עת"מ 58811-12-12 דר נ' עיריית קרית אתא

עתירה למתן פסק דין הצהרתי שהמשיבה, עיריית קריית אתא ("העירייה") אינה רשאית לדרוש מן העותר, או לגבות ממנו, חובות ארנונה שהוטלו בין השנים 2000–2007, בגין גלריה הבנויה בחנותו שברחוב זבולון 14 בקריית אתא (בהתאמה, "הגלריה" ו"הנכס").

רקע ועיקר טענות הצדדים

העותר הוא בעליו של הנכס מאז שנת 1993, והוא משכיר אותו לאחרים. החל משנת 2000 חייבה העירייה את העותר בתשלומי ארנונה גם בגין שטח הגלריה, אך העותר נמנע מלשלמם ולא נקט הליכים בקשר לעצם החיוב או לשיעורו. בעקבות כך נקטה העירייה הליכי גבייה נגדו לשם אכיפת תשלום חובותיו, ובשנת 2011 הוטלו עיקולים בגין חוב הארנונה שמקורו בשנים 2000–2006.

בעתירה העלה העותר שתי טענות עיקריות כנגד חיובו בארנונה בגין הגלריה. האחת, שמאז שרכש את הנכס ועד עתה הגלריה אינה בשימוש ולכן יש לפטור אותו מחובות ארנונה בגינה. לדבריו, בעקבות פנייתו לעירייה ביקר פקח מטעמה בנכס, ומשנמצא שהגלריה אינה בשימוש, ניתן לו פטור מתשלומי ארנונה בגין הגלריה החל משנת 2007 ועד הגשת העתירה. השנייה, שאין לחייבו בחובות ארנונה מהשנים 2000–2006 מחמת התיישנות. לטענתו, כל אותן שנים לא דרשה העירייה או מי מטעמה לשלם את הארנונה עבור הגלריה, וזאת אף שרכש את הנכס בשנת 1993.

בתשובת העירייה נטען, בין השאר, כי בניגוד לטענות העותר הוא חויב בארנונה בגין שטח הגלריה החל משנת 2000, וחיוב בארנונה בגין הגלריה נשלח אליו מדי שנה. עוד נטען כי תקופת ההתיישנות טרם חלפה, מאחר שהעירייה נקטה הליכי גבייה כבר לפני מספר שנים, לרבות הטלת עיקולים, ובכך נעצר מירוץ ההתיישנות. העירייה חלקה על טענת העותר שהגלריה אינה בשימוש. בעניין זה היא הפנתה להסכם שכירות שהוגש לה בשנת 1995 לצורך הסבת חיובי הארנונה על שם שוכר הנכס, ועולה ממנו כי הגלריה היא חלק מהנכס המושכר וכי ישולמו עבורה רק מחצית "מדמי העירייה והחשמל". נטען גם כי לאורך השנים לא מיצה העותר את הליכי ההשגה הקבועים בחוק, ומשלא נקט הליכים כנגד החיוב, אזי חוב הארנונה הוא חוב חלוט. בנוסף צוין כי ביום 30.8.09 נבדק הנכס על ידי פקח עירייה שדיווח כי הגלריה אכן אינה בשימוש, ובעקבות כך הושג הסדר בין הצדדים שלפיו ניתן פטור מחיוב ארנונה בגין הגלריה, ולפנים משורת הדין הופחתו גם חיובי הארנונה בגין השנים 2007 ו-2008, בכפוף לתשלום יתרת החוב הקודמת בגין השנים 2000–2006. העותר לא קיים את התחייבותו על פי ההסדר ולא שילם את המגיע ממנו, ולכן ראתה העירייה את ההסכם כמבוטל והגבייה נמשכה כסדרה.

התובענה בבית משפט השלום

קודם להגשת העתירה הגיש העותר תובענה כנגד העירייה לבית משפט השלום בחיפה (ה"פ 56831-09-11) ("התובענה האחרת"), שבה הוא עתר למתן פסק דין הצהרתי האוסר על העירייה לחייבו בחובות ארנונה שבגין שטח הגלריה מאחר שזו אינה בשימוש, ולחילופין למתן פסק דין הצהרתי האוסר על העירייה לחייבו בחובות ארנונה מהשנים 2000–2006 מחמת התיישנותם. העירייה הגישה כתב תשובה, נשמעו עדויות מטעם הצדדים וביום 27.6.12 ניתן פסק דין שלפיו נמחקה התביעה מחוסר סמכות עניינית. בצד זאת, בית משפט השלום מצא לנכון להוסיף ולקבוע ממצאים שיש להם רלוונטיות לענייננו, כדלקמן: