אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חוסין נ' מדינת ישראל

חוסין נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 05/01/2020 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים חיפה
4133-01-18
24/12/2019
בפני השופטת:
ברכה בר-זיו

- נגד -
העותר:
סלאח חוסין
עו"ד יוסף מוחמד
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד יוסף דאוד מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
פסק דין
 

 

 

1.לפני עתירה מנהלית למתן צו שיורה למשיבה להתקשר עם העותר בהסכם מכוחו תתאפשר לעותר גישה לקניינו מהדרך הגובלת , בין בדרך של רכישה ובין בדרך של מתן זיקת הנאה.

 

2.העותר, סלאח נימר חוסין (להלן: "העותר"), הינו הבעלים של חלקה 50 בגוש 19419 באדמות דיר חנא (להלן: "חלקת העותר") והמשיבה, מדינת ישראל באמצעות רשות מקרקעי ישראל, הינה הבעלים של חלקה 27 בגוש 19419 בשטח של 9,501 מ"ר, הגובלת בחלקת העותר כמו גם בחלקות רבות אחרות לאורכה.

 

3.חלק מחלקת המדינה, הגובל בחלקת העותר, משמש למעבר לחלקת העותר, עליה בנוי ביתו.חלק זה מסומן במפת מדידה שהוגשה על ידי העותר במספר 27/1 בשטח של כ- 62 מ"ר (להלן: "חלק המדינה"). בצידה השני גובלת חלקת המדינה בדרך הסלולה (כביש מס' 22), ממנה מבקש העותר את המעבר לחלקתו. העותר טען כי קיבל היתר בניה, בו מסומנת חלקת המדינה כדרך הגישה היחידה לחלקתו וכי חלקת המדינה ניתנת לניצול רק על ידי העותר ובני משפחתו.

 

4.העותר פנה אל המשיבה וביקש לרכוש את חלקת המדינה ביום 1.2.15. המשיבה דחתה את בקשתו, ולפיכך הגיש העותר נגד המדינה מספר תביעות :

 

ת.א 36177-11-15 שהסתיים בהסכם פשרה לפיה המשיבה תבחן את בקשת העותר "ללא דיחוי, בהתאם לנהליה ובמסגרת לוחות הזמנים הקבועים בתוכנית העבודה שלה". (להלן: "הסכם הפשרה") ו-ת.א 27341-05-17 אשר נמחק מחוסר סמכות עניינית.

 

5.בהתאם להסכם הפשרה פנה העותר אל המשיבה בבקשה להקצות לו את חלקת המדינה בפטור ממכרז (להלן: "הבקשה").

 

6.במכתב מיום 24.12.17 דחתה המשיבה את בקשתו של העותר, הן מהטעם שהעותר לא המציא את כל המסמכים הדרושים לבחינת בקשתו והן מאחר "ועולה כי הקרקע המבוקשת להקצאה הינה קרקע תפוסה שלא כדין, ולאור תיקון מס' 11 תשע"ו- 2016, ס' 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, בקשתך נדחית".

 

7.נוכח דחיית הבקשה הגיש העותר עתירה זו.

 

8.לטענת העותר, הגישה היחידה לביתו הינה דרך מעבר בחלקת המדינה, המהווה שארית שטח של כ-70 מ"ר. שארית זו, נוצרה לאחר סלילת דרך מס' 22 על-ידי הרשות המקומית ובהסכמת המשיבה. כמו כן טען כי הוא משתמש בחלקת המדינה לצורך מעבר לביתו כבר יותר משני עשורים ולפיכך הוא מבקש כי תינתן לו זיקת הנאה בחלקת המדינה, או לחלופין, כי המשיבה תמכור לו את חלקת המדינה ללא הליך של מכרז.

 

9.בכתב התשובה טענה המשיבה כדלקמן:

 

א.העותר פלש לחלקת המדינה, והוראות סעיף 2ה לחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960 (להלן: "חוק רמ"י") אוסרות על הקצאת מקרקעין המוחזקים שלא כדין, אלא בנסיבות מיוחדות ובהתאם להחלטת מנהל הרשות ובאישור היועץ המשפטי לממשלה. המשיבה ציינה כי התריעה על הפלישה כבר בשנת 2013 וכן בשנת 2017 אך המצב נותר בעינו.

 

ב.העותר אינו נקי כפיים, עת הוא הסתיר מבית המשפט את דבר הפלישה וכן את העובדה שבקשתו להקצאה בפטור ממכרז נדחתה במהלך ההתדיינות בתביעתו השניה.

 

ג.לאור הסכם הפשרה המשיבה בחנה את הבקשה אך העותר לא המציא לה את כל המסמכים ולכן ביום 24.12.17, נשלחה לעותר החלטה בדבר דחיית בקשתו.

 

9.המשיבה טענה כי בתאריך 26.7.18, ערך מפקח מטעמה, מר אמיר דרור (להלן: "המפקח"), ביקור בחלקת המדינה, שהעלה כי העותר עקר עץ שנטע בחלקה אך הותיר שם משטח בטון ולפיכך ניתן יהיה לבחון את בקשתו רק בכפוף לפינוי הפלישה והשלמת המסמכים החסרים. כמו כן טענה המשיבה כי היא שומרת על זכותה להגיש נגד העותר תביעה לפינוי וסילוק יד, וכן לתשלום דמי שימוש ראויים.

 

10.בישיבת יום 10.7.18 השיב ב"כ המשיבה לשאלת בית המשפט כי החוק מונע את ההקצאה לעותר מאחר ופלש לחלקת המשיבה ויצק שם משטח בטון, וכי ככל שיפנה את הפלישה, הבקשה שלו תידון וככל הנראה לא תהיה מניעה להידון בה באופן חיובי.

 

בתגובה טען ב"כ העותר כי העותר לא ביצע כל פלישה לחלקת המשיבה. כמו כן טען כי עובדה שהרשות אישרה את בקשתו להיתר בניה וברור כי בנסיבות אלה יש לאפשר לו כניסה לביתו, כאשר, כאמור, המעבר דרך חלקת המשיבה הוא הדרך היחידה לכניסה לביתו.

 

ב"כ העותר גם טען כי העותר כבר המציא למשיבה את כל המסמכים שהתבקשו על ידה. בסוף הישיבה ניתנה על ידי החלטה לפיה על המשיבה לבדוק את המצב בשטח . קבעתי המשך דיון ליום 3.8.18 ובישיבה זו חזר ב"כ המשיבה על הטענות בכתב התשובה. ב"כ המשיבה טען כי הטענה כי העותר לא פלש לחלקת המשיבה היא טענה חדשה ולפיכך על העותר למחוק את העתירה.

 

10.בהחלטה מיום 21.10.19 קבעתי כי על המשיבה להודיע לעותר תוך 30 יום מהם התנאים לפיהם יוקצה לו השטח מתוך חלקת המשיבה המשמש כניסה לחלקת העותר.

 

11.בישיבת יום 6.2.19 חזר ב"כ המשיבה וטען כי הנושא המרכזי הוא ענין הפלישה . ב"כ העותר טען כי הוא ערך בירור במועצה המקומית ושם נמסר לו כי המועצה היא זו שיצקה את משטח הבטון. כמו כן טען כי בהתאם להיתר הבניה הכניסה לביתו היא דרך חלקת המשיבה.

 

12.בישיבת יום 7.3.19 נכחו מהנדס המועצה ומי ששימש כמנהל לשכת ראש המועצה, שאישר כי המועצה היא שיצקה את משטח הבטון כדי שלעותר תהיה כניסה לביתו. נוכח דברים אלה הודיע ב"כ המשיבה כי עליו לחזור ולקבל את עמדתה משיבה לגבי הקצאת החלקה לעותר ללא מכרז.

 

13.בישיבת יום 17.7.19 הודיע ב"כ המשיבה כי על פי הנוהל, על מנת שתוקצה לעותר החלקה ללא מכרז, על העותר להמציא תצהירי ויתור מבעלי כל החלקות הגובלות בחלקה. כמו כן טען כי מאחר ולא הומצאו למשיבה כל המסמכים הנדרשים בקשתו עדיין מוקדמת.

 

ב"כ העותר טען כי מדובר בחלקת דרך החוצה את כל דיר חנא ולא ניתן להחתים את כל בעלי החלקות הגובלים בחלקה זו. כמו כן טען כי העותר אינו מבקש הקצאה של כל החלקה אלא רק של החלק הגובל בחלקתו. ב"כ העותר טען כי העותר מסתפק בזיקת הנאה בחלק החלקה הנ"ל, כאשר לגבי קטע זה של הדרך יש בעלי חלקות גובלים שאין מניעה להחתימם על תצהירים.

 

14.בישיבת יום 19.9.19 טען ב"כ המשיבה כי גם זיקת הנאה היא זכות במקרקעין שלא ניתן להקצותה ללא מכרז. כמו כן טען כי בפועל מהות העתירה הינה צו עשה אשר יורה למשיבה להתקשר עם העותר בהסכם מכוחו יתאפשר לעותר להגיע לחלקתו, וספק אם בית משפט זה מוסמך ליתן צו שכזה. ב"כ המשיבה גם טען כי העתירה לא תוקפת מעשה או מחדל מצד המשיבה וכי רק לאחר שהוגש כתב התשובה הובאה בפני בית המשפט החלטה של המשיבה הדוחה את בקשת העותר מאחר ויש שם פלישה וזה היה הטעם ובנימוק לדחייה. העובדה שהתבררה במהלך הדיונים כי אכן יש פלישה אך לא העותר ביצע את הפלישה, היא עובדה חדשה שלא היתה בפני המשיבה לפני מתן ההחלטה ועובדה זו הניחה את דעתה של המשיבה כי אפשר להמשיך לדון בבקשת העותר וכי "זה השלב שבו אנחנו אמורים להחזיר את הדיון לרשות כי ההחלטה של הרשות דחתה את הבקשה על הסף מכיון שיש פלישה. לא נוכל להמשיך להתדיין מול העותר בצורה כזו. בית המשפט הוא לא במקום שבו הרשות והאזרח צריכים לנהל את העני ינים אחד מול השני , אלא זה אמור להידון מול הרשות ואז הרשות תיתן החלטה ותיפתח הדלת מול העותר לעשות מה שהוא סבור".

 

ב"כ המשיבה גם טען כי המשיבה מסתפקת בתצהירים מצד בעלי שלוש חלקות וכי לאחר שיוגשו התצהירים "הבקשה תיבחן הועדת העסקאות המרחבית במחוז צפון של המשיבה , ויכול להיות שיהיו חסרים עוד דברים, ואם הכל יוגש כראוי היא תעלה לדיון בוועדת הפטור של הרשות. בשום שלב הגשת הבקשה על פי הנוהל לא מחייבת שהבקשה תתקבל, כי אנו מדברים על חריגה מהכלל. מתבקשת הקצאה בפטור ממכרז ועוד אין החלטה בבקשה".

 

ועוד המשיך ב"כ המשיבה וטען כי "גם אם הבקשה תוגש כראוי , וגם אם תתקבל , יתכן בהחלט שהעותר יידרש לעמוד בהוראות חוק התכנון והבניה בענין זה ושיהיה ברור שהעותר יצטרך לעשות זאת בעצמו ועל חשבונו".

 

ב"כ העותר השיב לדברי ב"כ המשיבה כי העותר נאלץ להגיש את העתירה לאחר שהגיש למשיבה את כל המסמכים שנדרשו על ידה והמשיבה מסרבת לשמוע אותו. כמו כן חזר וטען כי העותר נמצא במצב בלתי נסבל בו אין לו גישה לקניינו למרות שקיבל היתר כדין.

דיון

 

15.מסקירת השתלשלות העניינים לעיל, עולה תמונה עגומה של התנהלות בלתי סבירה ובלתי תקינה של המשיבה, שמאז שנת 2017 לפחות מסרבת להיענות לבקשת העותר להקצות לו זכות מעבר לקניינו ויתרה מזאת, מסרבת אפילו להשיב לעותר על פניותיו ולאמר לו מה עליו לעשות על מנת שבקשתו לפחות תיבחן ותינתן לו תשובה עניינית לבקשתו.

