גולנדר ואח' נ' ועד מקומי צופית

זוהי עתירה בגדרה מבקשים העותרים – בעל ואישה – להתיר את קבורתם בבוא העת בבית העלמין במושב צופית (להלן: "בית העלמין").

רקע

העותרת ילידת מושב צופית (להלן: "המושב") אשר בבגרותה העתיקה מקום מגוריה מהמושב. הוריה נמנים על מייסדיו. ההורים, כמו גם שני אחיה וגיסה קבורים בבית העלמין ובבוא היום, אף אחותה עתידה להיקבר בו. על רקע זיקתה למושב, קשריה החמים עם בני משפחתה המתגוררים בו, לרבות קשריה עם רבים אחרים ובשל רצונה העז של העותרת "להיאסף לאבותיה" בתום ימיה – היא מבקשת כי יותר לה ולבעלה העותר להיקבר בבית העלמין בסמוך למשפחתה.

העותרת הביעה רצונה להיקבר בתום ימיה בבית העלמין במכתב ששיגרה לוועד המושב בשנת 1996, שנותר בלא מענה. לאחרונה, בשל מחלה חשוכת מרפא בה לקה העותר – עלה הצורך ביתר שאת, בהיותו מצוי על ערש דווי.

משכך, פנתה העותרת למשיב – ועד מקומי מושב צופית (להלן: "המשיב" או "הועד") – להבטחת קבורת העותר בבית העלמין (ובעתיד, קבורתה). בקשתה נענתה בשלילה. מכאן העתירה.

החלטת המשיב (להלן: "ההחלטה")

בשנת 2005 קבע המשיב קריטריונים לזכאים לקבורה בבית העלמין כדלקמן:

• כל תושב הגר במושב דרך קבע.

• מי שבן/בת זוגו קבור בבית העלמין.

• בן/בת להורים תושבי המושב, הסמוך לשולחנם (אף אם אינו מתגורר במושב).