עת"מ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
35939-10-14
09/03/2015
|
בפני השופט:
אורן שוורץ
|
| - נגד - |
העותרים:
1. אפרים שפרבר
2. 39 אח'
עו"ד עפר טויסטר
עו"ד אילת חותה
|
המשיבות:
1. ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה-מחוז מרכז
2. ועדה מקומית לתכנון ובניה גבעת שמואל
3. שא שם ברכה השקעות בע"מ
4. מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה
5. מדינת ישראל - משרד התחבורה-המפקח על התעבורה-מחוז תל אביב והמרכז
עו"ד עפר צילקר
עו"ד שלום זינגר
עו"ד שני זינגר
עו"ד אבי טל שלומי - סגן בכיר א' לפרקליטת מחוז תל-אביב (אזרחי)
|
| פסק דין |
הרקע לעתירה:
1. עניינה של העתירה שלפניי בהחלטת ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז המרכז, המשיבה 1 (להלן: "ועדת הערר") מיום 27.08.14, בערר 197/14 (להלן: "ההחלטה"). במסגרת ההחלטה נקבע כי אין מניעה שהמשיבה 3 תקים תחנת תדלוק במקרקעין הידועים כחלקה 287, גוש 6368, מגרש 50, ברחוב הזיתים מספר 96 בגבעת שמואל (להלן: "המקרקעין").
תמצית טענות הצדדים:
2. העותרים, דיירים המתגוררים בשכנות למקרקעין, טענו כי היתר הבנייה שניתן למשיבה 3 (להלן: "היזם") מכוחה של ההחלטה, הינו בטל שכן סותר את הוראות התוכנית החלות על המקרקעין.
3. נקודת המוצא של ועדת הערר בעת מתן ההחלטה הייתה כי המקרקעין מיועדים לייעוד של תעשייה עתירת ידע ומשרדים או לתחנת משנה של חברת החשמל. ועדת הערר הסתמכה על הוראות תמ"א 18 (תכנית מתאר ארצית לתחנות תדלוק – תחנות זעירות), תיקון מספר 4 והתירה ליזם את השימוש המבוקש.
4. בכך שגתה ועדת הערר, שכן על פי תכנית ממ/3107 החלה על המקרקעין נקבע כי לא ניתן לבנות במקרקעין תחנת תדלוק, המהווה מקום אחסנה לחומרים מסוכנים. משכך, לא ניתן לאשר את השימוש המבוקש במקרקעין לצורך הקמת תחנת תדלוק מכוח תמ"א 4/18.
5.יתר על כן, ייעודו של המגרש לתעסוקה. גם מטעם זה לא ניתן להקים בו תחנת תדלוק. ועדת הערר אף לא נתנה משקל סביר וראוי לעמדת המשרד להגנת הסביבה והמפקח על התעבורה, אשר התנגדו להקמת תחנת התדלוק במקרקעין.
6. לטענת היזם, העתירה הוגשה כחודשיים לאחר החלטת ועדת הערר וממילא לאחר שניתן היתר להקמת תחנת התדלוק, מכאן שיש לדחות את העתירה מחמת השיהוי הסובייקטיבי בו היא לוקה. חלוף הזמן, אף גרם להסתמכות היזם על היתר הבנייה ובמקרקעין הושלמה בנייתה של תחנת התדלוק. מכאן, שהעתירה לוקה אף בשיהוי אובייקטיבי, העולה עד כדי מעשה עשוי.
7. החלטת ועדת הערר ניתנה כדין. אין מניעה מכוח הוראת תכנית ממ/3107 להקמת תחנת תדלוק, שכן הקיבולת המקסימלית של תחנת התדלוק נשוא העתירה, עומדת על פחות מ- 100,000 ליטרים. מכאן, שחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג – 1993, אינו חל עליה.