 

 

 

16.להלן אחזור בתמצית על התנהלות המשיבה, לשם המחשת האמור:

 

א.על פי מפת הגוש גובלת בחלקת העותר מצידה הצפוני חלקה 27 שבבעלות המשיבה. החלק המרכזי של החלקה סלול ומשמש לכביש ושולי הכביש בבעלות המשיבה אך אין להם שימוש. על פי מפת הגוש חלק גדול הבתים שנבנו על חלקות סמוכות לעותר "פולשים" לחלקת 27 הנ"ל העותר וצמוד לחלקות אחרות יצוק משטח בטון בין החלקות לבין הכביש, על חלקה 27. כפי שעלה מדברי נציג המועצה המקומית, המועצה המקומית היא שסללה את משטחי הבטון הנ"ל על מנת לאפשר מעבר בין החלקות לבין הכביש.

 

ב.לציין כי בשנת 2013 ביקר במקום מפקח מטעם המשיבה. בעקבות הביקור נדרש העותר לסלק עץ שהיה נטוע במקום ולפנות קרשים שהיו שם ואת הפלישה העותר פנה אל המשיבה באמצעות בא כוחו עוד בחודש פברואר 2015 וביקש לרכוש את החלק מחלקה 27 הגובל החלקתו ובכביש על מנת להסדיר באופן פורמלי את המעבר הנ"ל. ב"כ העותר ציין בפנייתו כי העותר משתמש בחלקת המדינה למעבר לביתו למעלה משני עשורים ולפיכך יש לאפשר לו לרכוש את חלקת המדינה בפטור ממכרז.

 

ג.המשיבה לא הגיבה לפניית העותר ולפיכך הגיש ביום 16.11.15 תביעה נגד המשיבה (ת.א. 36177-11-15 בבימ"ש המחוזי בחיפה). המשיבה לא הגישה כתב הגנה , אלא ביקשה אורכות על מנת לבדוק את העובדות וביום 30.3.16 הגישו שני הצדדים הודעה ובקשה משותפת למחיקת התביעה. בהודעה נאמר כי הצדדים הסכימו כי העותר יגיש למשיבה בקשה לרכוש חלק מחלקה 27, בהתאם לנהלי המשיבה ובהתאם לדרישות הצורניות והתוכניות והמשיבה מצידה תטפל בבקשה ותבחן אותה ללא דיחוי בהתאם לנהליה ובהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בתוכנית העבודה שלה.

 

ד.ביום 14.5.17 הגיש העותר תביעה נוספת נגד המשיבה (ת.א 27341-05-17 בבימ"ש המחוזי בחיפה). לאחר שלא קיבל תשובה לפניותיו. גם בתביעה זו ביקשה המשיבה אורכות להגשת כתב הגנה. ביום 1.10.17 הגיש ב"כ העותר בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 3.10.17 הגיש ב"כ המשיבה הודעה מטעם המשיבה ובה נאמר כי "בקשת התובע להקצאת מקרקעין בפטור ממכרז טרם נדונה הוכרעה ובמקביל הח"מ טרם קיבל את מלוא הנתונים והמסמכים הדרושים לעריכת כתב הגנה ולהמשך טיפול משפטי".

 

ה.בד בבד הגישה המשיבה בקשה לדחית התביעה על הסף, הן מחוסר סמכות עניינית והן מפאת חוסר ניקיון כפיים מצד העותר (שלא גילה את דבר פלישתו לחלקה).באשר לסמכות העניינית טען ב"כ המשיבה כי מדובר בבקשה להקצאת מקרקעין בפטור ממכרז והסמכות לדון בתביעה ולתת הוראה למשיבה בהעדר החלטה מצידה היא לבית משפט לעניינים מינהליים.

 

ו.בתגובה לבקשת המשיבה הגיש העותר תגובה וטען, בין היתר, כי כל פלישה לחלקה 27 ככל שהיתה סולקה על ידו עוד בשנת 2013 .

 

ז.ביום 20.12.17 נדחתה התביעה על הסף וביום 2.1.18 הוגשה העתירה שבפני.

 

ח.גם הפעם הגישה המשיבה שוב ושוב בקשות לאורכה להגשת כתב התשובה וזה הוגש רק ביום 5.7.18, כאשר בכתב התשובה חזרה המשיבה, כאמור, וטענה כי העותר פלש לחלקה 27.

