן, רמ"י לא "עוצמת עיניים", כפי שנטען בעתירה, אלא פועלת על סמך יפויי כוח תקפים, שלא נקבע לגביהם אחרת, דבר המצריך בירור משפטי מעמיק ואם ייקבעו ממצאים כאלו או אחרים, תיבחן השלכתם אז על ההליך המכרזי.

  27. לכן יש לדחות את העתירה על הסף מחמת העדר עילה מכרזית והעדר עילה להתערבות בית המשפט (בהתאם לתקנה 7 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים) (סדרי דין) התשס"א-2000.

     

     

    עילה אזרחית/חוזית ולא מנהלית

     

  28. למעשה, כל טענות העותרים הינן במישור האזרחי/חוזי ויש להן צליל אזרחי ולא מכרזי.

     

  29. כידוע בית המשפט ידון רק בסעדים הכרוכים קשר בל יינתק בתנאי המכרז והוראותיו (רע"א 3309/11 קוטלבסקי נ' המועצה המקומית תל מונד (6/1/13) כאשר יש לבחון את היסוד הדומיננטי והמהותי ובמקרה שלנו מדובר ביסוד אזרחי בלעדי ובסכסוך אזרחי (ראו ע"א 9379/03 מיכאל צרני נ' מד"י (6/12/06) רע"א 3062/16 קלמן נ' מועצה אזורית דרום השרון (21/4/16), עע"מ 7832/08 כפר הנוער דרך תקוה נ' משרד הרווחה (19/10/09).

     

     

  30. בית המשפט צריך לעתים לבחון את המהות ולא להשאיר את עניין הסמכות בידי מנסח התביעה ולבחון מהו נושא הסכסוך ומהותו והסעד המהותי והאמיתי ולא להסתפק בסיווגי הצדדים (ראו רע"א 6681/17 רשות המיסים נ' Three D (2/10/17).

     

  31. במקרה דנן מדובר בטענות שהינן בשלב החוזי, בין חברי הקבוצה ומארגנת הקבוצה ביחסים הפנימיים הנובעים מההסכם, לאחר שחלפה יותר משנה וחצי מהזכיה במכרז וטענות חוזיות מובהקות שעיקרן פגמים בהסכמה החוזית ונפקותן, כחריגה מהרשאה, הטעיה, תרמית, הפרת חוק הגנת הצרכן, נאמנות, שליחות ומצגי שווא של מארגני קבוצת הרכישה.

     

  32. לכן, יש לדחות את העתירה על הסף שכן מדובר בטענות אזרחיות חוזיות ולא מכרזיות.

     

     

     

    הערכאה המתאימה

     

  33. כך גם הערכאה המתאימה והראויה לבירור ושמיעת עדים וראיות (ונראה בכמות לא מבוטלת) לגבי טענות התרמית, ההטעיה, מצגי השווא וכו' הינה הערכאה האזרחית שתכריע בפרשנות ההסכם ובטענות החוזיות ובוודאי שלא ניתן "להפיל" הכרעה זו על רמ"י, שלא היתה צד כלל להסכמים ולמצגים הנטענים שהינם חיצוניים לעסקה.

     

    שיהוי ומעשה עשוי

     

  34. לא ניתן להתעלם מכך כי הזכיה במכרז דנן הייתה לפני יותר משנה וחצי (3/16) ועתירה שהוגשה בסמוך לזכיה (ע"י חברת גינדי) נדחתה כבר ב-7/16.

     

  35. העותרים "ישבו על הגדר" כל התקופה, לא טענו מאומה נגד יפויי הכוח ונגד הזכיה שלהם עד לזכיה והרבה אח"כ, למרות שטענו למעשה את אותן טענות (או רובן) בתביעות אזרחיות שהגישו חלקם ובמכתבי בא כוחן וגם אם התגלו להם ראיות חדשות אין הדבר עוצר את מירוץ השיהוי, כפי שגם מכתב של העותרים לרמ"י לא עוצר מירוץ זה.

     

  36. לא זו אף זו, העותרים פנו ב-24/9/17 במכתב לרמ"י, קיבלו תשובה ב-23/10/17 וידעו שב-30/10/17 עומדים להיות מועברים יותר ממיליארד ₪ על ידי הקבוצה ושעומדים לחתום על חוזה חכירה (גם בשמם כך כיום יש להם זכויות חכירה), וכפי שהצהיר בא כוחם בדיון בפני הם ידעו על המועד הנ"ל וחיכו עד לאחר התשלום והנפקת הסכם החכירה שכן הגיעו למסקנה שלא מדובר במצב בלתי הפיך שלא ניתן להתגבר עליו ושהם לא רצו לגרום לנזקים אדירים ולהכשיל את העסקה אלא רצו לדבר בשמם בלבד.

     

  37. מדובר למעשה בהיתממות של העותרים, שכן למעשה הם רוצים ומבקשים לעצור את הפרויקט לפחות לגביהם, דבר שלמעשה יעצור את כל הפרויקט שכן הם חלק מחברי הקבוצה, ולא ניתן להפריד את הדין לגביהם משאר חברי הקבוצה, כפי שלא ניתן גם לבטל את המכרז רק לגביהם ו/או לקבוע שההצעה (שלהם עצמם) היא תכסיסנית רק כלפיהם וזאת בזמן גם שלכאורה רוב חברי הקבוצה מעוניינים בקיום העסקה ובקיום הזכייה במכרז.

     

  38. העותרים מבינים שהם לא יכולים לבקש את ביטול המכרז שכן היו טוענים כנגדם איזה מנדט יש להם לבטל את הזכיה כולה וכן שהם לא יכולים היום לתקוף את המכרז ולבטלו יותר משנה וחצי לאחר הזכיה, אבל זה מה שהם למעשה עושים בעקיפין, שכן כאמור אם ההצעה תכסיסנית אזי כולה כזו ולא רק ההצעה של העותרים שלא קיימת בפני עצמה ולכן למעשה הם תוקפים בעקיפין את הזכיה במכרז ולא ניתן לעשות זאת אחרי תקופה כה ארוכה ומדובר בשיהוי ממשי וכבד ואף במעשה עשוי לאחר ששולם סכום עתק (גם בשמם) של מעל מיליארד ₪ (היתרה) הונפק ונחתם הסכם חכירה (גם לגבי הזכויות שלהם) ונכנסו לתמונה צדדים שלישיים (כמו גורמים שנתנו מימון לתשלום יתרת התמורה) ונרשמו משכנתאות על הזכויות כלפי צדדים שלישיים אלו שהשקיעו והסתמכו (ראו לגבי שיהוי ומעשה עשוי בקבוצת רכישה עת"מ 67300-12-15 י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ נ' רמ"י (19/01/2016) ועע"מ 555/16 י.ח דמרי בניה ופיתוח בע"מ נ' רמ"י (15/06/2016)).

     

     

  39. במקרה דנן העותרים השתהו הן מהבחינה הסובייקטיבית משלא עתרו כנגד הזכיה במכרז ותוקפה או כשרות ההצעה וכן מהבחינה האובייקטיבית שחיכו (במודע) עד לאחר מימוש המכרז תשלום היתרה והפקת וחתימת הסכמי החכירה תוך התחייבות כלפי צדדים שלישיים (כמו הלוואות שנלקחו ומשכנתאות שנרשמו) ואין גם כל פגיעה בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי שכן טענותיהם יתבררו בערכאת המשפטיות המוסמכות.

     

  40. לכן, יש לדחות את העתירה גם מחמת שיהוי ומעשה עשוי.

     

     

    קיומו של סעד חלופי לעותרים

     

  41. העותרים מציגים עצמם כנפגעים בצורה קשה ביותר ולא חוסכים במילים קשות כלפי המעורבים ואף כלפי נושאי משרה (כמו עו"ד), מבקשים מבית המשפט להושיט להם סעד מן הצדק וטוענים שצריך לקבל החלטה אמיצה ותקדימית.

     

  42. מעבר לכך שלכאורה נעשה שימוש מוגזם ובקלות רבה מדי בטענות הקשות המועלות (לפחות כלפי עוה"ד), לא מדובר במי שאין לו סעד ובית המשפט משאירו בידיים ריקות, אלא במי שפונה במקביל למספר ערכאות ומבקש סעדים שונים, שעיקרם כספיים או בעלי משמעות כספית.

     

  43. העותרים (חלק מהם) הגישו כבר מספר תביעות כספיות אזרחיות בהן טענו למעשה אותן טענות חוזיות וביקשו סעדים כספיים וכן שלחו הודעות ביטול שהם טוענים שהן תקפות ואף ביקשו סעדים זמניים בחלק מתביעות אלו וכמובן שפתוחה בפניהם האפשרות להמשיך בדרך זו ו/או לבקש סעדים אזרחיים אחרים.

     

  44. כך גם לעותרים פתוחה הדרך לנקוט בכל הליך אזרחי מתאים כדי לברר את השאלות שבמחלוקת ואת הטענות הקשות שהם מעלים כלפי המשיבות הפרטיות ואם יוכיחו אותן באכסניה המתאימה יקבלו גם סעדים כאלו או אחרים, אך לא היה מקום להגיש את העתירה בבית המשפט המנהלי במקום בבית המשפט האזרחי (בלא לפגוע בטענות המשיבים לגבי קיומו של סעיף בוררות בהסכם שנטען ע"י המשיבים שישנה תניית בוררות מחייבת).

     

  45. לכן, לא די לטעון לסעד מן הצדק (התלוי גם בזווית המתבונן) ולדרוש מבית המשפט לתת סעדים תקדימיים ואמיצים ומן הראוי היה להגיש את ההליך המשפטי בערכאה המתאימה.

     

  46. מובהר בזאת שדחיית העתירה המנהלית לא מונעת מהעותרים מלנקוט בהליכים אלו או אחרים, שלא הוכרעו במסגרת עתירה זו שעסקה בתקיפת ההחלטה המנהלית בלבד.

     

     

    התוצאה

     

  47. לאור כל האמור לעיל ובמכלול הטעמים המצטברים לעיל (וכל אחד מהם) אני דוחה את העתירה על הסף.

     

    העותרים ישלמו לכל אחד מהמשיבים 4-1 הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪.

     

    המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

     

     

    ניתן היום, ב' כסלו תשע"ח, 20 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