 

17.הנה כי כן עולה כי חרף העובדה שהמשיבה ידעה כבר בשנת 2013 על כך שהעותר פלש לחלק מחלקה 27 אותו הוא מבקש לרכוש, היא התחייבה בהסכם הפשרה ביום 30.3.16 לטפל בבקשת העותר ולבחון אותה ללא דיחוי, כאשר היא מודעת לעובדה שעמדתה היא כי לא תוכל להקצות לעותר את מבוקשתו מאחר ולטענתה פלש לחלקת המדינה.

 

18.לו זו אף זו, גם לאחר שהתברר באופן חד משמעי כי לא העותר הוא שפלש לחלקה אלא שהדבר נעשה על ידי המועצה המקומית על מנת לאפשר את הגישה מחלקת העותר והחלקות הסמוכות לכביש העובר המרכז חלקה 27, נמנעה המשיבה מלדון בבקשת העותר .

 

19.יתרה מזאת, חרף החלטה שניתנה על ידי ובו נדרשה המשיבה להמציא לעותק רשימה של המסמכים הנדרשים על ידה על מת שתדון לגופו של ענין בבקשת העותר, נמנעה המשיבה גם להגיש מסמך שכזה , ובא כוחה חזר שוב ושוב על הטענה כי יש לסלק את העתירה מאחר ובקשת העותר טרם נבחנה על ידי המשיבה.

 

20.תשובת המשיבה הינה שרירותית ופוגעת בזכות יסוד של העותר – בקניינו – פגיעה שאינה מידתית ואינה ראויה.

 

 

 

21.על העובדה כי תשובת המשיבה אינה ראויה ואינה מידתית ניתן ללמוד בין היתר גם מהעובדה שבישיבת יום 17.7.19 הודיע ב"כ המשיבה כי על פי הנוהל, על מנת שתוקצה לעותר החלקה ללא מכרז, על העותר להמציא תצהירי ויתור מבעלי כל החלקות הגובלות בחלקה, למרות שמדובר בחלקות רבות שאין בינן ובין החלק אותו מבקש העותר להקצות לו ולא כלום. רק לאחר שב"כ העותר חזר והדגיש עובדה זו הסכים ב"כ המשיבה כי יוגשו תצהירים רק על ידי בעלי החלקות הגובלות בחלק אותו מבקש ה עותר להקצות לו.

 

22.לציין כי בתביעת העותר בת.א. 36177-11-15 נאמר כי המשיבה כבר מכרה לתושב אחר חלק מחלקה 27 הנ"ל לשם מעבר מחלקתו לכביש. המשיבה לא חלקה על טענה זו.

 

23.חרף ההתנהלות הבלתי ראויה מצד המשיבה - איני סבורה כי על בית משפט זה להפעיל שיקול דעתו ולבחון את בקשת העותר במקום המשיבה, שטרם עשתה כן לגופו של ענין. יחד עם זאת, על מנת שלא להחזיר את העותר למצבו "מבראשית" , כאשר גם בעבר המשיבה כבר התחייבה לבחון את הבקשה "ללא דיחוי , אני מורה למשיבה להמציא לעותר, באמצעות בא כוחו, עד 1.2.20, רשימה הכוללת את כל המסמכים וכל הדרישות על פי נהלי המשיבה, הנדרשים על ידה על מנת שתבחן את בקשת העותר.

 

המשיבה תבחן את בקשת העותר ותקבל החלטה בבקשה לא יאוחר מ- 60 יום מיום בו ימציא למשיבה (באמצעות בא כוחה בהליך זה) את המסמכים הנדרשים על ידה כאמור לעיל.

 

ככל שהרשימה המלאה של המסמכים כאמור לא תומצא לעותר עד 1.2.20 – יהיה על המשיבה לדון בבקשת העותר עד 1.4.20 והיא לא תהיה רשאית לדרוש מה עותר להמציא לה מסמכים נוספים כלשהם.

 

24.נוכח התנהלות המשיבה אני מחייבת את המשיבה לשלם לעותר הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסכום של 40,000 ₪.

 

 

 

ניתן היום, כ"ו כסלו תש"פ, 24 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

 

חתימה

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